גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase
מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

ברגע אחד, מדינה של כ־90 מיליון בני אדם הוחשכה דיגיטלית. בסוף השבוע האחרון ניתק המשטר האיראני את רוב חיבורי האינטרנט וחסם שיחות והודעות, לאחר שהמחאות על המשבר הכלכלי הסלימו והפכו להתנגדות גלויה למשטר עצמו - כולל קריאות לשינוי שלטוני.

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו
ראיון | החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות
מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול

לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ובהם ה"וול סטריט ג'ורנל", הרשויות אף החלו לאתר ולהחרים ציוד של מיזם האינטרנט הלווייני Starlink של אילון מאסק, בעיקר במערב טהרן. זאת, בעוד שלמשטר עצמו, לגופי הביטחון ולנאמניו נותרה גישה חופשית לרשימה מצומצמת של אתרים וכתובות אינטרנט מאושרות. בינתיים, המשטר קורא לתושבים להסתמך על סוכנות הידיעות Mehr, המזוהה עם גורמי הביטחון.

אבל דווקא ההאפלה חושפת אמת הפוכה: באיראן, גם כשהרשת נכבית, המידע ממשיך לזרום.

לא ה"בלקאאוט" הראשון

המטרה של המשטר ברורה: לנתק את צינור החמצן של המחאה. האיראנים מבקשים לחשוף ברשתות את היקף ההפגנות, את אלימות כוחות הביטחון ואת המחיר האנושי שהן גובות - והמשטר פועל כדי למנוע מהתמונות ומהסרטונים לצאת אל העולם. בהתאם, שיבושי האינטרנט החריפים ביותר נרשמו בשכונות טהרן שבהן מתקיימות המחאות.

ובכל זאת, תיעודים ממשיכים לדלוף: ערוץ הטלגרם Vahid Online מפרסם תמונות של גופות בפאתי הבירה ואף שיתף סרטון מהלוויה שבה נשמעו הקריאות "מוות לחמינאי".

זו לא הפעם הראשונה שבה המשטר האיראני מנתק את הציבור מהאינטרנט בעיתות מחאה. בנובמבר 2019, בעקבות העלאת מחירי הדלק, נותקה המדינה מהרשת למשך יותר מחמישה ימים. גם בספטמבר 2022, לאחר מותה של מהסא אמיני ופרוץ גל מחאות רחב, נפגעו שירותי האינטרנט באופן משמעותי.

על־פי נתוני NetBlocks, עד 8 בינואר תעבורת האינטרנט באיראן עמדה על קרוב ל־100%, אך מאז נרשמות יותר מ־140 שעות של ניתוק כמעט מוחלט. נתונים אלה מגובים גם בדיווחי חברת Cloudflare, שלפיהם לאחר הקריסה בתעבורה נמדד נפח תעבורה פנימי מאיראן הנמוך מ־0.01%.

למרות זאת, האיראנים ממשיכים למצוא דרכים להתחבר לרשת. אחת המרכזיות שבהן היא שימוש בטרמינלים של סטארלינק, שכבר נמצאים במדינה. גיא אמיר, מנכ"ל Visionheight, חברת סייבר המתמחה בחיזוי איומים, אומר לגלובס כי "יש הרבה טרמינלים של סטארלינק באיראן, ולא מהיום".

החזקת הטרמינלים של סטארלינק אינה חוקית באיראן, ולכן הם הוברחו למדינה - לעתים באמצעות סירות קטנות או דרך מעברי גבול. "אנשים שמגיעים עם יאכטות מחזיקים סטארלינק כחוק, ואם יש להם חבילה גלובלית, הם יכולים להתחבר מכל מקום בעולם. במקביל, הוברחו טרמינלים לתוך איראן. כשניסו לסנן את תעבורת סטארלינק, גילו שכמעט בלתי אפשרי לעשות זאת כשהמקור לווייני. כך נוצרות רשתות Wi-Fi מחתרתיות, ולפי ההערכות, רוב התעבורה שיוצאת כיום מאיראן מבוססת על סטארלינק", הוא מסביר.

לצד זאת, קיימות שתי דרכים נוספות להתחבר לרשת: "הראשונה היא שימוש בפרוקסי וב־VPN כדי לעקוף את הפילטרים של המשטר. חסימה מוחלטת של האינטרנט היא משימה מורכבת, ובפועל נחסמה בעיקר הגישה החוצה, בעוד שהרשת הפנימית עדיין פועלת", מסביר אמיר. "בנוסף, יש באיראן שוק מחתרתי גדול מאוד של שירותי VPN, בעיקר דרך טלגרם. האפשרות השנייה היא חיבור דרך הגבולות. ניתן לרכוש כרטיסי SIM בעיראק או אפגניסטן. המידע מועבר לאזורי הגבול, ומשם מתחברים לרשת ושולחים הכל החוצה בצורה מוצפנת".

"זו לוחמה אלקטרונית"

ברקע, עלו דיווחים שלפיהם ארה"ב בוחנת אפשרות להעביר מסופי סטארלינק נוספים לאיראן. לפי הפרסומים, הנשיא דונלד טראמפ אף שוחח עם מאסק בניסיון לבחון צעדים אפשריים.

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אמיר ראשידי, מנהל זכויות דיגיטליות ואבטחה בארגון "מייאן" העוסק בהגנה על זכויות אדם, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "מדובר בלוחמה אלקטרונית". תושב טהרן סיפר לעיתון כי השתמש בחיבור סטארלינק כדי להעביר סרטוני מחאה שצולמו בידי בני משפחתו לגורמים מחוץ למדינה לצורך פרסומם ברשתות. בראיון ל"גרדיאן" הוסיף ראשידי כי אזרחים עושים שימוש גם בשירותי הודעות מבוזרים כמו דלתא צ'אט ובדפדפן Ceno.

לפי הערכות, באיראן פועלים כיום יותר מ־50 אלף טרמינלים של סטארלינק. חוק שאושר באיראן בשנת 2025 קובע כי החזקת טרמינל כזה עלולה להתפרש כריגול למען ישראל - עבירה שעונשה עשוי להגיע לעד עשר שנות מאסר.

המשטר מצדו מנסה להיאבק בתופעה. הכלים שבהם משתמשת איראן לשיבוש הטרמינלים דומים לאמצעים צבאיים המשמשים לשיבוש רחפנים בזירת הלחימה באוקראינה, כך אמר ראשידי ל"גארדיאן".

משתלטים על השיח

תום דיבון, חוקר רשתות חברתיות מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, מסביר לגלובס כי "חסימות אינטרנט וניתוקים הם כלי נפוץ במשטרים כאלה, שמטרתו שליטה בנרטיב וחסימת זרימת מידע. ראינו זאת במצרים, בתוניסיה, באביב הערבי ובהונג קונג. שליטה באינטרנט היא שליטה בשיח הציבורי".

לדבריו, לצד ניתוקים מוחלטים מופעלות גם האטות יזומות של הרשת, שמונעות העלאת סרטונים בשל מהירות נמוכה במיוחד. "זה מופעל כמו נשק - בדומה למכת"זית במחאה - במטרה לפזר ולהתיש את המפגינים".

עם זאת, דיבון מדגיש כי לא פעם מתקבל אפקט הפוך. "אמצעי ההפחדה דוחפים את האזרחים דווקא לחפש דרכים להתחבר. נוצרת תרבות התנגדות דיגיטלית: שימוש ב־VPN, בפרוקסי ובערוצים מוצפנים. בשונה מהאביב הערבי, היום יש הבנה עמוקה יותר של כלים מוצפנים ושל תפקידם בהעברת מסרים החוצה".

התוצאה, לדבריו, היא הצפה דווקא בזמן ההחשכה. "לא רק שהתוכן לא נעלם - הוא מתרבה. אותה יחידת תוכן מופיעה שוב ושוב בערוצים שונים. אזרחים פועלים מול שליחים מחוץ למדינה, והם הופכים למגברים של המסר. המשטר יורה לעצמו ברגל, כי יש הצפת תכנים, וכל פיסת מידע שיוצאת מקבלת יותר זמן מסך".

דוגמה בולטת לכך היא טרנד "הנערות המעשנות" שהתפשט ברשתות, גם אם לא ברור אם מקורו באיראן. מדובר בסרטונים של נערות המסירות את החיג'אב, מעשנות סיגריה ומשתמשות בה כדי לשרוף תמונה של המנהיג העליון.

באשר לפלטפורמות הפעילות, דיבון מצביע במיוחד על טיקטוק. "מנגנון ההפצה שלה שונה מזה של פלטפורמות מטא. התוכן מגיע דרך פיד ה־For You ולא על בסיס חברים או עוקבים, מה שמאפשר חשיפה רחבה גם לחשבונות קטנים. בנוסף, תרבות הרמיקסים (האפשרות להצטרף לטרנד ולהגיב לו, נ"ט) והתגובות המהירות הופכת את טיקטוק לרשת רספונסיבית במיוחד. לכן, כשקורה אירוע באיראן - המקום הראשון לחפש בו הוא טיקטוק, ולא גוגל".

עוד כתבות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון