מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות
כלי הטיס הבלתי מאוישים הפכו כבר מזמן לאתגר אחיד בכל צבאות העולם, ועל כן התעשיות הביטחוניות מתמקדות בהן. כחלק מן המגמה, בין השאר, אלביט בחרה בסטארט־אפ ישראלי לאספקת מערכות הנעה לרחפנים, ארה"ב ובחריין תרגלו יחד יירוטי איומים, ואוקראינה פונה למערכות הנחיה שמוגנות יותר מפני שיבושים. על כל זאת ועוד בספיישל כטב"מים בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות
● טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה
אלביט בחרה בסטארט־אפ ישראלי למנועי רחפנים
אלביט בחרה בסטארט־אפ הביטחוני הישראלי לונטל הייבריד לצורך אספקת מנועים היברידיים-חשמליים שיתאימו לרחפנים טקטיים. כך מדווח בברייקינג דיפנס. העסקה בין הצדדים היא למשך עשור וכוללת פיתוח, רכש ושירותים, בסך 1.4 מיליון דולר. המוצר של החברה הצעירה יאפשר לכטב"מים קטנים יכולות שהתאפשרו עד עתה רק לאמצעים גדולים יותר, בשל ההתבססות של רחפנים על סוללות.
מי שייסדו את הסטארט־אפ ב־2018 הם איתי ונטע לונטל, עם מערכת הנעה שמשלבת חשמל ודלק. המנועים של החברה מביאים כלי טיס בלתי מאוישים שהופעלו במשך כשעתיים לעשר שעות. פעילות ממושכת יותר יכולה להועיל לכל שימושי הכטב"מים, בין אם מדובר בתקיפות ובין אם מדובר במשימות איסוף.
ארה"ב ובחריין תרגלו הגנה מפני כטב"מים
ארה"ב ובחריין קיימו לאחרונה תרגיל התמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים, שבמהלכה האמריקאים השתמשו במערכת היירוט M-LIDS. התרגיל התקיים בתוך מתחם פיקוד מרכז האמריקאי שנמצא בבחריין, שבה מוצב הצי החמישי. בתרגיל התמקדו ביכולות הזיהוי, המעקב והיירוט של הכטב"מים.
מערכת M-LIDS מותקנת על רכבים, ונועדה לספק הגנה ניידת מפני איומים ברום הקרוב לקרקע. המערכת כוללת חיישנים, יכולות לוחמה אלקטרונית ומיירטים קינטיים מול האיומים. במהלך התרגיל פעלו האמריקאים והבחריינים כדי להדק את התיאום בין הצדדים, כשבזמן אמת פעלו חיילים משתי הצבאות אחד לצד השני.
קטאר פונה למכ"מים מתוצרת צרפת
כלל מדינות המפרץ נחשבות ללקוחות משמעותיות של התעשיות הביטחוניות המערביות, כשאחת הבולטות שבהן היא קטאר. כחלק מההצטיידות של דוחא מול איום כלי הטיס הבלתי מאוישים, בחר חיל האוויר המקומי במכ"ם מתוצרת ת'אלס הצרפתית. מדובר במכ"מים מדגם GM200 MM/A שמיועדים לניטור אווירי לטווח ארוך. ההסכם כולל תמיכה צרפתית, שתסייע להם עם מומחים לניהול מערכות הניטור, כשההכשרות של צוותים קטארים יימשכו עד 2036.
מערכת GM200 MM/A נועדה לעקוב אחרי איומים קטנים בטווחים של עד 350 ק"מ. כך ניתן להכין בצורה יעילה יותר את מערכות היירוט, עוד במרחק גדול מהמתקן המאוים. המערכת כוללת קרון הפעלה בגודל 20 רגל, גנרטור, תאי פיקוד ובקרה, כשהמערך כולו ניתן לפריסה בתוך פחות מרבע שעה. זה מאפשר הגנה דינמית במיקומים שונים.
אוקראינה עוברת להשתמש בכטב"מים מבוססי מצלמות
מלחמת רוסיה־אוקראינה מתקרבת אל שנתה החמישית, כשבתקופה זו היא הפכה למערכה שבה השתמשו בכלי טיס בלתי מאוישים יותר מאשר בכל מקום אחר. לכטב"מים יש אתגרים רבים במלחמה בהיבט הניווט, כשבמסגרת ניסיון אוקראיני חדש להתמודד עם השיבושים - הוחלט לנסות לפנות לכאלו מבוססי מצלמות.
מערכת המיקום המבוססת אופטיקה אוסקר (OSCAR), משתמשת במצלמות שמותקנות על הכלים במטרה להשוות למיקומים מבוססי מיפוי. המערכת מעבדת את המידע על בסיס טייס אוטומטי, ומאפשרת להתמודד עם השיבושים בהיקף גדול. בדרך זאת, הכטב"מים יכולים לפעול ללא שום תלות בלוויינים.
השיטה המרכזית שבה השתמשו עד היום באוקראינה להתמודדות עם השיבושים הוא סיבים אופטיים. עם זאת, אלו מוגבלים לטווחים, לרוב, של כ־10 ק"מ ואף פחות. הסיב האופטי מגביר את ההגנה של הרחפן מלוחמה אלקטרונית שתשבש את התקשורת בין המפעיל לבין הכלי, וכוללת ג'אמינג (Jamming) או ספופינג (Spoofing). בג'אמינג, משבשים את התקשורת של המפעיל עם הרחפן, במטרה שהוא יירד לקרקע או יטוס עד שהסוללה תתרוקן והוא ייפול. ספופינג זה מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS.