גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון
כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

נאומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הם לרוב לא צפויים. ואכן, הדברים שנשא בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הצליחו להפתיע את העולם - ובמיוחד את ישראל. זאת, במיוחד בזכות משפט אחד: "אמרתי לביבי להפסיק לקחת קרדיט על הכיפה", הצהיר הנשיא, "זו הטכנולוגיה שלנו, זה הציוד שלנו".

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה
טראמפ מתקפל? ביטל את המכסים ועבר ל"מסגרת להסכמה" על גרינלנד

בישראל הגיבו בתדהמה. הרי כיפת ברזל משווקת שנים כהישג כחול־לבן פנטנסטי - והמערכת שחסכה חיי אדם רבים היא אחד המקורות הידועים ביותר לגאווה ישראלית. אבל האם, בסופו של דבר, מדובר בכלל בגאווה אמריקאית? ננסה לעשות סדר בדברים.

מההזנקה ליירוט

השתלשלות העניינים סביב מיזם כיפת ברזל מפורטת בדוח מבקר המדינה מ־2009. לפי הדוח, באוגוסט 2005, ההחלטה על תוכנית כיפת ברזל שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים - התקבלה על ידי תא"ל ד"ר דני גולד, מי שהיה אז ראש מו"פ (מחקר ופיתוח) במפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון וצה"ל).

כעבור שנה, באוגוסט 2006, שר הביטחון עמיר פרץ הצהיר כי כיפת ברזל היא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". לאחר מכן, מפא"ת הנחתה את רפאל להתחיל בפיתוח מלא של הפרויקט, שר הביטחון פרץ דרש תקציב חיצוני, ראש הממשלה אהוד אולמרט קבע כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע", ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע". באפריל 2007 רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות בכיפת ברזל.

אומנם כעבור חודשיים הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט שלא לאשר עקרונית את הפרויקט כל עוד אין מקור תקציבי, אך הבעיה נפתרה, שר הביטחון החדש אהוד ברק אישר את הפיתוח - ובדצמבר 2007 הקבינט אישר את הפרויקט. בשנת 2009 המערכת הגיעה לצה"ל. במערך ההגנה האווירית נוסד גרעין ההקמה של "כיפת ברזל", שהורכב מ־20 קצינים, נגדים וחיילי חובה שהגיעו מכלל מערכות הנשק של המערך, כמו גם עם אנשי חברות התעשייה המפתחות. באפריל 2011, חודש בלבד לאחר שנפרסה, סוללת כיפת ברזל באשקלון ביצעה את היירוט המבצעי הראשון של המערכת.

למי הקרדיט?

עד כאן ההיסטוריה של הקמת כיפת ברזל על קצה המזלג. ועכשיו לשאלת השאלות: מי חתום על ההצלחה?

התעשייה המובילה שפיתחה את הטיל והמשגר היא רפאל. אלתא פיתחה את המכ"ם ואמפרסט פיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). כל החברות הללו הן ישראליות. יוסי דרוקר, לשעבר ראש חטיבה וסמנכ"ל בכיר ברפאל ומוביל פיתוח כיפת ברזל, מסביר ש"הפיתוח של כיפת ברזל, ללא יוצא מהכלל, פותח מכסף ישראלי, והטכנולוגיה כולה ישראלית. ברפאל פיתחנו את טילי האוויר־אוויר המתקדמים בעולם ומהם שאבנו את הטכנולוגיה ששימשה אותנו לכיפת ברזל".

אז מתי הגיעו האמריקאים? דרוקר מספר: "בשלב מסוים, כשהיינו בחצי או שלושת רבעי הדרך, הגיע צוות של עשרה מומחים אמריקאים כדי לבחון את סטטוס הפיתוח כחלק מבחינת הבקשה הישראלית למימון אמריקאי לייצור. הדוח שהם הנפיקו אמר שאין סיכוי שנעמוד בלוחות הזמנים או ביכולות הביצוע שהעמדנו, ושנה אחרי זה הם הגיעו להתנצל על הדוח הזה. הצלחנו לפתח את המערכת תוך שלוש שנים, ובארה"ב דבר כזה היה לוקח לפחות 15 שנה".

כיום, לפי משרד הביטחון, חברת ריית'און האמריקאית היא גם חלק מהפרויקט, והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. מיירטי כיפת ברזל מיוצרים הן בישראל והן בארה"ב, לשם הועבר חלק מהייצור על פי דרישה אמריקאית.

אבל האם זה מספיק כדי להדביק את דגל ארה"ב לפרויקט? רחוק מכך. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הסביר לנו ש"הוספת המכ"ם לטילים, הבקרה והקישוריות ביניהם שהופכת את הכל למערכת אחת - זה פיתוח ישראלי. אנשי רפאל עשו את הסימולציות ומדענים ישראלים הובילו את המהלכים הללו. הם לקחו את הטכנולוגיה והקפיצו אותה מהלך קדימה - ולכן כיפת ברזל היא פיתוח ישראלי לפי ההגדרה".

במישור העקרוני של קרב הקרדיטים הזה, קליסקי מציע שנלך צעד אחד אחורה: "הידע מסתובב בעולם, וכל טכנולוגיה מבוססת על ידע קודם. יש אינטראקציה בין המדענים ואנשי הטכנולוגיה, ככה זה עובד. כמובן, טכנולוגיית הטילים לא הומצאה בישראל, אלא פותחה בגרמניה בשנות ה-30 ולאחר מכן אומצה בארה"ב ושאר העולם. אבל להגיד שכיפת ברזל זה פרי משותף של ישראל וארה"ב זה כמו להגיד שהקסאמים מעזה זה פיתוח ערבי־אמריקאי. ודאי שאי־אפשר לטעון דבר כזה".

מאיפה הכסף?

ואחרי שאמרנו את כל זה, חשוב להגיד שלאמריקאים יש בכל זאת חלק אינטגרלי במיזם. אומנם פחות בפן הטכנולוגי שעליו דיבר טראמפ, אבל בחלק חיוני גם כן: המימון. "זה חלק מההסכמים הבילטרליים שיש לנו איתם", מסביר קליסקי. "חלק מהסיוע הביטחוני הולך למפעלים אמריקאים שמייצרים את הטיל המיירט של כיפת ברזל - הטמיר. הם מימנו את זה די מההתחלה. כבר בשנות ה-80' האמריקאים מימנו תוכניות לייזר בשיתוף־פעולה ישראלי־אמריקאי, ושם היה שיתוף־פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות".

כך, מאז שהמערכת הפכה למבצעית ב־2011, הדולרים מהממשל האמריקאי ממשיכים לזרום לטובת כיפת ברזל. אחרי היירוט הראשון, ישראל פנתה לנשיא אובמה ולקונגרס, והציגה תכנית רב שנתית. ב־2011 ארה"ב הקציבה 205 מיליון דולר לכיפת ברזל, ובשנים הבאות הסכומים גדלו. עד 2014, למשל, ארה"ב העבירה בסך הכל כמיליארד דולר למטרה זו, כאשר רכישת הסוללות עצמן עד אותה נקודה נעשתה במימון אמריקאי, שכן מחיר סוללה נאמד ב־50־60 מיליון דולר (כ־70־80 מיליון דולר במונחי 2025).

מ־2012 היא קיבלה מימון נרחב לפיתוח כיפת ברזל ומערכות הגנה אוויריות אחרות. בשנים האחרונות העבירה ארה"ב לישראל קרוב למיליארד דולר למטרה זו. כיום "כיפת ברזל" היא יוזמה משותפת של שתי המדינות, שבה ארה"ב מספקת את המימון וישראל את הידע הטכנולוגי והניסיון המבצעי.

מדי פעם אנחנו מתבשרים על עוד חבילת דולרים שהממשל האמריקאי מעביר לטובת ההצטיידות הישראלית בכיפת ברזל. ב־2012, למשל, הקונגרס האמריקאי אישר מימון של קרוב למיליארד דולר לצורך הצטיידות ישראלית בכיפת ברזל. ב־2022 לבדה אושרו מיליארד דולר לכיפת ברזל, וב־2024 - בעקבות הצורך בסיוע בשל המלחמה - הסכומים כבר הגיעו ל־4 מיליארד דולר לרכש וחימוש של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד ליירוט איומים על ישראל.

"היום האמריקאים באמת עוזרים מאוד לישראל", אומר דרוקר, "ככה שהמימון לפיתוח היה כולו ישראלי - חלק גדול ממנו בכספי פיתוח פנימיים של רפאל - והייצור כולו במימון אמריקאי".

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים