גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock
באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

בזיכרון הישראלי הקצרצר שלנו, לא רבים זוכרים את הבריחה מתל אביב, שנמשכה עד סוף שנות ה־80 של האלף הקודם. כמות ההגירה השלילית נטו הייתה כמעט בלתי נתפסת: האוכלוסייה בעיר צנחה מאז סוף שנות ה־60 בכ־20% - הכי רחוק מדימוי "העיר ללא הפסקה" שכולם נוהרים אליה. אבל הלקח החשוב מאותן שנים הוא שהשינוי שהגיע היה רחוק מהסטריאוטיפ על החלום הנדל"ני הישראלי.

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה
עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים בגוש דן

אם כבר, התשוקה ל"בית עם גינה" היא זו שהבריחה את התושבים לערי לוויין, והזניקה מקומות כמו רמת השרון ואפילו מערב ראשון לציון. ואז הם חזרו - בעיקר כי תל אביב נזכרה שהיא עיר; כזו שבה גם בני המאיון והאלפיון העליון מוכנים להצטופף עם עוד עשרות דיירים, בתנאי שלמטה, ברחוב ובמרחק הליכה, הם ימצאו כל מה שבן אדם צריך.

התחלתי בתל אביב רק בגלל הניגוד המשווע, והצורך לחזור ולהתריע על המתרחש בבאר שבע. זאת על רקע נתונים חדשים שפורסמו השבוע, שהראו ברמת המקרו את מה שכל מי שמתגורר בעיר מרגיש ביום־יום: "הפתרונות" של קובעי המדיניות אולי עובדים, אבל הם פשוט שגויים מהיסוד.

האנומליה של בירת הנגב

שימו לב לנתון הבא: ב־2019, 69.7% מהבניינים בבירת הנגב היו צמודי קרקע - יחידה אחת או שתיים על כל מגרש. שבע שנים לאחר מכן, ב־2025, בזמן שכל הערים הגדולות בישראל התנהלו הפוך, שיעור צמודי הקרקע בבאר שבע כבר עמד על 70.7%. זאת למרות הבנייה המאסיבית בעיר באותן שנים (תוספת של כ־1,500 בניינים), ואולי בעצם דווקא בגללה.

לכאורה זה מינורי, אבל כך עובד תכנון: המגמה היא החשובה, והיא זו שמבהילה. בתל אביב, לשם השוואה, צמודי הקרקע מהווים נתח של 25.2% לעומת 25.6% לפני שבע שנים; ירושלים ירדה מ־28.2% ל־27.3%, וחיפה הצטמצמה מ־19.5% ל־18.7%.

המגמות ברורות: באר שבע אינה מנסה להיות עיר, אלא לוחצת ודוחקת להציע פתרון פרברי לתל אביב. אלא שאם בפרבור עסקינן: למה להגיע לעיר מתוסבכת כל כך, במקום לאחד מעשרות היישובים הקהילתיים המקיפים אותה?

זה כבר מזמן לא סוד שהמלך עירום. רק בסוף השנה האחרונה נכשל מכרז ל־613 צמודי קרקע ב־14 מתחמים שונים בשכונת רקפות בבאר שבע. אף קבלן לא הרים את הכפפה והגיש הצעה, אפילו לא במחירי המינימום. זוהי אותה שכונה חדשה בצפון העיר שראש העירייה, רוביק דנילוביץ', התאמץ לשכנע לאשרה - הכל כדי שהתושבים לא יברחו ליישובים כמו להבים ועומר. מתוך 4,150 יחידות דיור בשכונה, 1,360 הן בשיטת "בנה ביתך" ועוד 1,230 הן צמודי קרקע קבלניים. גם בדצמבר 2024, נרשמו זוכים ל־42% מהמגרשים בלבד - 295 צמודי קרקע מתוך 707 שהוצעו.

בסופו של דבר, הבתים הללו הרי ייבנו. המדינה תוריד מעט את עלות הפיתוח, עלויות המימון יצטמצמו עם ירידת הריבית, הקבלנים ירכשו את המגרשים והישראלים יבואו - גם אם לאט מהמצופה. אלא שגם אז, קשה יהיה לראות בכך בשורה לבאר שבע.

רחוב ללא עיניים

תחשבו על תחושת הביטחון, אולי הבעיה הקרדינלית ביותר כרגע בעיר. חלמתם על בית עם גינה, אבל זה לא ממש מרגיע כשהבן או הבת צריכים לחזור בערב מתנועת הנוער דרך רחובות השכונה. ג'יין ג'ייקובס היא זו שטבעה את הביטוי "עיניים ברחוב" (Eyes on the Street): בעיר צפופה תמיד יהיה מישהו במרפסת או בבית הקפה; בשכונת וילות, הרבה פחות.

אז שייקחו אוטובוס? גם שירותי התחבורה הציבורית לעולם לא יוכלו להיות יעילים בשכונה הפרוסה על שטח עצום כל כך. השכונה והעיר דנות את עצמן לפקקים נצחיים, אלא אם מישהו יחליט לסבסד את התחבורה הציבורית, ללא היגיון כלכלי. בפועל, כל תושב נזקק לרכב פרטי, וכל הורה הופך לנהג מונית. לך תזכור שפעם חלמתם שבית עם גינה זו איכות חיים.

ולא לגמרי בשוליים - עדיין לא השתחררנו מהתפיסה שצפיפות היא דבר שלילי. אולי בגלל המטען הלשוני של המילה, היא משדרת דוחק ורעש, בעוד שמבחינה תכנונית וכלכלית היא המפתח לעיר משגשגת. לא מעט מחקרים שהוכיחו כי חיים בעיר גדולה וצפופה מעלים את פריון העבודה והשכר של העובדים בכ־25%. מדובר בתועלות כמו שוק עבודה מגוון, חילופי רעיונות מהירים, חדשנות, ואפילו האפשרות להגיע לעבודה ברגל או באופניים, בלי להיתקע פעם אחר פעם בפקקים.

כוכבי השבוע

מצוין: רשות התחרות מפחידה - בלי להוציא מילה

דלק ישראל הודיעה השבוע כי היא מתקרבת לרכישת חברת הסלולר הוט מובייל, לאחר שגברה על הצעתה של פלאפון המתחרה. דלק קיבלה מהמוכרת, חברת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי, בלעדיות ל־60 יום כדי להשלים את בדיקת הנאותות.

הפרט המעניין הוא המחיר: דלק הציעה 1.88 מיליארד שקל - זאת מול 2.3 מיליארד שקל בהצעת פלאפון. מדובר בפער של יותר מ־400 מיליון שקל.

דווקא כשהבון־טון הוא לרדת על הרגולטור, קיבלנו השבוע דוגמה לכך שלפעמים כוחו נוכח וברור - אפילו בלי לעשות כלום. החשש שרשות התחרות תבלום את המיזוג בין פלאפון (המחזיקה ב־22% מהשוק) להוט מובייל (15%), שכנע ככל הנראה את המוכרת שעדיף להתקדם לעסקה בטוחה, גם אם היא משתלמת הרבה פחות. ועל הדרך, הצרכן הישראלי אמור להרוויח תחרות חזקה הרבה יותר.

בלתי מספיק: התזכורת העצובה מהפקרות הפעוטונים

הטרגדיה השבוע בירושלים, שגבתה את חייהם של שני תינוקות, היא עוד תזכורת עצובה עד כמה הצורך במשילות ובהרתעה הוא בגדר פיקוח נפש. החוק היבש הסדיר כבר מזמן את התנהלות המעונות: כל מסגרת שבה שוהים שבעה פעוטות לפחות מחויבת ברישיון, והיעדרו הוא עבירה פלילית שעלולה להסתיים במאסר ובקנס. במקביל, התקנות קבעו במפורש את היחס המספרי בין הילדים למטפלות, את השטח המינימלי לכל מעון ואת חובת התקנת המצלמות.

הבעיה היא שחוק לחוד ומציאות לחוד, ושעד שקורה אסון - שום דבר לא זז. למעשה, גם כשמתרחש אסון, לכל היותר נבדק המתרחש באותו הרחוב, והחיים התקשורתיים של כל טרגדיה נמשכים רק עד האסון הבא. כשמדובר בהפקרות הפעוטונים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלממשלה נוח לעצום עין; להסדיר את התחום ולמצוא לילדים מקום חוקי זהו מהלך מסובך ויקר פי כמה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI