עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב
אם תחפשו בוויקיפדיה באנגלית את הערך "ציונות" תפגשו בין השורות את המשפט הבא: "ציונים רצו ליצור מדינה יהודית בפלסטין עם כמה שיותר שטח, כמה שיותר יהודים וכמה שפחות ערבים פלסטינים שרק ניתן". אם תיכנסו לערך "ישראל" תמצאו שבתגובה לאירועי 7 באוקטובר בהובלת חמאס החלה ישראל לבצע "רצח עם בפלסטינים בעזה", משפט שגם מפנה לערך שלם בנושא.
● המודל החדש של צבא סין: כלי נשק שמדמים בעלי חיים
● עם תג מחיר של מיליון דולר: "מורה נבוכים" של הרמב"ם נולד מחדש
● "אם החרדים ישתלבו בשוק העבודה, אין איום שלא נעמוד בו - בביטחון, בהזדקנות, ברווחה"
לעומת זאת, מהצד השני של הסכסוך, בחיפוש של הערך "חמאס" בוויקיפדיה עולה כי הוא ארגון פוליטי עם זרוע צבאית, "אירועי 7 באוקטובר" מוזכרים בחצי משפט כמה שהתחיל את אחת המלחמות מול ישראל (אם כי הוא מפנה לערך נפרד בנושא), ויתרה מכך - האזכור לטרור מופיע בפסקה האחרונה במבוא, שם נכתב כי מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, אקוודור, ישראל ועוד (סדר המדינות במקור ולפי ה־ABC) "הגדירו את חמאס כארגון טרור".
מי שינסה להיכנס ולשנות משהו בעמודים אלה, שהרי העריכה באנציקלופדיה השיתופית פתוחה לכולם, יגלה שהסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא נושא שנוי במחלוקת. כראיה לכך: הכתיבה והשכתוב בערכים הקשורים בו מותרות לעורכים מנוסים ובכירים בלבד. מלבד זאת, המשפט המדובר שמצוין בפתיחה (בערך "ציונות") הוגדר במשאל בשנה שעברה כנקודת מבט ניטרלית (או NPOV בלשון ויקיפדיה, Neutral Point Of View) ונחסם לשינויים מאז פברואר 2025. החודש תיפתח העריכה מחדש, והצדדים, בהם כאלה שלדברי מומחים ניתן בבירור לקשור לארגוני טרור, נערכים לחידוש הדיונים והקרבות.
הבשורה הגדולה שוויקיפדיה יצאה איתה לעולם עם השקתה אי שם ב־2001 הייתה דמוקרטיזציה של הידע האנושי והפיכתו לנגיש וחינמי עבור כל אדם. לכאורה, היא מציעה שקיפות, הצלבת מקורות וניטרליות, שהופכות אותה למאגר המידע המוביל ביותר. אלא שהמציאות פחות מבטיחה, שכן קבוצה מצומצמת ומאורגנת של עורכים אנטי־ישראלים כמו השתלטה על הערכים הקשורים לישראל ולסכסוך.
העובדה שכל אדם יכול לערוך, לצד המודל המעניק כוח לעורכים ותיקים (שבמקרים רבים נותרים אנונימיים), עלולה להוביל להטיות אידיאולוגיות, פוליטיות ומסחריות. יתרה מכך, חוכמת ההמונים במקרה זה עלולה לעיתים להוביל למחיקת עובדות או לעיוותן בשירות קבוצות לחץ בעלות אינטרס. אלה הן הבעיות המרכזיות שעורכים יהודים ופרו־ישראלים מתמודדים איתן בשנתיים האחרונות ביתר שאת, בדגש על ויקיפדיה באנגלית.
עבור רבים (15 מיליארד צפיות בכל חודש, לפי נתוניה) האנציקלופדיה השיתופית משמשת תשתית מהימנה להשגת ידע. אם לא די בכך, בגלל היקפה והאמינות שמיוחסת לה היא מקור מידע מרכזי שממנו לומדים מודלי הבינה המלאכותית, מה שפותח פתח לשכפול שכתוב ההיסטוריה לעתיד.
משמרות לשכתוב הנרטיב
"ויקיפדיה היא באר הידע העולמי, ומאז 7 באוקטובר היא מורעלת בכל הקשור לישראל וליהודים. אין ערך כמעט שלא נגעו בו - אפילו ערכים קטנים כמו העיר שדרות", אומרת לגלובס ד"ר שלומית ליר, חוקרת בתחום הפוליטיקה של הידע בהיבטים של מגדר, חברה וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה ועורכת בוויקיפדיה שנים רבות.
ב־2024 היא פרסמה דוח במסגרת הקונגרס היהודי העולמי, ובו מצאה בפלטפורמה הטיה נגד ישראל. היא גילתה שערכים רבים מציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד קולוניאליסטית ומתעלמים מהקשרים ביטחוניים או איומי טרור. היא אף זיהתה ניסיונות מאורגנים למחוק ערכים שמתעדים את אירועי 7 באוקטובר מיד לאחר ההתרחשות.
הדברים האלה כבר נחשפו בעבר. גופים שונים שעוסקים בניטור ויקיפדיה דיברו על Gang of 40, רשימה של כ־40 עורכים ותיקים ובכירים במערכת, שביצעו כמיליון עריכות ב־10,000 ערכים, בעיקר בין ינואר 2022 לספטמבר 2024, ועיצבו מחדש את הצורה שבה ישראל מוצגת בפלטפורמה.
אלא שהמחקר של ד"ר ליר מעלה כי הרשימה גדולה הרבה יותר. "היקף התופעה רחב משמעותית מכפי שהעריכו תחילה גורמים הפועלים בתחום, וכיום ניתן לזהות קבוצה הטרוגנית של יותר מ־100 פעילים ופעילות, העובדים בשיטתיות, במה שמתברר כזיקה אידיאולוגית לערעור על הלגיטימציה של מדינת ישראל".
ד"ר ליר מסבירה איך התגלתה אותה קבוצה רחבה. "חלק מהעורכים המעורבים נחשפו במאמר של העיתונאי אשלי רינדסברג, שתיאר תוך הצלבת עריכות כנופייה של 40 עורכים ששיתפו פעולה בעריכה מגמתית. חלק נחשפו בדוח של הליגה נגד השמצה (ADL - נ"ט), אשר תיעד תיאום אופרטיבי של 30 עורכים בזמן אמת בפלטפורמת Discord. אחרים זוהו באמצעות ניתוח דפוסי פעילות קונסיסטנטיים של עריכות מגמתיות במגוון נרחב של ערכים רגישים הקשורים לישראל ולסכסוך. אף שלא בכל המקרים ניתן להצביע על תיאום פורמלי מובנה, בחינת מאפייני ותוכני העריכה מעלה כי כלל הגורמים פועלים להרעלת ידע באקוסיסטם רעיוני משותף".
את כנופיית ה־40 חשף כאמור אשלי רינדסברג. הוא עשה זאת באתר PirateWires ב־2024 ואף הקים כלי תקשורת שעוקב אחרי פעילות NPOV בוויקיפדיה.
לפי דיווח שם, דמות בולטת בקבוצה היא Iskandar323, חשבון שנחסם בשבועות האחרונים בפלטפורמה. לפי הדיווחים, הוא הסיר אזכורים לשפה האנטישמית והרצחנית באמנת חמאס, וטען שהיא מיושנת ואנכרוניסטית. נוסף על כך, הוא ערך את ההאשמות על רצח עם במתקפות 7 באוקטובר, וניסה להפעיל לחצים למחיקת הערך ולתאר את הטרור של חמאס כהתנגדות לישראל. Iskandar323, חשבון שנוצר ב־2014, מדורג כיום במקום 2,412 ברשימת 5,000 העורכים בעלי מספר העריכות הרב ביותר בוויקיפדיה האנגלית, עם 49,792 במספר.
לפי הדוח של ד"ר ליר, משתמש אחר, המזוהה כ־DMH223344, אחראי ליותר משליש מהתוכן שנערך בעמוד "ציונות" ולכשליש מהערך על "הסכסוך הישראלי־פלסטיני". החשבון נוצר ב־15 בנובמבר 2023 ומאז ביצע 3,187 עריכות.
ד"ר ליר מסבירה כי "חלק מהעורכים האלה עובדים במה שנראה כמו משמרות עבודה של שמונה־עשר שעות ביום". לדבריה, מה שהם עושים "דומה לפעילות טרור רך, שנועדה להשפיע על דעת הקהל העולמית, באופן המונע חשיבה חופשית המבוססת על ידע מאוזן וניטרלי. חלקם פועלים מנרטיב היסטורי מדומיין, כמו בערך 'היסטוריה של השם פלסטין', כאשר פלסטין עצמה, אגב, כבר מוגדרת בוויקיפדיה האנגלית כמדינה.
"בסופו של יום הפעילות הזאת יכולה לייצר לגיטימציה להתנגדות אלימה, כי אם הציונות מוצגת בעיקר דרך פרספקטיבה צרה של תנועה כובשת וקולוניאליסטית, תוך מזעור העובדה שהיא קמה בעקבות אנטישמיות רצחנית ומתוך זיקה קיימת לארץ ישראל, ההתנגדות אליה יכולה להפוך למובנת ולגיטימית. הפעילות האנטי־ישראלית לא רק מערערת על הלגיטימיות לקיומה של ישראל ועל הציונות, באמצעות ערכים שמייצרים השוואה של ישראל לגרמניה הנאצית, אלא מנקה היבטים שקשורים לארגוני טרור ולטרוריסטים. כך למשל, חמאס לא מוגדר כארגון טרור בפלטפורמה, וגם בערכים כמו זה על התחקיר של מקרי האונס שהתרחשו ב־7 באוקטובר, Screams Without Words, זה מוצג תחת סימן שאלה.
"העובדה שהעריכה נעשית בעילום שם מאפשרת כניסה של גורמים זרים, בין השאר במימון קטאר, כפי שהתברר לאחרונה בתחקיר של הגרדיאן. ניתן לראות בתופעה טרור רך שאינו נדרש לאלימות, אלא פועל לייצר ולשווק נרטיב חד־צדדי, בידי עורכים שחלקם מצהירים בעמודים האישיים שלהם בפלטפורמה שהם תומכים בהתנגדות מזוינת וב־From The River To The Sea. ניתן ללמוד כי חלקם דוגלים בנרטיב אלים ומסוכן".
ערכים רגישים רבים סגורים לעריכה, וזו מתאפשרת רק למשתמשים עם ותק מסוים וניסיון מסוים, מה שמונע תיקון טעויות על ידי משתמשים אחרים. אבל יתרה מכך, מהדוח עולה כי ישנה סביבה עוינת וכי עורכים רבים מתארים תחושת פחד, ביקורת מוגזמת ויחס מזלזל מצד מנהלים באתר האנגלית.
עורכים מתארים רדיפה
במסגרת מחקר שערכה, ועומד להתפרסם בקרוב בכתב עת בינלאומי, ראיינה 19 עורכים ועורכות יהודים מארה"ב, אירופה וישראל. ממנו עולה כי הקבוצה האנטי־ישראלית נחווית כרודפת אחרי עורכים פרו־ישראלים או כאלה המבקשים להציג עמדה ניטרלית. היא מספרת כי אחד העורכים הוותיקים, שנחסם בסופו של דבר, לקח אותה לוועדת משמעת. "ניסו כמה פעמים לחסום אותי". בפעם הראשונה זה היה בעקבות באג בציטוט. בפעם השנייה זה היה בעקבות פוסט שהעליתי ב־X. משום שאני עורכת בשם האמיתי שלי, עברו על הפרסומים שלי. זו חוויה לא נעימה.
"עבור רבים מהעורכים בוויקיפדיה מדובר בחלק מהזהות וההגדרה העצמית. לכן האיום בחסימה מעריכה משמעותי מאוד. אחת העורכות שראיינתי אמרה לי שהיא חשה כאילו שהקג"ב עוקב אחרי כל עריכה שהיא עושה; אחר סיפר שהוא חייב הפסקה של כמה ימים אחרי כל עריכה שמנטרלת עריכה נגד ישראל; אחרת, דוקטור לכימיה, הגיבה קשה לאווירה האלימה והאגרסיבית וסיפרה לי שאושפזה בבית חולים והייתה חייבת להפסיק לערוך".
לפי ד"ר ליר, "הקבוצה הזאת נמצאת שם שנים רבות. אלה בעיקר משתמשים ותיקים ומאוד משכילים, חלקם ברמת דוקטור מאוניברסיטאות יוקרתיות". בדוח נוסף שכתבה ד"ר ליר ב־2024 הוצגו ערכים לפני ואחרי 7 באוקטובר, ובו היא הדגימה שכתובים משמעותיים. הדוגמאות השונות כוללות למשל את מחיקת תהליך השלום מערכים שונים, הלבנת ארגוני טרור באמצעות שוני בטרמינולוגיה בין קבוצה מיליטנטית לתנועה פלסטינית וכן עיוות של נתונים כפי שדווחו, כמו בהתייחסות למשפחת ביבס. בערך "גדודי אל־מוג'אהדין" באנגלית נטען כי בני המשפחה נהרגו מהפצצות צה"ל, למרות שיש הוכחות פורנזיות שהם נרצחו בידיים חשופות בידי השובים שלהם.
חקירה בקונגרס
אפילו ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה ויו"ר אמריטוס של קרן ויקימדיה, הודה בבעייתיות. לפני כשלושה חודשים הוא כתב כי הערך "רצח העם בעזה" מפר את מדיניות הניטרליות של האתר, מאחר שהוא מתאר רצח עם כאירוע קיים, מבלי לייחס למקור או לציין שמדובר בנושא השנוי במחלוקת. ויילס כתב כי הוא מוביל קבוצת עבודה שבוחנת את הנושא במגוון רב של ערכים ונושאים, בהם ציונות. "מאמר זה אינו עומד בסטנדרטים הגבוהים שלנו וזקוק לתשומת־לב מיידית", כתב בדף השיחה של העמוד. לדבריו, הערך יכול להיות מנוסח בצורה מאוזנת, לדוגמה: "ממשלות מרובות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים משפטיים תיארו או דחו את אפיון פעולות ישראל בעזה כרצח עם". הוא הוסיף וכתב כי הערך הזה הוא דוגמה אחת "בולטת במיוחד" ויש עוד הרבה עבודה.
היו מי שתמכו בעמדה הזאת של ויילס. אחת התגובות המעניינות היא של עורך ישראלי בשם בר הראל, שהשיב לו כי לאחר התנדבות של 15 שנה בוויקיפדיה הפסיק לעשות זאת, כי הוא שירת בצה"ל ולפי ויקיפדיה הוא מבצע רצח עם. הוא העיד ששונו גם ערכים בנוגע לדברים שאינם קשורים לסכסוך, אפילו המצאות שקשורות לישראל. "אנחנו בישראל מעטים, וכשמדובר בהצבעה כמעט תמיד נפסיד", כתב.
מנגד, היו מי שתקפו את ויילס וטענו כי הוא נכנע ללחצים פוליטיים ומזלזל בעורכים שעבדו בתום לב. "היו עשרות שעות של דיון כדי להגיע לגרסה הזאת של המאמר ואני בטוח שיהיו עוד. הקונצנזוס מתפתח, אבל מאמר זה מייצג את הקונצנזוס האחרון", נכתב למשל. היו מי שהרחיקו לכת ואף האשימו אותו בקשרים עם ישראל, כולל פרס שקיבל בארץ בעשור הקודם (זכה בפרס דן בן דוד ב־2015 וקיבל מיליון דולר). ויילס ענה: "הדרך של ויקיפדיה היא תמיד להיות פתוחה לשקול מחדש, במיוחד בנושאים חשובים".
ד"ר ליר היא גם חוקרת בפרויקט "תודעה והשפעה זרה" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומובילה את הפעילות שעוסקת במאבק על ידע ונרטיב בפלטפורמות פתוחות. "ג'ימי ויילס היה בקשר איתי בעניין הזה", היא מספרת. "יתרה מכך, נפגשתי עם יו"ר קרן ויקימדיה (המפעילה את ויקיפדיה, ללא מטרות רווח - נ"ט) ועם נציגי ועדת הבדיקה שהם הקימו בעקבות הביקורות ההולכות וגוברות. הם מתחילים להיות מודעים לבעיה, אך עדיין לא עושים מספיק ולא מבינים את חומרת הבעיה והדחיפות במציאות פתרונות לסוגיה".
כמו כן, ב־2024 עוררה ויקיפדיה סערה כשקבעה כי ADL היא מקור "בלתי אמין" בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. לפי קרן ויקימדיה, התקיים דיון למשך חודשיים שבו השתתפו יותר מ־120 עורכים, ושם נקבע שהליגה אינה מקור אמין בסוגיה הזאת, אך היא כן נותרה מקור אמין לרוב בנושאי אנטישמיות. הקרן הדגישה שהיא לא קובעת את התוכן ולא מתערבת בהחלטות של העורכים, כדי למנוע הטיות מוסדיות ולהבטיח ניטרליות.
בינתיים בארה"ב חברי בית הנבחרים הרפובליקנים הודיעו באוגוסט האחרון כי פתחו בחקירה נגד ויקיפדיה, בטענה שהיא מחדירה הטיות בערכים שלה. ועדת הפיקוח והרפורמה הממשלתית בבית הנבחרים, בראשות חברי הקונגרס ג'יימס קומר מקנטקי וננסי מייס, פנתה לקבלת מידע מוויקיפדיה. בפנייתם נכתב: "מחקרים ודוחות רבים הדגישו מאמצים לתמרן מידע בפלטפורמת ויקיפדיה לצורך תעמולה המכוונת לקהל מערבי". דובר מטעם קרן ויקימדיה מסר בזמנו כי הארגון קיבל את הבקשה ובוחן אותה וציין: "אנו מקדמים בברכה את ההזדמנות להגיב לשאלות הוועדה ולדון בחשיבות ההגנה על יושרת המידע בפלטפורמה שלנו".
"בתיאוריה זה לא אמור לעבוד"
פרופ' צחי חייט, ראש תוכנית מידע בבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, אינו מופתע. "בתיאוריה ויקיפדיה היא דבר שלא אמור לעבוד, הרי כולם יכולים לכתוב ולתרום ידע. איכשהו נבנו פה נורמות עבודה שכן מאפשרות את התהליך הזה, כי אין מי שאחראי על זה". לדבריו, "יש עריכות מגמתיות שם, ומשום שהחשבונות אנונימיים ויש להם אינטרס, הם עורכים למרות שאסור לערוך ערך שקשורים אליו מסחרית לדוגמה".
פרופ' חייט מדגיש כי "ויקיפדיה הוא אחד האתרים הכי פופולריים והוא נתפס כמקום שאנשים הולכים אליו כדי לדעת מה קורה". הוא מסביר כי "אחד העקרונות הוא האתגר להציג מידע ולכן על ויקיפדיה להציג את כל המידע. ואז נכנסות קבוצות עם אג'נדה. כשיש קבוצה גדולה, כמו בעמוד של חמאס, אם היא תחליט להסתיר מידע מסוים, היא תעשה את זה בצורה שתשרת את האידיאולוגיה שלה. נורא קשה להתמודד עם המסה, וכשאין עורך רשמי, אז המנגנון הוא הצבעה, וקשה לקדם כל דבר שהוא תומך בישראל".
הסכנה הברורה, מסביר פרופ' חייט, היא שמדובר בבסיס נתונים ענק שמזין את מודלי הבינה המלאכותית. "זה לא רק הערך, אלא זה גם תהליך הכתיבה, ובהיסטוריית העריכות אפשר לראות את מה עבר על הערך. אם אנחנו מדברים על מיליוני ערכים ויש דירוג, המשמעות היא שזה בסיס נתונים אדיר שזמין למודלי שפה של AI שלומדים ומבינים ממנו. וזה נחשב מקור נתונים אמין". ויילס בעצמו מבין את זה. "העולם היה גרוע בהרבה אם הייתה לנו בינה מלאכותית מאומנת רק בטוויטר. זו הייתה בינה מלאכותית כועסת מאוד".
אחת המתחרות אכן מגיעה מאילון מאסק, בעלי X (טוויטר לשעבר), שהקים את גרוקפדיה, אחרי שקרא לעצור את המימון לוויקיפדיה. גרוקפידיה של חברת xAI, שגם בבעלות מאסק, משתמשת במודל הבינה המלאכותית גרוק והוקמה אחרי שזעם על האופן שבו ויקיפדיה סיקרה אירועים שקשורים אליו, לצד שימוש בעורכי Wokeשחדרו לפלטפורמה. בראיון לטיימס הבריטי אמר ויילס בתגובה כי הסיקור היה הוגן ומתח ביקורת על איכות התוכן במיזם של מאסק.
ויילס אף הגיב לטענות מאסק שלפיהן ויקיפדיה מוצפת בעורכי Woke: "אמרתי את זה לאילון. קמפיין שאומר שוויקיפדיה נחטפה על ידי פעילי שמאל קיצוני אינו נכון. אני מכיר את הוויקיפדים. קמפיין כזה עושה שני דברים. הוא אומר לאנשים פרו־ישראלים אדיבים ומתחשבים, 'אל תבואו לוויקיפדיה, זו סביבה עוינת והיא נכבשה בידי שמאלנים'. והוא גם אומר לפעילי Woke, 'ויקיפדיה היא הבית החדש שלכם'. ואז אנחנו צריכים להתמודד איתם - וזה גם כאב ראש".
"האמת נעלמת בתוך רעש"
אלה קינן, מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, ומובילה תחומי תוכן ומחקר בנושא הרעלת הידע ברשתות חברתיות ובמודלי בינה מלאכותית, מסבירה כי "הרעלת ידע שונה מפייק ניוז קלאסי. לא מדובר בידיעה כוזבת שקל להפריך, אלא בזיהום תשתיתי של מרחבי הידע, הצפה של הרשת בתכנים מוטים, חלקיים או מסולפים, כך שהאמת נעלמת בתוך רעש. המטרה היא לערער את עצם היכולת לדעת מה נכון, לייצר כאוס, פילוג והסתה".
היא אומרת כי השחקניות שמאחורי זה, למשל קטאר, איראן ורוסיה, "למעשה בונות על איך שמידע מתגלגל באינטרנט". לדבריה, "הפעילים יוצרים תוכן פייק או חצאי אמיתות דרך אתרי ספאם, פרקטיקה שנוהגים בה הרוסים, שינוי ערכים בוויקיפדיה בסקייל גדול, הפצת התוכן באתרים כמו רדיט וקוורה. לאחר מכן גוגל ובינג סורקים את המידע מהאתרים האלה ומאנדקסים אותו יחסית גבוה בדירוג התוצאות. ויקיפדיה היא כמעט תמיד תוצאה ראשונה או שנייה בגוגל. לבסוף מנועי הבינה המלאכותית מתאמנים על התוכן באתרים האלה ומייצרים תשובות ללקוח הסופי, שמייצר תוכן לפי זה וככה נוצרת לולאה בלתי נגמרת".
קינן היא כאמור ממקימי ארגון here4good, החוקר את תחום הרעלת הידע והדיסאינפורמציה נגד ישראל והמערב ברשתות החברתיות. היא מסבירה כי "עיקר המחקר מכוון להוכיח כוונה להרעיל את הידע באמצעות שחקניות מדינתיות או של ארגונים אזרחיים עם אג'נדת אסלאם רדיקלי והמטרה של המחקר שלנו היא להשפיע על מדיניות גם בארץ וגם במדינות אחרת במערב". לדבריה, הם פיתחו מנוע AI חינמי, שהוא לא מבוסס על רדיט, ויקיפדיה ואתרי ספאם, אלא על בסיסי מידע כמו ספריות, ארכיונים, מכוני מחקר ועוד - והמנוע יעשה בדיקות עובדות לפוסטים לדוגמה.
מה ניתן לעשות עם המצב הנוכחי? בדוח שלה לקונגרס היהודי העולמי, ד"ר ליר העלתה כמה פתרונות אפשריים. היא הציעה לבטל את האנונימיות למנהלים (אדמינים) ולדרוש מהם לפעול בשמם המלא כדי להגביר את האחריות האישית. כמו כן, אמרה, כדאי להקים קרנות למחקר עצמאי שינטר הטיות בתוכן באופן שוטף. הדבר השלישי שניתן לעשות הוא להחמיר את הקריטריונים להגדרת מקור ולתת עדיפות למקורות אקדמיים; הרביעי הוא לייצר סדנאות להכשרת עורכים נוספים; והאחרון - לפתח כלי AI כדי לזהות שפה מוטה והקמת קבוצות ניטור.
פרופ' חייט חושב שברמה הכללית "צריך לחנך לביקורתיות ולהבין שיש כאן הטיות וחשוב מאוד לבדוק מקורות. נוסף על כך, צריכה להיות עבודה מובנית של מוסדות אקדמיים וגמלאים שיהיו פעילים יותר ויותר בכתיבה. לא מתוך מקום של הסברה, אלא פשוט להביא מקורות אמינים וטובים. אסור להפקיר את הזירה הזאת. זה הבסיס ל־AI בהמשך. זה לגמרי לכתוב את ההיסטוריה".
מקרן ויקימדיה לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.