ידיעת שפות מגינה מפני התדרדרות קוגניטיבית במוח / צילום: Shutterstock, ahmetmapush
במדינת ישראל יש 37 שפות אשר מדוברות על ידי קהילות שונות, ורבים מהם מדברים גם יותר משפה אחת. השפה האנגלית מדוברת ברמת שיחה יומיומית על ידי כ-58% מהמבוגרים בארץ, ששפת האם של רובם היא עברית. 18% מהישראלים דוברים ערבית כשפה ראשית, ורובם יודעים גם עברית ואנגלית. 15% דוברי רוסים כשפת אם, רובם המוחלט יודעים גם עברית ואנגלית. שפות נוספות שדוברים לפחות 100 אלף ישראלים הן: צרפתית, רומנית, יידיש, לדינו ופולנית.
● השבוע בביומד |מחקר חדש גילה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות
● שאלות ותשובות | האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?
ישראל מפורסמת באריכות הימים של תושביה, אשר אינה תואמת את ההשקעה הנמוכה שלה בבריאות. אולי בליל השפות שלנו תורם לכך? בעשורים האחרונים מצטבר מידע שמראה כי ידיעת שפות מגינה מפני התדרדרות קוגניטיבית. מחקר חדש שפורסם לפני חודש בכתב-העת "Nature Aging" הוא אחד המקיפים שנערכו עד כה בנושא זה. הוא מתקן בעיות מתודולוגיות שנמצאו במחקרים קודמים ומראה שוב את הקשר בצורה שהיא כבר די חד-משמעית.
כמה שפות כדאי לדעת?
המחקר כלל 86 אלף משתתפים בני 90-51 על פני 27 מדינות באירופה, בחן גורמים סביבתיים שונים התורמים להגנה קוגניטיבית, והראה שיותר מידיעת שפה אחת נמצאה כגורם מגן משמעותי, בראש הרשימה יחד עם תזונה טובה, פעילות גופנית וקשרים חברתיים.
הממצא נשמר גם כאשר החוקרים השתמשו בכלים סטטיסטיים כדי לשלוט במשתנים מתערבים פוטנציאליים כמו מצב סוציו-אקונומי, ואפילו מצב סוציו-פוליטי - למשל ההבדל בין מדינות שבהן יש מאבק בין כמה אוכלוסיות דוברות שפות שונות, לבין מדינות שבהן ישנה תרבות אחת שלטת.
כמה שפות כדאי לדעת כדי לקבל את האפקט? כאשר נבחנו נבדקים בכל הגילאים, ההבדל הגדול ביותר היה בין דוברי שפה אחת לבין דוברי שתי שפות. דוברי שלוש שפות היו במצב קצת יותר טוב מדוברי שתי שפות, אך הפער לא היה משמעותי. אולם כאשר חולקו הנבדקים לקבוצות גיל, נמצא כי עם ההתבגרות קורה משהו מעניין: אצל מי שידעו רק שתי שפות, האפקט נחלש; ואילו אצל מי שידעו שלוש שפות ומעלה, אפקט ההגנה נשמר, כך שהפער בינם לבין דוברי שתי שפות הלך והתעצם. זאת ועוד, אצל המבוגרים כל שפה נוספת תרמה לעוצמת האפקט.
כאמור, מחקרים קודמים כבר הדגימו את האפקט הזה. מחקר אורך שבחן כ-150 סקוטים משנת 1936 לאורך חייהם, מצא כי לדוברים שתי שפות ויותר היו יכולות קוגניטיביות טובות יותר במובהק מממוצע הגיל שלהם. לא היה הבדל משמעותי בין לומדי השפה השנייה בילדות לבין מי שלמדו אותה בבגרות. מאמר שפורסם ב-2020 בכתב-העת "Psychonomic Bulletin and Review" סיכם את התוצאות של מחקרים רבים בתחום. הוא מצא כי קיים קשר בין ידיעת שפות לבין הגיל שבו מופיעים תסמיני האלצהיימר, וההבדל יכול להגיע אפילו לכדי חמש שנים. ידיעת שפה שנייה לא מנעה את ההופעה של אלצהיימר בסופו של דבר, אבל עיכבה אותה מאוד.
מפעילים את הפונקציות הניהוליות במוח
אבל איך זה קורה? התועלת באה כנראה ממקום מפתיע, וקשורה כנראה לא רק לשפה עצמה. מספר מחקרים הראו כי אנשים הדוברים שתי שפות ומעלה מצליחים בדרך-כלל יותר בממוצע במשימות המצריכות להפעיל את הפונקציות הניהוליות במוח. ההשערה היא שאנשים הדוברים שתי שפות צריכים לזכור בכל פעם שהם מדברים, באיזו שפה הם מדברים, לבחור את המילה בשפה בנכונה ולדכא את המילה בשפה השנייה או השלישית כאשר היא צצה להם בזיכרון. התרגול הקבוע הזה יכול לעזור לשמור על פונקציות ניהוליות שיכולות לשמש אחר כך במעין "חוצץ" (Buffer) אשר מסתיר או מעכב את האפקטים של הירידה הקוגניטיבית.
מאמר שפורסם בספטמבר 2024 ובחן את מצב המוח של חולי אלצהיימר דוברי שפה אחת או שתיים ומעלה, לא מצא הבדל באזורים המזוהים עם שפה, אולם מצא יותר רקמות בהיפוקמפוס אצל דוברי שתי שפות ומעלה, וזאת משום שההיפוקמפוס קשור להטמעת זיכרון.
מחקר אחר מצא דווקא הבדל ב-ACC - רכיב מתוך המערכת הלימבית שקשור בעיבוד רגש, אימפולסיביות ואגרסיביות. גם כאן נראה שהתועלת של ידיעת השפות עוברת איך שהוא דרך השליטה העצמית.
מאמר נוסף שפורסם בכתב-העת "Communication Biology ב-2024" נותן הסבר נוסף מעולמות קצת פחות מפתיעים. הוא מראה - בלי קשר לאלצהיימר או ירידה קוגניטיבית - שאצל אנשים דוברי שתי שפות ישנה קישוריות רבה יותר במוח, שגורמת למוח לפעול במה שנראה - ככל שאנחנו מבינים את פעילות המוח היום - כיעיל הרבה יותר. ככל שלומדים את השפה השנייה בגיל צעיר יותר, כך האפקט חזק יותר.