ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein
ממשלת יפן אישרה בסוף השבוע תקציב ביטחון חסר תקדים, בהיקף של יותר מ-9 טריליון ין (כ-58 מיליארד דולר) לשנה הקרובה. מטרת התקציב היא לחזק את יכולות ההגנה והתקיפה של יפן, בעיקר באמצעות טילי שיוט ומערכות בלתי מאוישות, על רקע העלייה במתיחות האזורית, בעיקר מול סין.
● עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?
● טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה
טיוטת התקציב לשנת הכספים 2026, שתיפתח באפריל, גבוהה - לעומת השנה הקודמת, והיא מהווה את השנה הרביעית בתוכנית החומש שבמסגרתה מתחייבת יפן להכפיל את היקף ההוצאה הביטחונית ל-2% מהתמ"ג שלה.
המהלך מגיע על רקע החרפת העימות האסטרטגי מול סין. ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י, הצהירה בנובמבר כי צבאה עשוי להתערב במקרה של מהלך צבאי סיני נגד טייוואן, האי בעל הממשל העצמי שבייג'ין דורשת לספח. ממשלתה אף התחייבה לעמוד ביעד ה-2% כבר בחודש מרץ, שנתיים מוקדם מהמתוכנן, בין היתר תחת לחץ אמריקאי להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
יפן מרחיבה בשנים האחרונות את יכולות התקיפה ארוכת-הטווח, צעד חריג ביחס לדוקטרינה שאימצה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהתמקדה בהגנה עצמית בלבד. אסטרטגיית הביטחון שאושרה ב-2022 הגדירה את סין כאתגר האסטרטגי המרכזי של המדינה, וקראה לתפקיד פעיל יותר של כוחות ההגנה במסגרת הברית הצבאית עם ארה"ב.
לפי התוכנית, יותר מ-970 מיליארד ין (כ-6.2 מיליארד דולר) יוקצו לחיזוק מערך הטילים ארוכי-הטווח. בין היתר, יירכשו טילי Type-12 משודרגים מתוצרת מקומית, בטווח של כ-1,000 ק"מ, בעלות 177 מיליארד ין (כ-1.13 מיליארד דולר). הסוללות הראשונות ייפרסו במחוז קומאמוטו כבר עד מרץ, שנה מוקדם מהתכנון המקורי.
הסלמת יחסים עם בייג'ין
במקביל, יפן משקיעה בהרחבת מערכי רחפנים, כלי שיט תת־ימיים וכלי טיס בלתי מאוישים להגנת חופים, בין היתר בשל מחסור בכוח אדם צבאי והזדקנות האוכלוסייה. כ-100 מיליארד ין (640 מיליון דולר) יופנו לפיתוח מערכת הגנה ימית אווירית רחבה בשם SHIELD, שתיכנס לשירות ב־2028. לצורך פריסה מהירה, יפן צפויה להסתמך בתחילה על יבוא, בעיקר מטורקיה ומישראל.
פרסום התקציב מתרחש במקביל להסלמה ביחסים עם בייג'ין, לאחר הצהרת טאקאיצ'י לגבי טייוואן. בחודש האחרון גברה המתיחות בעקבות תרגילי נושאות מטוסים סיניות סמוך לאיי דרום מערב יפן, שבמהלכם טוקיו מחתה על "נעילת מכ"ם" שביצעו מטוסים סיניים על מטוסים יפניים, צעד הנחשב כהכנה אפשרית לשיגור טילים.
משרד ההגנה היפני יקים יחידה ייעודית שתעסוק בלמידת היכולות והפריסה הצבאית של סין באוקיינוס השקט. מוקדם יותר השנה נצפו לראשונה שתי נושאות מטוסים סיניות פועלות בו-זמנית סמוך לאיווֹ ג'ימה, מהלך שהגביר את דאגת טוקיו מפני התרחבות הפעילות הצבאית הסינית מעבר לאזורי המחלוקת בים סין המזרחי. במשרד החוץ הסיני טענו כי ממשלת טאקאיצ'י "האיצה באופן ניכר את קצב ההתחמשות", והזהירו כי יפן "מתרחקת מנתיב הפיתוח השלו שעליו היא מצהירה כבר שנים".
יפן פועלת במקביל לחיזוק התעשייה הביטחונית המקומית באמצעות פרויקטי פיתוח משותפים עם מדינות ידידותיות והרחבת יצוא נשק. בשנת 2026 היא תשקיע יותר מ-160 מיליארד ין (יותר ממיליארד דולר) בפיתוח מטוס קרב חדש בשיתוף בריטניה ואיטליה, המיועד להיכנס לשירות ב-2035, לצד פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים שיפעלו לצידו.
במקביל, אוסטרליה בחרה בקיץ האחרון ביצרן מיצובישי לשדרוג פריגטות מדגם Mogami, מהלך שנתפס כתמריץ משמעותי לתעשייה היפנית. כ-10 מיליארד ין (64 מיליון דולר) יוקצו לתמיכה ביצוא ביטחוני ובשרשרת האספקה התעשייתית.
התקציב מחייב את אישור הפרלמנט עד מרץ, כחלק מתקציב כולל של 122.3 טריליון ין (784 מיליארד דולר). לאחר מימוש תוכנית החומש, צפוי תקציב הביטחון לעמוד על כ-10 טריליון ין (64 מיליארד דולר), מה שימקם את יפן במקום השלישי בעולם בהיקף ההוצאה הצבאית, אחרי ארה"ב וסין. לפי משרד האוצר היפני, יעד ה-2% מהתמ"ג יושג במועד.
הממשלה היפנית מתכננת לממן את ההרחבה באמצעות העלאות מסים, בהם מס חברות ומס טבק, וכן העלאת מס הכנסה החל מ-2027. עם זאת, מומחים רבים סבורים כי נותר ספק אם תוכל להמשיך ולהגדיל את התקציב גם בשנים שלאחר מכן.
ד"ר אלון לבקוביץ, ראש המחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן, אומר לגלובס כי "החלטת הקבינט היפני לאשר 58 מיליארד דולר לתקציב הביטחון היפני, מהווה שלב נוסף בשינוי מדיניות הביטחון היפנית. שינוי זה החל עוד בתקופת ממשל שינזו אבה". לדבריו, יפן סבורה כי "התגברות האיומים הצבאיים מצד סין וקוריאה הצפונית אינם זוכים למענה מספיק מצד ארה"ב. הממשל היפני החליט לערוך שינוי במדיניות הביטחון כך שתאפשר ליפן לבנות יכולות הרתעה למול האיומים האזוריים".
"ארה"ב רואה בחיוב"
ד"ר לבקוביץ סבור כי "אין משמעות הדבר שיפן חוזרת לעברה המיליטריסטי, אלא הוא נועד לאפשר ליפן לבנות מערך הרתעה ויכולות תגובה למול האיומים הניצבים מולה. בעבר נמנעה יפן מלרכוש יכולות תקיפה צבאיות שיוכלו לאפשר לה להתמודד מול איומי הטילים, בזירה הימית ועוד. כעת יפן מרחיבה את ארסנל היכולות שלה לתקוף משגרי טילים של קוריאה הצפונית, את אמצעי תקיפת הצוללות מסין, ויכולות נוספות שיאפשרו לה להתמודד מול איומים צבאיים באזור. שינוי המדיניות כולל גם את חיזוק מערך הסייבר מול סין וקוריאה הצפונית.
"ארה"ב רואה בחיוב את השינוי במדיניות הביטחון של יפן. במיוחד את הגדלת תקציב הביטחון שלה, שיביא להגדלת הרכש היפני בארה"ב", מסביר ד"ר לבקוביץ. "גם לתעשייה הצבאית ולסייבר הישראליים יש פוטנציאל להגביר את הרכש הצבאי היפני מישראל. שינוי מדיניות הביטחון של יפן יביא להצהרות מיליטנטיות מסין וקוריאה הצפונית, ואף להגדלת תקציב הביטחון בקוריאה הדרומית".