היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת
במסגרת הדיונים בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, התחילו חברי הכנסת לקדם ולפצל חוקים. כך, הרפורמה הראשונה שפוצלה מהחוק להליך חקיקה רגיל הוא חוק דיוור דיגיטלי, שנועד לקבוע כברירת מחדל תקשורת של משרדי הממשלה באמצעות אמצעים דיגיטליים. בייעוץ המשפטי של הכנסת הציעו לפצל את החוק מחוק ההסדרים ויועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, תקפה אותו באופן חריג "ביקשתי לפתוח בסעיף הזה כי הוא מלמד את הבעיות של הכנסת מול משרד האוצר".
● יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: "הליך החקיקה פוגע בכנסת"
● האוצר נלחם על שדה התעופה החדש ומתריע מפני זינוק במחירי הטיסות
לדבריה, "מדובר בסעיף שהגיע כחלק מהצעת חוק הסדרים לשנים 2022-2021 אז ישבה הוועדה והגיעה למסקנה שיש לפצלו ולהעביר לוועדת חוקה כי הוא פוגע בבתי דפוס ובאזרחים, ונדרשים לו איזונים שעוסקים בהגנת אבטחה ופרטיות. החוק הגיע לוועדה והכניסו בו תיקונים בנושא האיזונים הללו. מה שמבקשים להביא עכשיו בפעם השלישית בחוק ההסדרים הוא ביטול האיזונים שוועדת החוקה עשתה". במשרד האוצר השיבו שהחוק יכול לחסוך מאות מיליוני שקלים על דיוור ממשלתי. חברי הכנסת הצביעו בעד פיצולו מהחוק.
חוק נוסף שפוצל הוא חוק הגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד שנועד למנוע עושק של קשישים בידי חברות מיצוי זכויות ועורכי דין. במסגרת ההצעה הוצע להגביל את שכר הטרחה לאלפים בודדים, כאשר כיום פעמים רבות שכר הטרחה הוא 20% מגובה הגמלה, בנימוק של יו"ר הוועדה אופיר כץ לפיה יש לדון בו במסגרת ועדות הכנסת ולא בהליך חקיקה מזורז.
הארכת הוראת שעה לפיה ניתן יהיה לדון בהסבת ייעוד תכניות לתעסוקה ליחידות דיור וכן שינוי ייעוד ממסחר לדיור שעומדת לפוג בסוף השנה פוצלה מחוק ההסדרים, לאחר שהתברר שבמהלך חמש שנות פעילות הוועדה שעוסקת בזה היא אישרה תכנית אחת בלבד.
רפורמה נוספת שהוצאה מהחוק היא זו שמאפשרת להנפיק דרכון ביומטרי מהבית, כולל צילום תווי פנים, למי שכבר הוציא בעבר דרכון ביומטרי בלשכה. ההצעה נועדה להקל על תופעת התורים לחידוש דרכונים. ואולם, בייעוץ המשפטי של הכנסת קראו לפצל את החוק משום שהבקשה המקוונת תלויה בתקנות שיקבעו בעבודת מטה וזו טרם החלה. באופן מפתיע, חברי הכנסת של ש"ס לא הצביעו ואילו חברי כנסת מהליכוד תמכו בפיצולו, באופן שבאוצר לא ציפו לו.
הטלת מס מיוחד על הבנקים
לאחר סערה, רפורמה משמעותית של משרד האוצר שהצליחה לעבור את משוכת הפיצולים ברוב קטן (8 מול 6 חברי כנסת) נוגעת בהטלת מס מיוחד על הבנקים לפיה מוצע להטיל מס רווח נוסף בשיעור של 15% על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, שרווחיו בשנה מסוימת עולים על 50% מהממוצע השנתי של רווחיו בין השנים 2022-2018 וזאת בהוראת שעה שתחול עד לשנת 2030. זאת לנוכח הריבית הגבוה שהובילה לרווחי שיא לבנקים.
המאבק שיתנהל ייגע בכמה רפורמות שנויות במחלוקת גם בתוך הקואליציה ובהם הרפורמה בחלב שיזם השר סמוטריץ', ומס הרכוש שאמור להוות המקור התקציבי לריווח מדרגות המס. גם יו"ר הוועדה אופיר כץ התבטא לאחרונה כנגד מס הרכוש בשל פגיעתו בעדה הדרוזית.
עוד רפורמה שצפויה להיות מפוצלת היא מימון תשתיות היבוא והאחסון לגז בישול. כיום, יש בישראל תשתית אחת בלבד ליבוא של גז בישול: מזח קצא"א באשקלון, שנחשב קטן ופגיע יחסית. באוצר הזהירו בעבר שפגיעה בו עלולה להוביל למחסור לאומי בגז, ולאחרונה גם תמהיל גז הבישול עצמו השתנה כדי להקל על הצריכה בחודשי החורף, בזמן שמתקני הזיקוק עובדים במתכונת חלקית בלבד.
כדי לעודד הקמה של תשתיות יבוא ואחסון שיעמדו בביקוש הגובר לגז בישול, ויחסנו את המשק הישראלי מתנודות כאלה, באוצר תכננו להביא בחוק ההסדרים "דמי תשתית" על צרכני גז הבישול, שבעזרתו ימומנו התשתיות הללו. אך בלחץ יועמ"שית הכנסת - גם חלק זה כנראה יפוצל, ובאוצר ינסו להעביר אותו בנפרד, מה שיהיה קשה בהרבה. כעת, מזהירים באוצר, עלול להיות קשה ויקר בהרבה להקים את התשתית הנדרשת, ומתקן קצא"א באשקלון יישאר מונופול.
מוקדם יותר הבוקר, התרחש עימות בוועדה כשמצד אחד היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק תקפה את התנהלות האוצר, ומן הצד השני נציגי האוצר סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי בונה ויועמ"ש המשרד דודי קופל. אפיק אף קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם.
"החוק התחיל עם 16 תקנות והגיע למאות סעיפים"
"ברור שהליך החקיקה הפך לכזה שפוגע בכנסת וביכולת של חברי הכנסת להשתתף באופן מעשי וראוי בהליך החקיקה", היא אמרה ביחס לחוק שהחל בשנת 1985 עת נאלצה הממשלה להתמודד עם אינפלציה דוהרת. "החוק התחיל עם 16 תקנות ופה אנחנו לדעתי על מאות סעיפים שהכנסת נדרשת לחוקק ב-420 עמודים. בשנת 2005 החליטה הכנסת על קביעת נוהל בנושא ובמקום שכל החוקים יגיעו לוועדת הכספים, ועדת הכנסת מפזרת אותם לוועדה המוסמכת לדון בהם. אבל מה שקרה הוא, שמשרד האוצר והממשלה ראו שהכנסת מפצלת את החוק למספר ועדות, אז אפשר במקום רפורמה אחת להביא חמש. הפסקתי כבר לספור כשבנוסף ועדת הכספים צריכה להעביר גם חוק תקציב. כל זה קורה ב-60 ימים ברוטו כשבפועל מדובר על 30-20 ימים כשהקשר של 90-80 אחוזים מהם קלוש".
לכן, לדבריה צריך לבחון שוב את הנוהל שגובש ויש לשקול חזרה לוועדה אחת כך שהחוק יאלץ לעבור התאמה רק למה שהיא תוכל להעביר בימים המוקצים לכך בחוק. עוד הדגישה אפיק שהכנסת נדרשת לדאוג פעמיים לפיצול חוקים מחוק ההסדרים. פעם אחת על ידי יו"ר הכנסת והפעם השנייה על ידי ועדת הכנסת. הפעם, יו"ר הכנסת החליט שלא לקבל החלטה על פיצולים כלל.
אפיק מתחה ביקורת על הנוהג להעביר רפורמות לוועדה שאינה הוועדה המתאימה לכך, כדי למנוע פיקוח ושינויים בחוק על ידי הוועדה אם ידוע שהרכבה עוין להצעה. נזכיר שבאוצר שוקלים להעביר את הרפורמה בחלב לוועדה שאיננה ועדת הכלכלה.
האוצר לא עמד על סגירת משרדי ממשלה מיותרים
מנגד, תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, הדגישה שהתקציב שמועבר השנה מהווה את ה"ניו נורמל", לאחר שנים של גרעון נמוך, מיסוי נמוך, הוצאה ביטחונית מגודרת ויחס חוב תוצר נמוך לשנים של אחרי המלחמה - אז יחס החוב תוצר גבוה, תשלומי הריבית על החוב עלו וגם יחס החוב תוצר קפץ. לכן לדבריה, יש לאמץ בחוק ההסדרים רפורמות שיתמכו במעבר הזה. היא הסבירה שכמו בכל תקציב גם הפעם מוקצים 60 ימים להעברתו אלא שאז אפיק נכנסה לדבריה וטענה שבעבר ניתנו גם 150 ימים. בין השתיים התפתח ויכוח גם ביחס להיקף הרפורמות שנכנסו כשלוי בונה הדגישה שמדובר ב-420 עמודים לאחר שבמשך השנים נוספו דברי הסבר רבים ולכן אין למספר העמודים קשר להיקף הרפורמות.
חברי הכנסת מהאופוזיציה תקפו את דבריה של לוי בונה על רקע העובדה שהתקציב הקרוב כולל גם כספים קואליציוניים בעלות של כ-5 מיליארד שקלים ושהאוצר לא עמד על סגירת משרדי ממשלה מיותרים.
אתמול (ב') פרסמה היועצת המשפטית של הכנסת את עמדתה, לפיה יש לפצל מהחוק כשני שלישים מסעיפי החקיקה המופיעים ברשימת הרפורמות. בסביבת סמוטריץ' מבהירים כי הרפורמות המרכזיות שאותן ממליץ הייעוץ המשפטי לפצל, רפורמת החלב ורפורמת הפיקדונות בבנקאות, ימשיכו להתקדם בתוך חוק ההסדרים. שם טוענים כי המלצות הייעוץ המשפטי אינן מחייבות, ומדגישים תקדים לדבריהם מהממשלה הקודמת להעברת תוכנית בהסדרים שאליה התנגדו בייעוץ המשפטי: הרפורמה בכשרות של השר לשעבר מתן כהנא.
הארכת הוראת שעה לפיה ניתן יהיה לדון בהסבת ייעוד תכניות לתעסוקה ליחידות דיור וכן שינוי ייעוד ממסחר לדיור שעומדת לפוג בסוף השנה פוצלה מחוק ההסדרים, לאחר שהתברר שבמהלך חמש שנות פעילות הוועדה שעוסקת בזה, היא אישרה תכנית אחת בלבד.
המאבק על חוק ההסדרים מורכב במיוחד הפעם, ובממשלה יצטרכו לנווט בין הרצון של סמוטריץ' להעביר רפורמות ובין הצורך בהעברת חוק הגיוס, יחד עם הייעוץ המשפטי בכנסת. חוק ההסדרים שנוי במחלוקת מעצם היותו "עוקף חקיקה" בכנסת. לאורך שנים שורר מתח בין הממשלה, ובפרט משרד האוצר, ובין הלשכה המשפטית של הכנסת, סביב הרפורמות הכלולות בחוק. הפעם הוא התחזק במיוחד, לאחר שפסיקות בית המשפט העליון אילצו קבלת נוהל חדש, שלעמדת היועמ"שית שגית אפיק אינו מספק.
בינתיים, ההערכה בממשלה היא שההחלטה היא חלק ממשחק פוליטי. נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, מעורבים ועסוקים בניסיונות לגשר בין אינטרסים שונים.