על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי
● שאלות ותשובות | המהלך שמטלטל את אפריקה: למה ישראל הכירה בסומלילנד?
1ארמניה וישראל מתקרבות - ובאיראן מודאגים
בשל עימותים אזוריים והיחלשות בריתות מדיניות, החליטה ארמניה, שותפתה הוותיקה של איראן, לחפש יסודות אסטרטגיים חדשים ו-"אחד הכיוונים הוא ישראל", מה שמעורר "דאגה אסטרטגית" בטהרן. כך פורסם בניתוח של הפרשן הפוליטי אבולפז בבאזאדה לאתר האזרבייג'ני News.Az.
שגריר ישראל בארמניה יואל ליאון קיים לאחרונה פגישות עם שר הכלכלה של ארמניה, גבורג פאפויאן. "סדר היום כלל שיתוף פעולה כלכלי, השקעות, חקלאות, משאבי מים ותיירות, נושאים שלכאורה אינם מזיקים. הצד הארמני הציג את פרויקט TRIPP ואת יוזמת 'צומת השלום', פרש תוכניות לפתיחת חסימות תחבורתיות באזור, והזמין את השגריר הישראלי לכנס השקעות ב־2026. הכול נראה שגרתי", נכתב. אולם, אנליסטים רבים שמו לב לתמונה הגדולה שכן "ארמניה עושה שימוש הולך וגובר בשפה שמרגיזה את בת הברית הוותיקה, איראן".
מדוע ארמניה כה חשובה לאיראנים? משום שהיא משמשת לטהרן "מסדרון יבשתי יחיד לרוסיה. חשוב מכך, ארמניה שימשה אזור חיץ שמנע יצירת רצף טורקי רציף ממרכז אסיה ועד טורקיה".
השנה ביקר סגן שר החוץ של ארמניה בישראל ובטהרן החלו לחשוד כי "ארמניה מתכוננת להשתחרר מתלותה באיראן וברוסיה ולהתקרב למערב ולישראל. כתוצאה מכך גבר הלחץ על ירוואן, בציפייה לאשר מחדש מחויבות ל'קווים האדומים' של איראן".
"עם זאת, ייתכן שאיראן השיגה בלי משים את ההפך ממה שהתכוונה", נכתב. "וושינגטון לא תשלים עם שמירה על יחסים קרובים בין ארמניה לאיראן".
בנוסף, ארמניה נוטה "כמעט באופן טבעי" לוושינגטון, כעת כשהיא מתרחקת מאיראן "היא פותחת כעת אפשרות להתקרבות לישראל, אפשרות שבעבר פשוט לא הייתה זמינה".
מדוע ישראל כל כך מושכת את הארמנים? משום שעבורם היא נתפסת "כחלון הזדמנויות". "ישראל היא מדינה מתקדמת טכנולוגית, בעלת השפעה גלובלית, רשתות פוליטיות חזקות ומשקל משמעותי בזירה הבינלאומית. במשך זמן רב ישראל, המקיימת יחסים קרובים עם אזרבייג'ן, שמרה את ארמניה במרחק. אך כאשר יריבות לשעבר מתקדמות לנורמליזציה, ייתכן שהצד הישראלי יראה את העניין הארמני בעין אוהדת יותר", נכתב.
מתוך News.Az. מאת אבולפז בבאזאדה. לקריאת הכתבה המלאה.
2ארדואן חלם על אימפריה, המציאות מראה אחרת
"רג'פ טאיפ ארדואן מציג לציבור הטורקי חזון גרנדיוזי של מנהיגות טורקית במזרח התיכון, אך חזון זה הלך והתערפל לנוכח ספקות גוברים", פורסם בניתוח בפורן אפיירס מאת אסלי איידינטשבאש, אנליסטית פוליטית טורקית, שכותרתו "האשליות האימפריאליות של ארדואן".
"נדמה היה כי חיזוק הקשר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עשוי לספק לארדואן את הדחיפה הדרושה", נכתב. "טראמפ ראה בארדואן שותף שיכול לסייע בייצוב המזרח התיכון. לטורקיה הייתה השפעה על חמאס, שיכולה הייתה לסייע במשא ומתן להפסקת אש בהובלת ארצות הברית עם ישראל; וטורקיה יכלה לתמוך במאמצי שמירת שלום ושיקום בעזה ובאוקראינה".
"בראשית הדרך נדמה כי משאלתם התגשמה. ימים ספורים לאחר ביקורו של ארדואן בוושינגטון, הצטרף ראש המודיעין הטורקי איברהים קלין לשיחות במצרים על הפסקת אש בעזה. טורקיה אמנם תומכת זה שנים בסוגיה הפלסטינית, אך זו הייתה הפעם הראשונה שבה אנקרה נכנסה רשמית למשא ומתן שלום ישראלי־פלסטיני", נכתב.
אולם בפועל, "כוחה של טורקיה עדיין אינו תואם את שאיפותיו של ארדואן להקים סדר אזורי בהובלה טורקית. חיבוקו של טראמפ תרם למראית עין, אך מדיניות החוץ האימפולסיבית והבלתי־מובנית של הנשיא האמריקאי רחוקה מלהעצים את השפעתה של טורקיה באזור, או לשכנע את שאר המזרח התיכון לקבלה".
במקביל טורקיה "מתמודדת עם בעיות פנימיות רבות מדי: כלכלה מתוחה ומדינה מרוקנת מתוכן ועם התנגדות חיצונית רבה מדי, במיוחד מצד ישראל שהפכה בטוחה בעצמה ותוקפנית, מכדי לבנות סדר אזורי בתנאי אנקרה".
כעת, "אם ארדואן לא יצליח לממש את הבטחתו לפתוח עידן חדש של עוצמה טורקית, הלחצים הפנימיים העומדים בפניו עלולים להתגבר, בעוד טורקיה ממשיכה להיסחף אסטרטגית בעולם שהולך ונעשה מסוכן יותר".
מתוך הפורן אפיירס מאת אסלי איידינטשבאש. לקריאת הכתבה המלאה.
3"7 מתוך 10 סבורים שאין בעיית אנטישמיות": האירים מתעלמים משנאת יהודים
"יהודים אירים חווים בגידה עמוקה מהממשלה שלהם. אירלנד מפנה עורף לאזרחיה היהודים", פורסם ב-Irish Independent, במאמר דעה של רייצ'ל מואיזל, פובליציסטית יהודייה־אירית.
יו"ר המועצה הייצוגית היהודית של אירלנד מוריס כהן סיפר לאחרונה בפרלמנט כי אחד מחבריו הטובים אמר לו: "תמיד ראיתי בעצמי אירי, שבמקרה גם יהודי. עכשיו אני יודע שאני רק יהודי, שחי באירלנד".
מואיזל טוענת כי "הקהילה היהודית באירלנד חשה כיום מאוימת ומודרת מן המרחב הציבורי" ואם לא דיי בכך "קיימת הכחשה רחבה בכלל שיש כאן בעיית אנטישמיות".
רק בשבוע שעבר פורסם סקר שנערך עבור ה־Sunday Independent ושאל: "האם לדעתך יש באירלנד בעיית אנטישמיות?", מואיזל אומרת כי רק "21% השיבו כן". בעוד ש"70% השיבו 'לא'".
"לאותם 70% אני אומרת: מדוע אתם מכחישים את חוויות החיים של אחיכם ואחיותיכם היהודים־האיריים? מדוע רוב אירלנד אינה מקשיבה לאנשיה שלה?", כותבת מואיזל. "התרומה היהודית שזורה במרקם החברה האירית, ועל יהודי אירלנד להיכלל בייעוד האומה ללא תנאים. הקשיבו לקהילה היהודית החיה והנושמת כאן, כדי לוודא שחלק אינטגרלי מזהותנו האירית המשותפת לא יידחק אל הצללים, ולא יאבד לבסוף".
מתוך ה-Irish Independent מאת רייצ'ל מואיזל. לקריאת הכתבה המלאה.
4"אין קל יותר מהברחת נשק": הפתק האחרון מערפאת שהפך למציאות החדשה
"הברחת נשק ליהודה ושומרון היא אתגר הולך וגובר עבור ישראל. ערפאת כבר חלק איתי את הסוד הזה בפגישתנו הקודמת", כך כתב הפרשן-הפוליטי עבד אל־בארי עטואן באתר החדשות הערבי Raialyoum, המזוהה עם קו אנטי ישראלי מובהק.
בתחילת שנות ה-2000, בפגישה האחרונה של יאסר ערפאת עם עטואן הוא כתב על פתק מחשש שיוקלט "אין חלופה אלא לשוב להתנגדות ולהצית אינתיפאדה חמושה ביהודה ושומרון, נקודת התורפה המרכזית באגף הישראלי".
כשעטואן שאל אותו "מאין תשיגו נשק?", הוא כתב "אין דבר קל יותר מהברחת נשק, בין אם דרך מבריחי סמים או נשק מקצועיים, שיש רבים כמותם, ובין אם דרך חיילים ישראלים עצמם".
עטואן טוען כי דבריו של ערפאת כמו הפכו לנבואה משום שהברחת הנשק ביהודה ושומרון הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ישראל. "נושא ההברחות מצוי כיום במחלוקת חריפה בין גופי הביטחון הישראליים ומערב דרגים בכירים בצבא, במשטרה ובמודיעין. זאת משום שחלק מן הרחפנים שמבריחים הללו מסוגלים לשאת עשרות ואף מאות קילוגרמים". לטענתו, בעוד שראש הממשלה מתפאר במלחמה בשבע חזיתות, יש כמה שנותרו פתוחות כאשר אחת מהן היא יהודה ושומרון ולדבריו, "היא המסוכנת מכולן".
מתוך Raialyoum מאת עבד אל־בארי עטואן. לקריאת הכתבה המלאה.