גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמוטריץ' לא לבד: שרי האוצר שדחקו בנגיד להוריד ולהעלות ריבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז שיש להאיץ את הורדות הריבית, ולא בפעם הראשונה ● אבל כשרואים איך באמת מתקבלות ההחלטות על גובה הריבית, מבינים שזה לא עניין של מה בכך ● ועדיין, המתיחות בין שר אוצר לנגיד הבנק המרכזי לא נולדה בתקופת סמוטריץ', ואפילו לא בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן

"להוריד את הריבית מהר והרבה", קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעל בימת הכנסת במהלך הדיון בהצעת התקציב. זה "הדבר היחיד שהנגיד צריך לעשות", הוא קבע - ושיגר מסר ברור לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "תוריד את הריבית ב־1% וגם ביותר מזה". על כך ענה בנק ישראל: "הדברים אינם ראויים לתגובה".

הממשלה תשנה את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?
הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

זו לא הפעם הראשונה שסמוטריץ' מחלק עצות לבנק ישראל לגבי גובה הריבית. באוגוסט 2024, למשל, לאחר שהוחלט שלא להוריד את הריבית ולהותיר אותה על 4.5%, סמוטריץ' אמר: "אני, במשך שנה ושמונה חודשים לא העברתי ביקורת על הנגיד... אני אומר בפעם הראשונה בפומבי, אני חושב שהוא טעה בגדול. אני חושב שעל בסיס הנתונים שהוא מתאר בהחלטת הריבית, הוא היה חייב להגיע למציאות הפכוה לחלוטין".

שנה לאחר מכן, בספטמבר 2025, סמוטריץ' שוב ביקר את פרופ' ירון: "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן", אמר - והוסיף מעין "איום": "אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". וגם כשבנק ישראל כבר הוריד את הריבית, לא תמיד זה חסך את שבט הביקורת. כך, כשבנובמבר האחרון בנק ישראל החליט להפחית את הריבית, סמוטריץ' הצהיר: "אמרתי שכבר לפני חצי שנה היה צריך להוריד את הריבית - וצריך היה להוריד אותה יותר".

לרוב, כשסמוטריץ' מתבטא בעניין הריבית, הוא מקפיד לצרף גם נימוקים, כמו שער החליפין, שיעור האינפלציה או מרכיביה האינפלציה. אבל האם זה כל כך פשוט? מה, בעצם, הדרך שצריך לעבור עד שמתקבלת החלטת ריבית?

סמוטריץ' לא לבד

שלא ישתמע אחרת: סמוטריץ' הוא בהחלט לא הפוליטיקאי היחיד או הראשון שדוחף את בנק ישראל לקבוע שיעורי ריבית בכיוון מסוים. כבר בתחילת המילניום הנוכחי, שר האוצר דאז אברהם (בייגה) שוחט קרא לנגיד השביעי דוד קליין להוריד את הריבית בקצב מהיר יותר.

ב־2003 שר אוצר אחר - העונה לשם בנימין נתניהו - הפציר גם הוא בקליין להפחית את ריבית בנק ישראל - שעמדה אז על 7.5%: "את מה שיש לי לומר, אני אומר לנגיד. אבל הנגיד חייב להוריד את הריבית, וקליין מסכים לכך". מי שהיה מעט פחות מנומס הוא ראש הממשלה דאז, אריאל שרון - שעל פי הדיווחים בתקשורת ממש ניסה להדיח את הנגיד, (גם) בגלל הריבית הגבוהה.

והיו עוד עימותים על גובה הריבית בין שר אוצר לבנק ישראל, אבל מעניין במיוחד היה זה שנרשם לפני כעשור בין השר משה כחלון לנגידה קרנית פלוג. למה זה מעניין? כי אז הביקורת של כחלון באה מהכיוון ההפוך - בטענה שצריך דווקא להעלות את הריבית. כחלון טען אז שהריבית האפסית - שבאותו זמן עמדה על 0.1% - מתדלקת עליות מחירים בשוק הדיור, ולכן העלאה שלה תצנן את מגמת ההתייקרות.

אבל עם כל הכבוד למתיחות בין הממשלה לבנק המרכזי בישראל, במעצמה החזקה בעולם היא כבר הגיעה לסדרי גודל אחרים לגמרי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאוד לא מרוצה (בלשון המעטה) מכך שהבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב (הפד), לא מוריד את הריבית בקצב מואץ. וזה לא נולד היום: כבר בכהונתו הראשונה, בספטמבר 2019, טראמפ הראה חוסר שביעות רצון מהתנהלות הפד והראה רצון לפטר את ראש חבר הנגידים ג'רום פאוול, שעדיין מחזיק בתפקיד. גם אז זה היה משום שלשיטת הנשיא הריבית לא ירדה מספיק מהר.

אם לא די בכך, נגד שניים מבכירי הבנק המרכזי נפתחו הליכים משפטיים. אחד מהם הוא פאוול עצמו, שיש הטוענים כי הוא ניצב במרכזה של חקירה של משרד המשפטים בעניין שיפוצי בניין הפד ובעניין עדותו בקונגרס בנוגע אליהם. השנייה היא ליסה קוק, אותה טראמפ החליט לפטר (החלטה שחוקיותה נדונה כעת בבית המשפט), לשיטתו בשל טענות שביצעה הונאת משכנתא בטרם מונתה לתפקיד.

גם מהעבר השני של האוקיינוס האטלנטי ידעו מאבקים בין הממשלה לבנק המרכזי. כך, בבריטניה, על הנגיד לשעבר מארק קרני (היום ראש ממשלת קנדה) נמתחה ביקורת בגלל שליחת רמזים להעלאות ריבית צפויות שלא קרו בפועל, מה שהתפרש כמסרים סותרים למשלמי המשכנתאות, וחבר פרלמנט אחד אף השווה אותו ל"בן הזוג הלא אמין". עלו גם קריאות לפטר את הנגיד הנוכחי אנדרו ביילי, אבל יותר מגורמים אופוזיציוניים ולא מהממשלה עצמה.

לא על רגל אחת

אז ראינו שזו מגמה די גלובלית להאשים את נגיד הבנק המרכזי בכך שהריבית גבוהה מדי, כש"ברור" שהיא צריכה לרדת. אלא שכדאי להזכיר שבישראל, הנגיד הוא רק חלק ממקבלי ההחלטה על גובה הריבית. ובניגוד לרושם שאולי נוצר, זה בהחלט לא עניין של מה בכך. נסביר.

החלטות הריבית מתקבלות על ידי הוועדה המוניטרית - גוף שהוקם בחוק בנק ישראל שהתקבל ב־2010 והיא מונה שישה חברים: נגיד בנק ישראל שמשמש יו"ר הוועדה, המשנה לנגיד, עובד של הבנק שמינה הנגיד (כיום זהו מנהל חטיבת המחקר) ושלושה חברים מקרב הציבור שיש להם ידע וניסיון רלוונטיים. אף שהוועדה אמורה למנות שישה חברים, כיום היא מונה רק ארבעה, כשלצד שלושת עובדי הבנק מכהן בה נציג ציבור אחד בלבד (פרופ' אורי חפץ).

ההחלטות בוועדה מתקבלות ברוב של החברים המשתתפים בהצבעה - ואם יש תיקו, יו"ר הוועדה, שהוא נגיד בנק ישראל, מכריע. החלטת הריבית, כלי המדיניות העיקרי שנמצא בידי הוועדה, מתקבלת שמונה פעמים בשנה.

לפני קבלת ההחלטה, מתבצעת עבודת הכנה אינטנסיבית - שמתחילה כמעט מיד לאחר שמתקבלת החלטת הריבית הקודמת. ימים ספורים לאחר אותה החלטה, בחטיבת המחקר בבנק ישראל מסכמים את מה שעלה בדיונים האחרונים ומעמיקים בסוגיות רלוונטיות להמשך. במשך הזמן מגיעים נתונים שנאספים, מעובדים ומונגשים על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה - וכך חטיבת המחקר מגבשת תובנות רלוונטיות ותשתית עובדתית מעודכנת.

החומרים הללו - שכוללים מאות עמודים של טקסט ועשרות עמודי טבלאות וגרפים - נשלחים לחברי הוועדה המוניטרית לקראת סוף השבוע שלפני ההחלטה על הריבית, כדי שיוכלו לעבור עליהם ולהגיע מוכנים לדיוני הריבית.

ביום ראשון בתשע בבוקר, הוועדה מתכנסת ליום דיון ראשון. האירוע הפותח נקרא "דיון מוניטרי רחב" שאורך כשלוש שעות, בו מוצגות לוועדה כל ההתפתחויות הכלכליות מאז ההחלטה הקודמת ועד אותו רגע. בדיון הזה נוכחים כ־60 עובדים ומנהלים בבנק ישראל. לאחר הפסקת אוכל בת חצי שעה, עוברים לדיון מצומצם בו הנגיד מבקש לצלול לסוגיות ספציפיות שקשורות להחלטה. בסיום הדיון, חברי הוועדה, ביחד עם דובר בנק ישראל, מגבשים את הנוסח הסופי של החומרים שיוצגו לציבור, כמו ההודעה לעיתונות והמצגת הגרפית. בזה מסתיים יום ראשון.

למחרת, ביום שני, חברי הוועדה המוניטרית שוב מתכנסים בתשע בבוקר ל"דיון ההחלטה" שנעשה בפורום מצומצם. החברים מצביעים והפור נופל. ובאותו יום, יום שני בשעה 16:00 - מתפרסמת החלטת הריבית של בנק ישראל.

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● יום תנודתי בתל אביב הסתיים בירידות, בהובלת מניות הנדל"ן ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר