גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

המטרו, הפרויקטים הביטחוניים החסויים והנחת מסילות הרכבת המהירות הם חלון הראווה של עתיד התשתיות בישראל. אך לצד ההבטחה לקדמה, הביצוע של פרויקטי הענק מעלה ספק כבד באשר ליכולת גופי הממשלה לצלוח את החסמים המבצעיים.

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי
במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה
כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הנוסעים בכבישי המדינה ברכבים הפרטיים, באוטובוסים וברכבות וודאי נתקלים מדי יום באתרי הבנייה המפוזרים ברחבי המדינה: מתחזוקת עורקי התחבורה והקמת שבילי אופניים, דרך הקמת הרכבות הקלות בירושלים ובגוש דן, ועד למסילות רכבת ישראל לאורך כביש 6 ו־431. אלא שהעבודות הללו, פרי תכנון רב־שנים שסבל מעיכובים כרוניים, הן רק חלק מהסיבה לכך שישראל מחזיקה בכבישים הצפופים בעולם המערבי.

המספרים מדגישים את גודל הכשל: מאז שנת 2015 צמחה האוכלוסייה בישראל ב־19% ושטח הכבישים גדל בשיעור כמעט זהה (18%), אך מצבת כלי הרכב זינקה ב־36%. במדינה עם קצב ריבוי האוכלוסיה הגבוה ב־OECD, תוספת של שטח כבישים אינה מהווה פתרון לצפיפות, במיוחד כששכונות חדשות ממשיכות להיבנות ללא התאמה לממשקי תחבורה ציבורית.

בשנים האחרונות, השיח על כך שישראל נתונה במשבר תשתיות עלה בתכניות מסמכים והחלטות הממשלה. יש כבר הכרה רשמית כי המשבר הזה הינו גורם הפוגע באיכות החיים ובצמיחה המשקית. לפי מחקר של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן משנת 2022, השקעה בתשתיות תחבורה עשויה להזניק ביותר מ־5% את הפריון לנפש בישראל - שנמוך כיום בכ־26% ביחס למדינות הייחוס. כדי לסגור את הפער, על המדינה להכפיל את היקף ההשקעה לכ־2% מהתוצר, לעומת כ־0.9% בלבד בשנת 2024.

ואכן, המדינה אמנם מקדמת כיום פרויקטים עתידיים במאות מיליארדי שקלים, אך ב"חדשות הטובות" הללו טמונים קשיים משמעותיים: חוקרי מכון אהרן מתריעים כי גם התוכניות הקיימות אינן מגיעות לרף ההשקעה הנדרש. מעבר לכך, למרות שלרובם יש כבר הסכמות התקציביות, הביצוע נתקל בחסמים רבים - המוחמרים בשל הניסיון להוציא לפועל את כל פרויקטי הענק במקביל, במהלך העשור הקרוב.

המטרו: המלכוד של פרויקט המאה

ספינת הדגל של התשתיות היא פרויקט המטרו - שלא היה דומה לו בישראל. בנת"ע, החברה המבצעת, מבהירים כי העבודות כבר החלו, אם כי בשלב זה מדובר בפינוי תשתיות והכנת קרקע בלבד - שלב שארך שנים רבות גם בקו האדום, לשם השוואה. הפרויקט העצום, מהגדולים מסוגו בעולם, כולל חפירת 150 ק"מ של מנהרות מתחת ל־24 רשויות בגוש דן, עם יעד השקה ראשוני ל־2037. פרויקט המטרו צפוי לשנות את חייהם של תושבי המטרופולין - ואת הכלכלה הישראלית כולה.

גודל האתגר הלוגיסטי חסר תקדים: הקמת המטרו דורשת מישראל גיוס של כ־16 אלף עובדים זרים והפעלה סימולטנית של 24 מכונות TBM, שידפנו ויחפרו את המנהרות ב־1.25 מיליון לוחות בטון ויפנו כ־40 מיליון מ"ק עפר.

עם זאת, דוח מבקר המדינה מהחודש שעבר מציף כשלים מהותיים במוכנות של המדינה לפרויקט: נכון לעכשיו, אין תוכנית לגיוס אלפי העובדים הזרים, אין מלאי מכונות חפירה זמין, וליצרנים מקומיים בשוק אין יכולת לספק את כמות לוחות הבטון הנדרשים. גם תקציב הענק, הנאמד ב־177 מיליארד שקל, נמצא תחת אזהרת המבקר; התקציב אמור להתחלק בין קופת המדינה למיסוי ייעודי, אך קיים חשש לפער חריף בין הצורך בהוצאה מיידית לבין קצב ההכנסות ממיסוי.

אל מול האתגר הלוגיסטי ניצב פער המשילות: חוסר התיאום הכרוני בין משרדי הממשלה, המשטרה וחברות התשתית, שעיכב בעבר כל פרויקט לאומי. אף שחוק המטרו נועד להעניק לפרויקט עדיפות סטטוטורית, הניסיון לקדם בליץ של פרויקטי ענק במקביל הופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית.

גם שוק הקבלנות המקומי נמצא במבוי סתום. בדיקות ממשלתיות מעלות כי מספר החברות הישראליות העומדות בתנאי הסף מצומצם, מה שמותיר את השליטה בידי ענקיות זרות ואת הקבלנים המקומיים כקבלני משנה בלבד. המחסור החריף במהנדסים, שנאמד כבר ב־2020 בכ־4,500 אנשי מקצוע, רק מחמיר את המצב.

כמו כן, בזירה הבינלאומית, חופש הפעולה של ישראל מוגבל מתמיד. חברות אירופיות נרתעות מפעילות בארץ בשל לחצים פוליטיים וגופים פרו־פלסטיניים, בעוד שהתקשרות עם חברות תשתית סיניות נבלמת בשל הלחץ האמריקאי.

חרף המכשולים, נת"ע מקדמת את מכרזי הביצוע בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, במטרה להתחיל בחפירות המטרו כבר ב־2028. בממשלה מגדירים את הפרויקט כקריטי למשק, עם תועלת שנתית מוערכת של מעל 30 מיליארד שקל, אך במקביל מקדמים פרויקטי ענק נוספים המאיימים על קיבולת השוק. הסמיכות בין הפרויקטים מעוררת ספק אם שוק התשתיות הישראלי מסוגל להכיל את המסה הקריטית הזו, שכן חסמי הביצוע של המטרו צפויים להקרין על הענף כולו.

המכרזים החסוים של משרד הביטחון

בזמן שנת"ע מפרסמת מכרזים, מערכת הביטחון מקדמת במקביל שני פרויקטי ענק שמתחרים על אותם משאבי ביצוע. המרכזי שבהם, שפרטיו חסויים וקיומו נחשף בגלובס, כבר גורם לקבלנים מובילים לשקול ויתור על מכרזי המטרו. הסיבה: משרד הביטחון צפוי לפרסם בשנים הקרובות מכרזים "בהיקפים מטורפים", שנתפסים בענף כ"גיים צ'יינג'ר".

האטרקטיביות של המכרזים הביטחוניים נובעת לא רק מהיקפם, אלא מהעובדה שהתשלומים ממשרד הביטחון נחשבים לזמינים ומהירים יותר מאלו של פרויקטי התחבורה האזרחיים. תעדוף זה עלול להסיט את תשומת הלב של חברות התשתית מהמטרו אל עבר המגזר הביטחוני.

לצד המכרז החסוי, משרד הביטחון החל בעבודות להקמת המכשול בגבול המזרחי בעלות של 5.5 מיליארד שקל. הפרויקט, שיימתח לאורך 500 ק"מ מרמת הגולן ועד אילת, יתמקד בשלב הראשון ב־80 ק"מ בגזרת העמקים והבקעה - ויהווה משקולת נוספת על השוק המקומי.

גם זירת הרכבות עמוסה בפרויקטים

אל פרויקטי הענק מצטרפים אתגרי השיקום בצפון ובדרום, לצד תוכנית החומש השאפתנית של רכבת ישראל. גולת הכותרת היא הקמת מסילות מהירות (250 קמ"ש) שיחברו את באר שבע וחיפה לתל אביב בחצי שעה. אולם המציאות רחוקה מכך: פרויקט הכפלת מסילות החוף (15.5 מיליארד שקל) סובל מעיכובים קשים, ובענף מפקפקים ביעד ההשקה הרשמי ל־2032.

עוד בזירת הרכבות: פרויקט הארכת המסילות לקריית שמונה. הפרויקט אמנם לא תוקצב רשמית, אולם בפועל נרקמו סביבו הסכמות בין משרדי האוצר והתחבורה. ההסכמות נקשרו ברפורמה שונה בתכלית - אגרות הגודש, הצפויות להיכנס בעוד כשנה וחצי ולחייב נהגים בתשלום על כניסה לגוש דן. כדי למנוע את ביטול החוק המעגן את האגרות, הציעו במשרד האוצר לקדם בתמורה את הרכבת לקריית שמונה. הדיל, שנרקם בחדרים סגורים ונחשף בגלובס, לא זכה לפרסום רשמי, אך בשטח העבודות על הקמת הקו כבר מתקדמות - במקביל למכרז להפעלת האגרה שבו כבר זכו חברות. יתרה מכך, בדיקות השוק הממשלתיות בוצעו עוד בטרם התקבלה ההחלטה לתקצב דה־פקטו את המסילה, שעלותה כ־18 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה, שוק התשתיות אמנם "מתחמם", אך היקף המכרזים הגדול והנחוץ כל כך, מחייב את הממשלה כולה לפעולות הכנה כדי להכיל את כל הפרויקטים - אך אלו בנתיים אינן מבוצעות.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסכם את 2025 עם עלייה מתונה ברווח הנקי

הבנק דיווח על רווח נקי של 5.6 מיליארד שקל בשנה החולפת, עלייה של 3.2% ביחס ל-2024 ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון הרביעי לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זו הולכת להיות הנפקת השנה בת"א

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● יום תנודתי בתל אביב הסתיים בירידות, בהובלת מניות הנדל"ן ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון