גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מים, נפט וציר אסטרטגי מול טורקיה: מאחורי ההכרה הישראלית בסומלילנד

אחרי שנים של מגננה מול שלוחות הטרור של איראן וההתפשטות הטורקית, ירושלים מאמצת אסטרטגיה יצירתית - הכרה במדינה שאיש לא הכיר בה קודם ● מהקשרים ההדוקים של נתניהו עם מודי ההודי ועד מלחמות המים והנפט מול מצרים וסומליה - כך נבנה הציר החדש

עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst
עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst

ההכרה בעצמאות סומלילנד מסמלת שינוי טקטוני באסטרטגיה הישראלית האזורית. מתגובתיות מול איומים גדולים מאיראן ומטורקיה, עוברת ישראל ליוזמה יצירתית, שמראה לאנקרה כי ירושלים משחקת נגדה בכלים שלה.

שאיפותיו הניאו־עות'מאניות של נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, הביאו אותו לנצל שעות כושר בזירות שונות כדי להשתמש בשיטת פרוקסי יעילה בהרבה משל איראן. בעוד שמשטר האייתוללות השקיע בארגוני טרור כפרוקסי, אנקרה זיהתה זירות הרוסות - והפכה את ממשלותיהן לפרוקסי. זה קרה בלוב, שלא באמת השתקמה ממלחמת האזרחים; בסומליה - המדינה הנחשלת ביותר באפריקה, עם תמ"ג לנפש של 630 דולר, לפי הבנק העולמי (להשוואה, ישראל עם 54,170 אלף); וכמובן, סוריה שבה הכינו באזור אידליב את אחמד א־שרע כשעוד היה אבו מוחמד אל־ג'ולאני, לשעת כושר להפיכה נגד בשאר אסד.

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל
הבכירה שמצהירה: "כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"

סומלילנד יושבת במיקום אסטרטגי בקרן אפריקה, דרומית לבאב אל-מנדב, שער הכניסה לים האדום, שעלה לכותרות בשל מתקפות החות'ים. מקור שמה בשטח הקולוניה סומלילנד הבריטית, שהתקיימה מהמאה ה־19 ועד מלחמת העולם השנייה, אז התאחדה עם סומלילנד האיטלקית - וב־1960 הוקמה סומליה המאוחדת והעצמאית.

ב־1991 קרס המשטר בבירת סומליה, מוגדישו, וזה הביא להתנתקות סומלילנד ממנה. יותר משלושה עשורים ניסו בכירי סומלילנד לזכות בהכרה עבור כ־6 מיליון אזרחיהם, ועל כן אין להתפלא כי ההכרה הישראלית הביאה לחגיגות ענק ברחבי עיר הבירה רגייסה. במידה כזו או אחרת, ישראל משחקת בקרן אפריקה מול האינטרסים האיראניים והטורקיים בכלים שלהן: כפי שטורקיה היא המדינה היחידה שמכירה בעצמאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, ישראל מכירה בסומלילנד.

קרוב מתמיד לחות'ים

המחשה לפוטנציאל של המהלך עבור ישראל מתקבל מדיווח ב"מידל איסט מוניטור" לפני כשנה, כי נבחנת הצעה של הכרה ישראלית בעצמאות סומלילנד בתמורה להקמת בסיס ימי בשטחם. התמקמות שכזו תאפשר תקיפות יעילות בהרבה וקרובות למדי נגד שליחיה של איראן בתימן, המורדים החות'ים, וגם תעמוד כמו "עצם בגרון" לארדואן. באנקרה הכריזו ממש לאחרונה כי בכוונתם להתחיל קידוחי חיפוש גז טבעי ונפט במים הכלכליים של סומליה.

ישראל לא מגיעה לסומלילנד לבדה, כי אם מצטרפת לידידתה איחוד האמירויות שכבר מזמן נמצאת שם. חברת DP (Dubai Ports) האמירותית זכתה ב־2017 בחוזה ל־30 שנה, עם אפשרות להארכה בעשור נוסף, להפעלת נמל ברברה האסטרטגי בסומלילנד, והיא אף שדרגה אותו. האמירותים הם אומנם בעלי השליטה (51%), אבל מי שמחזיקות איתם בשותפות הן ממשלת סומלילנד (30%), וידידה נוספת של ישראל - אתיופיה (19%).

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הצליח בינואר 2024 להשיג מוצא לים עבור מדינתו, באופן יצירתי למדי: אדיס אבבה חתמה על מזכר הבנות עם הרגייסה, לחכירת רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור נמל ברברה למשך 50 שנה. לצד השימוש המסחרי, האתיופים שואפים גם להציב כוחות קבע מטעם חיל הים במיקום האסטרטגי. התמורה של סומלילנד כוללת התחייבות להכרה, בשלב מסוים, של אתיופיה בעצמאותם, ומתן אחזקות מסוימות בחברת התעופה אתיופיאן איירליינס.

דמות מסקרנת שביקרה לפני כשבוע וחצי באתיופיה ומקורבת מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. בפגישה החריגה סיכמו הצדדים על הידוק הקשרים בין המדינות, כחלק ממגמת הידוק ההשפעה והנוכחות ההודית בקרן אפריקה ובמזרח התיכון כולו.

הבחירה ההודית הברורה באתיופיה שמקורבת לסומלילנד נובעת משלוש סיבות מרכזיות: בפן החיובי, איחוד האמירויות היא שותפת הסחר השלישית בהיקפה של הודו, עם שיא של 100 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025-2024. בפן השלילי, טורקיה היא יריבה ברורה של מודי, מעצם היות ארדואן מהידידים הקרובים ביותר של פקיסטן. ובתווך, סחורות הודיות מוצאות את דרכן בהיקפים גדולים לסומלילנד, שבה יש תפוצה הודית קטנטנה אבל פעילה.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

אמל"ח, נפט והרבה מים

חיזוק הברית המרובעת ירושלים-ניו דלהי-אבו דאבי-אדיס אבבה (אף המחומשת, אם כוללים בתוכה גם את הרגייסה) מכניסה את ישראל עמוק כשחקנית במאבקים האדירים של צפון־מזרח אפריקה. כאלו שכוללים, בין השאר, מלחמות אזרחים, אמל"ח זר, נפט, גז, וגם הרבה מים.

בבסיס העימות האזורי בנושא נמצא סכר הרנסנס, פרויקט דגל מעורר מחלוקת בנילוס הכחול, שאותו השיקה אתיופיה בספטמבר האחרון בתום השקעה של כ־4.2 מיליארד דולר. הוא נועד לספק בשיאו לאתיופיה כ־5.1 ג'יגוואט אנרגיה הידרואלקטרית, אלא שהוא הוקם תך התעלמות מוחלטת משתי המדינות ששוכנות במורד הנילוס, סודאן ומצרים, שבה כ־96% מתצרוכת המים מגיעה מהנילוס.

חיילים מצריים במוגדישו

נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, וקודמו מוחמד מורסי, הזהירו לאורך יותר מעשור שבו הוקם הסכר, כי קהיר לא תהסס לפעול נגד הקמת הסכר הגדול ביותר באפריקה והשמיני בגודלו בעולם באופן חד־צדדי. היו סבבי משא ומתן רבים בין הצדדים, שהעלו חרס, ובעקבותיהם מצרים - במקום לתקוף נכסים של אדיס אבבה - פנתה לפתרון יצירתי: הרחבת הנוכחות הצבאית המצרית אצל סומליה, שגובלת באתיופיה.

ממשלת סומליה, בראשות הנשיא חסן שייח' מחמוד, חתמה באוגוסט אשתקד עם א־סיסי על הסכם לשליחת 10 אלף חיילים מצריים למוגדישו. אלו התווספו ל־1,000 חיילים טורקיים שפרוסים בסומליה באופן קבוע, ובעצמם עשויים לגדול לכ־2,500 בשנה הבאה. אנקרה מציבה כוחות קבע בסומליה, בלוב ובעתיד הקרוב גם בסוריה, תחת מסווה של "מנדט". משטר ארדואן מאריך, כולל לאחרונה, את המנדט שלו לפרוס כוחות קבע מחוץ למדינה, באמצעות הצבעות פאתטיות בפרלמנט, שמעניקות לו את "הסמכות" לעשות זאת שוב ושוב.

המים ופריסות הכוחות הצבאיים הם, כאמור, רק נדבך אחד. סוגיית האמל"ח באה לידי ביטוי בסומליה, שם טורקיה מעניקה סיוע נרחב ליו"ר מועצת הריבונות הזמנית עבד אל־פתאח אל־בורהן. אותו מענה, בדומה לזירות אחרות, אינו מוסתר כלל. רק בשבוע שעבר העניק ארדואן לאל־בורהן קבלת פנים ממלכתית בדומה לכל מנהיג מדינה אחרת.

בסיכומו של דבר, המהלך הישראלי בסומלילנד נועד לשרת שלוש מטרות עיקריות: מסר כי ישראל היא מעצמה אזורית שאינה מהססת לנקוט צעדים שיבהירו זאת; הבהרה לאיראן ולטורקיה כי ישראל מוכנה להיאבק מולן בכלים שלהן; ובדומה לכל תורת פרוקסי - הרחקת איומים משטח המדינה, תוך יצירת תשתית פוטנציאלית עתידית להתמודדות צבאית טובה יותר מול המורדים החות'ים בתימן.

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים