בית החולים מדיקה רפאל בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון
לאורך עשור, מתחת לרדאר, צמח בהדרגה שחקן משמעותי במערכת הבריאות, ועכשיו הוא מכריז על עצמו באופן רשמי כרשת פרטית חדשה של בתי חולים. בתחילת ינואר יאוחדו ארבעה מרכזים רפואיים מבחינה תפעולית ויחלו לפעול כרשת מדיקה. היעד שלה הוא שכ־75% מהפעילות תגיע מקופות החולים, כלומר, מהמערכת הציבורית.
● מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר
● "המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?
● התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות־הרצון של המטופלים?
כך נולד שחקן בריאות
הצעד הראשון בדרך להקמת מדיקה נעשה כבר ב־2015. אז רכש איש העסקים צביקה בארינבוים עם שותפיו - חברת קיסריה שבבעלות צבי ברק, משפחת ארקין ובית ההשקעות אלטשולר שחם - את מרפאות נאר"א. כעבור שנתיים רכשה נאר"א את בית החולים אלישע בחיפה, שמפעיל מרפאות במקומות נוספים, ובמקביל משנה את שמה למדיקה. ב־2018 מדיקה פותחת את המרכז הרפואי RMC בעפולה, וב־2019 היא משלימה עסקה עם קופת חולים מאוחדת, שבמסגרתה הקופה רוכשת 40% ממנה.
ב־2024 מגיע המהלך שמאפשר למדיקה להפוך לרשת. היא רוכשת את בית החולים רפאל בתל אביב, שהקימו קבוצת משקיעים פרטית וחברת הביטוח הראל על בסיס רישיון ישן של בית חולים בבת ים לביצוע כמעט כל סוגי הניתוחים. במסגרת העסקה, בסך 550 מיליון שקל, מצטרפת קופת חולים לאומית כבעלת מניות ברשת.
"על בית חולים גדול אחד בחיפה לא באמת יכולנו לבסס רשת, לא מבחינת כוח הקנייה ולא מבחינת ההסכמים", אומר מנכ"ל הרשת ד"ר שלמה ישראלית, "אבל עם הכניסה של רפאל ויחד איתו הכניסה של לאומית לקבוצת הבעלים של הרשת, הפכנו לכוח משמעותי בשוק הבריאות. פתאום אנחנו יכולים לתת שירות ל־23%, שזה כבר לא בפער גדול ממכבי־אסותא, שהם כ־27%".
לדברי ד"ר ישראלית, המודל ההיברידי של פעילות פרטית לצד שירות למערכת הציבורית היה המודל המיועד של בית החולים אסותא באשדוד, אלא שלבסוף הוחלט שהוא יהיה ציבורי. "והוא אכן נכנס לגירעון ויצא ממנו רק בתמיכת המדינה. עכשיו צריך להכפיל אותו, כי כולם במסדרון. כשמוקדנית מקבלת לקוח, היא לא יודעת אם הוא פרטי או ציבורי. אבל יש לנו הרבה אתגרים מול הרגולטור, שעדיין רואה בנו רפואה פרטית".
כמו מה?
"בקבלת רישיונות להרחיב את היכולות, להקים מרכזים נוספים, להיתפס כספק שירותים לרפואה הציבורית ולא כאויב שלה. לראות בנו שותפים לדרך ולא מתחרים".
"לא הפרטה אלא הלאמה"
ד"ר ישראלית מתאר כמה תהליכים שהובילו להיווצרות רשת מדיקה כפי שהיא. הראשון הוא כניסת קופות החולים לבעלות על בתי החולים. לכללית היו תמיד בתי חולים ציבוריים, ובשנים האחרונות היא בעלת מדיקל סנטר בהרצליה. מכבי, הבעלים של אסותא, הפכה גם לבעלים של בית חולים ציבורי כשהוקם אסותא אשדוד. מאוחדת ולאומית נותרו ללא בית חולים וללא הסינרגיות שיכולות להיווצר כשקופה שולחת מבוטחים לבית החולים שלה. הן צפויות להיות הבעלים של בית החולים הציבורי שיבא נגב, אבל זה יקרה רק בעוד כמה שנים טובות.
הבעלות על רשת פרטית מאפשרת לקופות את הסינרגיות הללו בעקבות תהליך אחר: הרפורמה שאפשרה ועודדה את קופות החולים לרכוש שירותים מבתי חולים פרטיים, כך שמטופל יוכל לעבור בהם ניתוח או הליך רפואי עם טופס 17.
"בישראל כמעט לא הוקמו בשנים האחרונות בתי חולים ציבוריים, אבל נעשה תהליך שהוא בעצם הלאמה שקטה של הרפואה הפרטית", אומר ישראלית. "רוב בתי החולים הפרטיים מקבלים את רוב העבודה שלהם מקופות החולים, ולא מהביטוח הפרטי".
ד"ר ישראלית מציין כי אפילו במערכת הנחשבת הכי ציבורית בעולם, ה־NHS הבריטית, שבה כמעט כל שירותי הרפואה מסופקים דרך מבטח ממשלתי אחד, חלק מהשירות נרכש על־ידי המדינה מקבלני משנה פרטיים. "לשם זה הולך", הוא אומר.
תהליך נוסף שהתרחש הוא הרצון של בתי החולים לפעול כרשתות. בתי החולים של קופת חולים כללית ורשת אסותא כבר עשו את זה, ושיבא מקים את בית החולים החדש בבאר שבע. "רשת בתי חולים היא אטרקטיבית מאוד לקופה שחולשת על כל המדינה", אומר ד"ר ישראלית.
מדוע זה לא קרה עד עכשיו - הבעלות של קופות החולים הקטנות על בית חולים והפעילות שלכם כרשת?
"לא הייתי ממליץ על זה למי שרוצה לראות תשואה לפני הנכדים שלו. זה יותר בשביל הגלורי מאשר בשביל הכסף, ועוד עם אחריות על חיי אדם. יותר קל להתעסק בשבבים. לכן הרבה גורמים שראו בזה פוטנציאל משכו את ידיהם. אפילו רשת שיבא הגדולה לא תגייס בקלות מיליארד שקל להקמת בית חולים בבאר שבע, והיא יכולה לעשות זאת רק כי היא ממשלתית".
נזכיר כי מדיקה עצמה רצתה להפעיל גם את בית החולים בבאר שבע, שבסופו של דבר ניתן לשיבא.
התרחבות נוספת בעתיד
איך מתאמים בין צורכי פריפריה ומרכז, מרפאות קטנות ובתי חולים? לדברי ד"ר דוד מוסינזון, המנהל הרפואי של רשת מדיקה, "אם בממוצע 75% מהלקוחות שלנו מגיעים דרך קופות החולים, אז בעפולה זה 90%, ובתל אביב 50%. אנחנו עושים סטנדרטיזציה מסוימת - אותם תהליכי הכנה לניתוח, מעקב, הפקת לקחים. אם רופא מסוים הצליח במקום מסוים, נשאף לכך שהוא יעבוד במקומות נוספים ברשת. הספקים אחידים, וגם הסטנדרטים הרפואיים. אבל אנחנו גם שומרים על העצמאות של כל מנכ"ל. לא בכל המרפאות יש כל השירותים, וגם תנאי האשפוז שונים".
בנוסף לבתי החולים ולמרפאות שנרכשו, הקימה הקבוצה מעבדה פתולוגית ברחובות, שתפעל לקדם טכנולוגיות של ביופסיה נוזלית. "היו רק שתי מעבדות פתולוגיה בארץ, ואז אחת מהן נרכשה על־ידי כללית, והשנייה על־ידי אסותא", אומר ד"ר ישראלית. "ברגע שהקופה נכנסת, אתה לא שולט בזמני התגובה, באיכות התשובה, ביכולת לתקשר עם המעבדה. כשהמעבדה היא שלנו, יש אינטגרציה מלאה של התוצאות לתיק המטופל".
תרצו לרכוש מרפאות נוספות?
"כרגע אנחנו עוסקים בייצוב ובצמיחה אורגנית. בעתיד נקים עוד נקודות, היכן שהקופות צריכות אותנו: ירושלים, בית שמש, אשדוד; וגם היכן שהמדינה צריכה אותנו, וזה מביא אותנו למשל לקצרין. אני לא יודע אם זה יבשיל, אבל יש רצינות וכוונה אמיתית מצדנו לתת מענה לתושבים ולחיילים שמשרתים שם. אנחנו במגעים גם עם כמה נקודות מעבר לקו הירוק, זו הזדמנות".
בכל פעם שמקימים בית חולים חדש, עולה שאלת כוח־האדם והקניבליזציה במערכת.
"הרפואה הפרטית מאפשרת לרופאים להשתכר כמה שהם מאמינים שמגיע להם ומשמרת אותם במערכת הבריאות, ובישראל. יש מצוקה של כוח־אדם, ואנחנו חווים אותה. זה נושא שצריך להיפתר על־ידי המדינה, לפי הצרכים של כלל המערכת".