גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)
חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

לאחר שנים של חוסר אסדרה, מערך הסייבר הלאומי פרסם את תזכיר חוק הגנת הסייבר. זהו סבב החקיקה השני של המערך בנושא - הראשון היה ב־2018 וזכה לביקורת חריפה.

בשיחות שקיים גלובס עם גורמים בשוק עולה תמונה מורכבת: בעוד שקיימת הסכמה כי הסדרת התחום חיונית נוכח הפיגור של ישראל בתחום, בתעשייה מביעים חשש מהענקת סמכויות נרחבות מדי למערך.

הופכת לחד־קרן: אפווינד גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

על מי חל החוק - ומה הוא כולל

על־פי תזכיר החוק, מערך הסייבר הלאומי יהיה הגוף המופקד על גיבוש האסטרטגיה הלאומית, בניית תמונת המצב המודיעינית וחיזוק החוסן הישראלי בכל הקשור לסייבר. המערך ישמש כמנחה מקצועי עבור היחידות המגזריות במשרדי הממשלה וברשויות השונות, שיהיו אמונות על קידום ההגנה בפועל.

במסגרת זו, הרגולטורים המגזריים יהיו האחראים הישירים על הארגונים שתחת תחום שיפוטם, תוך תיאום ושיתוף מידע רציף מול המערך. בנוסף, החקיקה מגדירה מדרג של גופים, כאשר "תשתיות חיוניות" יוכפפו לפיקוח הדוק ומיוחד, מתוך הבנה כי פגיעה בהן עלולה להסב נזק אסטרטגי למדינת ישראל.

החוק חל על מה שמוגדר בחוק כ"ארגון חיוני". ארגונים חיוניים הם גופים ממשלתיים (למעט צה"ל וגופי הביטחון) וארגונים פרטיים העומדים בתבחינים מגזריים: ספקי תקשורת עם מעל ל־200 אלף מנויים או רשויות מקומיות המונות מעל ל־90 אלף תושבים. כמו כן, רשימת הגופים כוללת סקטורים קריטיים כגון אנרגיה, מים, תחבורה, בתי חולים, שירותי אחסון מידע, לוגיסטיקה וקמעונאות. בנוסף, למערך הסייבר תישמר הסמכות להגדיר ארגון כחיוני גם בשל נסיבות חריגות.

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי / צילום: דובר צה''ל

ומהן החובות המוזכרות בחוק? ארגונים חיוניים יידרשו לעמוד בסטנדרטים הכוללים ניהול סיכונים, הצפנה, בקרת גישה והגנה על שרשרת האספקה, לצד אימוץ תקנים בינלאומיים. בנוסף, תחול חובת דיווח מיידית על תקיפה משמעותית העלולה לפגוע ברציפות השירות או להוביל לדלף מידע רגיש. חובת הדיווח תבחן לפי היקף המשתמשים ומשך הפגיעה, ותחייב הגשת דו"ח מסכם על מאפייני האירוע ואופן הטיפול בו.

עו"ד עמית אשכנזי, לשעבר היועץ המשפטי למערך הסייבר וכיום במרכז שמגר ובמשרד הירש־פלק, וכן עמית מחקר במרכז שמגר, מתריע מפני פירוט היתר בחוק: "מצד אחד, הפירוט מקדם ודאות כשהכללים ברורים, אך מצד שני מול איומים טכנולוגיים הוודאות הזו יכולה לגרום לתופעות לוואי; הטכנולוגיה מתקדמת והמענה עלול להפוך ללא רלוונטי, כשכל שינוי יחייב תיקון חקיקה מורכב".

לדברי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מנכ"ל Cytactic (ולשעבר שותף במשרד העו"ד הרצוג), החוק משקף שינוי מחשבתי חיובי: "החקיקה עצמה טובה ועושה סדר מי הגופים המפוקחים ומהי 'הפילוסופיה' המנחה את הפיקוח. עד כה, החקיקה התמקדה במניעה וניטור. החוק הנוכחי מבטא את 'תפיסת השרידות' - הנחת מוצא שלא כל אירוע ניתן למנוע מראש, ולכן הדגש עובר לשאלה האם הארגון ערוך לנהל את האירוע בזמן אמת".

גולת הכותרת: סמכויות המערך - והסנקציות

במקרה של "תקיפה חמורה" - המוגדרת ככזו המסכנת את ביטחון המדינה, חיי אדם או שירותים חיוניים - יזכה המערך לסמכויות נרחבות: דרישת ידיעות, מסמכים וחומרי מחשב לצורך בלימת התקיפה. בנוסף, עובד מוסמך מהמערך יוכל להורות לארגון לבצע פעולות אקטיביות, דוגמת סריקה או חסימה, במקרה שהארגון אינו פועל באופן נאות, לצד חובת יידוע צדדים שלישיים.

החקיקה החדשה כוללת מנגנוני אכיפה משמעותיים. מערך הסייבר יוכל להטיל עיצומים של עד 640 אלף שקל על הפרת דרישות הגנה, ועד 300 אלף שקל על אי־דיווח או אי־ציות בעת תקיפה. במקרה של תקיפה חמורה, אי־ציות להוראות בלימה עלול להוביל לאחריות פלילית, עונש מאסר של עד שנתיים וקנסות אישיים על נושאי משרה.

עו"ד אסף הראל, שותף ומוביל תחום הסייבר בגורניצקי, מסביר: "המשק הישראלי הוא מהמותקפים בעולם. התזכיר מבקש לצמצם פער מסוכן בין רמת האיום להיערכות בשטח, באמצעות סט דרישות מחייב וכלי אכיפה שיוצרים תמריץ אמיתי לציות. חיוני בעיני לתת למערך הסייבר כלים להגן על המשק מפני מתקפות סייבר חמורות שעלולות להביא לפגיעה רחבה במשק". לדבריו, זו גולת הכותרת בהצעת החקיקה - סמכויות האכיפה של המערך.

ומה בדיוק קרה ב־2018?

כאמור, ב־2018, מערך הסייבר הגיש את הצעת חוק הסייבר - שחטפה ביקורת חריפה. איגוד האינטרנט הישראלי טען אז כי החקיקה גורמת לגולש "תחושה לא נעימה, שמול עיני הקורא קם ארגון ביון חדש, שתחום פעילותו הוא מרחב הסייבר הישראלי, וסמכויותיו רחבות מני ים". בשל הצעת החוק, עלו חששות כבדים מפני פגיעה בפרטיות ובסודיות העסקית של המגזר הפרטי.

גם כעת, הסמכויות הנרחבות להתערבות במקרה של תקיפה חמורה מעוררות סימני שאלה, אך ה־7 באוקטובר שינה את המשוואה. המלחמה חשפה נקודת תורפה בשוק הישראלי - שירותי האחסון והשירותים הדיגיטליים - והובילה את המערך לדרוש סמכויות חירום כדי להתמודד עם מתקפות חמורות בסקטורים אלה.

לדברי עו"ד הראל, נראה כי נעשה צעד על־ידי מערך הסייבר כדי למקד את החקיקה, אך לצד זאת הוא טוען כי "היקף הסמכויות הרחב, חובות הדיווח והאפשרות להתערבות תפעולית בזמן אמת בפעילות של ארגונים, מחייבים איזונים מדויקים, שקיפות והגנות חזקות לזכויות יסוד - ובראשן פרטיות, סודיות מסחרית והוודאות המשפטית".

הראל מוסיף כי התזכיר כולל סמכויות פליליות, וכי "יש מקום לתהות האם הכלי הפלילי הוא אכן הכלי המתאים בנסיבות אלה".

המומחים מטילים ספק ביעילות

סוגיה נוספת שמעלה עו"ד הראל נוגעת לחשיפת מידע עסקי סודי: "יש לתהות האם קיימים איזונים מספקים - כגון סודיות של מידע מסחרי רגיש, לדוגמה". מה שבטוח, לדבריו, "החקיקה צפויה להביא לעלייה בהוצאות הכספיות של ארגונים על הגנת סייבר ולהעלאת המודעות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לעיסוק בסיכוני סייבר בארגון".

מנגד, ד"ר קוזלובסקי, העוסק בהיבטי הטכנולוגיה במשברי סייבר, תוהה לגבי היעילות המעשית של המהלך: "יש לשאול האם הנהלים הקבועים בחוק לא רק מגבירים את ה'מסמכולוגיה' ואת השאלה איזה יועץ צריך להעסיק? או שמא יש לאמץ את החקיקה המקובלת בעולם, שעברה לדבר במונחים של מוכנות טכנולוגית. חקיקה שנשענת על פתרונות טכנולוגיים תעודד חוסן טכנולוגי, ולא עוד עבודות ציות וניירות".

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות