כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG
מהנדסים החוקרים לוחמת רחפנים באחת מאוניברסיטאות העילית של סין הקשורות לצבא היו זקוקים לדרך לדמות עימות בין שני נחילי רחפנים בזמן אמת. הם פנו לטבע כדי למצוא השראה.
● 100 האנשים שהפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל
● עם תג מחיר של מיליון דולר: "מורה נבוכים" של הרמב"ם נולד מחדש
● "אם החרדים ישתלבו בשוק העבודה, אין איום שלא נעמוד בו - בביטחון, בהזדקנות, ברווחה"
הם בחנו כיצד ניצים בוחרים את הטרף, ואימנו רחפני הגנה לבודד ולהשמיד את כלי הטיס הפגיע ביותר של האויב. בצד השני - את הרחפנים התוקפים לימדו לחמוק מהמגנים בהתבסס על ההתנהגות של יונים. במבחן של חמישה מול חמישה הניצים השמידו את כל היונים בתוך 5.3 שניות.
המחקר הקנה למהנדסים פטנט באפריל 2024 - אחד ממאות שהוענקו בשנים האחרונות לחברות ביטחוניות ולאוניברסיטאות המסונפות לצבא בסין הודות להתקדמות בבינת נחילים.
במלחמה הקרה בתחום הבינה המלאכותית, המתהווה בין ארה"ב לסין, שימוש צבאי בטכנולוגיה הפך במהרה לאחד מתחומי התחרות הלוהטים ביותר. הוא גם אחד המסוכנים ביותר, בשעה שהרצון להשיג יתרון מפעיל על מפקדים לחץ להעביר יותר ויותר כוח לחימה למכונות.
בקשות פטנטים, מכרזי רכש ממשלתיים ומאמרים מדעיים שסקר הוול סטריט ג'ורנל חושפים כי צבא סין ממוקד באינטנסיביות בניצול AI להפעלת נחילי רחפנים, כלבים רובוטיים ומערכות אוטונומיות אחרות. המחשבה היא שהם יכולים להכריע את האויבים או ליצור הגנה בלתי חדירה בעזרת משוב אנושי מינימלי.
עידן ה־AI יוביל לסגנון לוחמה חדש "המונע בידי אלגוריתמים, עם מערכות בלתי מאוישות ככוח הלוחם העיקרי ופעולה של נחילים כדפוס הלוחמה העיקרי", כתבה קבוצת אסטרטגים צבאיים מסין באוקטובר 2024. הם השוו את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לחולל מהפך בצבא לזה של אבק שריפה, טכנולוגיה שהומצאה בסין, אך אחרים הסבו אותה לשימוש כנשק באופן יעיל יותר, כך מאמינים רבים בסין.
רחפנים צמחו כנשק מרכזי בשדות הקרב באוקראינה, שם אסטרטגיות וטכנולוגיות לשימוש בהם התפתחו במהרה תחת לחץ של לוחמה ממשית.
נחילי רחפנים יכולים לשמש כפיתיונות שיאלצו אויב לבזבז תחמושת, כמרגלים וכנשק הרסני שמסוגל לחסל חיילי אויב וטנקים במשימות התאבדות.
השידוך בין בינה מלאכותית לרובוטים מאפשר לסין לנצל את יתרונה בחומרה: מפעלים סיניים כבר מסוגלים לייצר מיליון או יותר רחפנים וכטב"מים זולים ועתירי יכולות בכל שנה - דבר שארה"ב לא הצליחה לעשות. שרשרת האספקה הטכנולוגית שלה חלשה יותר, והיא מייצרת רחפנים בעשרות אלפים ובמחירים גבוהים פי כמה.
רשות השידור הממלכתית של סין התרברבה ביתרון זה, ופרסמה ב־2024 צילומים של Swarm 1, מערכת המותקנת על משאית ומסוגלת לשגר עד 48 כטב"מים בו־זמנית. נאמר שם כי ניתן להשתמש במשאיות מרובות כדי לשגר נחילים של עד 200 כטב"מים, המסוגלים להתפצל כדי לבצע משימות מתואמות, לרבות סיור, תקיפות והטעיה.
הג'יוטיאן, כטב"ם מסיבי שמשמש ספינת־אם המשחררת נחילים של כטב"מים קטנים יותר, השלים את טיסת הבכורה שלו בדצמבר, על פי כלי התקשורת הממלכתיים. ההישג הגיע לאחר שצבא סין הציג להקת זאבים רובוטיים - גרסאות מוגדלות וחמושות של כלבים רובוטיים - במצעד צבאי בספטמבר. בראיון לתקשורת הממלכתית אמרה יצרנית הרובוטים, China South Industries Group, חברה בבעלות המדינה, שהיא עובדת על דרכים לקשר להקות זאבים עם נחילים אוויריים כדי ליצור "מודל חדש של לחימה שיתופית יעילה".
בינת נחיל עשויה גם להציע פתרון מפתה לדאגה המתמשכת של הצבא הסיני בשנים האחרונות בנוגע לכשירותם של חיילים מן השורה ומפקדיהם, שלא נלחמו במלחמה מאז סוף שנות השבעים.
"ברמה הטקטית, עבור משימות קונקרטיות, ישנה הסכמה גוברת (בפרסומים צבאיים סיניים) שמערכות אוטונומיות הן בעלות פוטנציאל לביצועים טובים יותר מאשר בני אדם", אמר סאני צ'אונג, מומחה למודיעין ממקורות גלויים במכון המחקר ג'יימסטאון בוושינגטון.
משרד ההגנה הסיני לא הגיב לבקשות לתגובה.
הגישה כרוכה בסיכונים עבור סין. מהנדסי הצבא עלולים להיכשל בהפעלת הטכנולוגיה בתרחיש מלחמה אמיתי, מה שיקל על אויבים לנטרל או להשבית את הטייסות הרובוטיות של סין. עוד אפשרות היא שהבינה המלאכותית תעבוד טוב מדי ותקבל החלטות קטלניות שחורגות מהבנתם או שליטתם של מפקדים אנושיים. למעשה, לקחים מאוקראינה, שבה שיבוש אותות מקשה יותר ויותר על חיילים אנושיים לשלוט מרחוק ברחפנים, העלו בעיני הצבא הסיני את ערכם של רחפנים המבצעים פקודות בכוחות עצמם, אומרים צ'אונג ואנליסטים צבאיים אחרים.
חזיונות הופכים למציאות
צבאות ברחבי העולם מתעניינים בפוטנציאל של מערכות AI מתקדמות עם מנגנוני לימוד עצמי, כמו אלה שעליהן מבוסס ChatGPT. הן עשויות לשמש שיפור של כל דבר, מלוגיסטיקה ועד לניתוח שדה קרב ולחימה. השימוש בפועל בטכנולוגיה בצבא עדיין בחיתוליו והוא אפוף סודיות.
מחקרים, בקשות פטנטים ומכרזי רכש צבאיים - שסוכנויות ממשל סיניות מפרסמות כדי שחברות יוכלו להגיש הצעות מחיר לאספקתם - מספקים הצצה לאופן שבו הצבא הסיני מבקש להשתמש ב־AI.
מכרז שפורסם ב־2024 בפלטפורמת רכש שמנהל צבא סין, אחד מרבים שהשיג המרכז לביטחון ולטכנולוגיה מתפתחת (CSET) באוניברסיטת ג'ורג'טאון, תיאר מערכת לוחמה קוגניטיבית ניידת, כזו שיש לה יכולת ליצור סרטוני דיפ־פייק מבוססי AI ולשדר אותם באמצעות לייזר על בניינים או אתרים ציבוריים אחרים.
המכרז ביקש גם כלבים רובוטיים ורחפנים לסיור, עם "מערכת התערבות תודעתית" המותקנת על רכב קרקעי בלתי מאויש, כדי להפציץ מטרות עם צליל כיווני בעוצמת דציבלים שקרובה לזו בה נקרע עור התוף.
המכרז ליחידת הלוחמה הקוגניטיבית הניידת נשמע כמו "חלום הזוי" של שאיפות ה־AI של הצבא הסיני, אמר סם ברסניק, עמית מחקר ב־CSET. "הרעיון הוא - האם יש חברה שיכולה לספק דבר כזה, ואז נוכל לייצר אותו בכמויות גדולות?". פרסום מכרז לא בהכרח אומר שצבא סין רכש או יקבל אי פעם את המערכת המתוארת, אך הוא כן מראה באיזה סוג של טכנולוגיות בייג'ינג מעוניינת, הוסיף ברסניק.
התחרות בין הצבאות האמריקאי והסיני על נחילי רחפנים וכטב"מים מתרחשת כבר עשור לפחות. בשנת 2015 טייס יחיד שלט בהצלחה ב־50 כטב"מים בו־זמנית בניסוי בבית הספר לתארים מתקדמים של הצי בקליפורניה, וקבע שיא עולם. חברה ביטחונית ממשלתית סינית שברה את השיא בשנה שלאחר מכן. הדפוס חזר על עצמו בשנת 2017.
ההדגמות המוקדמות הללו היו בסיסיות, והכלים יכלו לטוס יחד רק למרחק קבוע ומעט מעבר לכך. למשך תקופה מסוימת ההתפתחות המרגשת ביותר בתחום הייתה של מופעי אור, שבהם מאות רחפנים מתוכנתים מראש יצרו בשמים אנימציות או לוגואים של תאגידים, מעל אירועים חשובים.
כיום הרחפנים המשמשים בשדה הקרב באוקראינה ובעזה מהירים יותר, נוחים יותר לתמרון וחזקים יותר, מה שמאפשר למפעיליהם להטיס אותם באזור מלחמה כאילו מדובר במשחק וידאו. הם גם מפתחים את היכולת לעקוב אחר מטרות ולהשמיד אותן בכוחות עצמם.
ככל שרחפנים נעשו זולים יותר ובעלי יכולות גבוהות יותר, חזיונות מדע בדיוני על צבאות של רובוטים המונעים בידי AI שמתנגשים זה בזה בשדה הקרב עשו עוד צעד קטן לקראת הפיכתם למציאות. גל חדש של מחקר בתחום בינת רחפנים מייצר זרם של אלגוריתמים חדשים או מעודכנים - רבים מהם מבוססים על התנהגותן של קבוצות בעלי חיים - שבאופן תיאורטי נותנים למספר רב של רחפנים כללים כיצד ולהגיב במשותף כדי לבצע משימה.
האתגר הוא לגרום לאלגוריתמים האלה לעבוד ברחפנים אמיתיים בתרחישי שדה קרב מציאותיים, לדברי ג'סטין בראדלי, מומחה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל באוניברסיטת צפון קרוליינה, המתמחה במערכות אוטונומיות. "אין לכלים האלה תפיסה טובה כדי לדעת היכן ממוקמים האחרים". במקום זאת המערכות הנוכחיות נאלצות להסתמך כמעט לחלוטין על תקשורת רדיו בין רחפנים, שניתנת לשיבוש בקלות באמצעות לוחמה אלקטרונית.
בינה מלאכותית מתקדמת תוכל לצמצם את הפגיעות הזאת כשתאפשר לרחפנים לעקוב אוטומטית זה אחר זה וגם לזהות מטרות ולאתר מכשולים. אלא שקשה למצוא כמות מספקת של נתונים כדי לאמן מודלים אמינים. קשה גם לשלב מודל AI שמלמד את עצמו עם מערכות שתכננו בני אדם, השולטות בחלקים אחרים של רחפן. "אי אפשר פשוט להוסיף דברים משלך ולקוות שהכול יעבוד היטב יחד", אמר בראדלי.
ארה"ב רוצה לצמצם את הפער
סין ממשיכה להתקדם למרות זאת. את הסימולציה של נץ מול יונה ניהלו חוקרים באוניברסיטת בייהאנג, אחד מבתי הספר הקשורים לצבא סין והמכונים "שבעת בני ההגנה". היא מדגימה את מה שמומחי רחפנים אמריקאים אומרים שהן נקודות החוזק והחולשה של המרדף של סין אחר בינת הנחיל.
המחקר, שפורט במאמר אקדמי ובבקשת פטנט, כלל מודלים מתוחכמים יותר המשקפים כיצד רחפנים טסים בפועל, בהשוואה למודלים אחרים בהשראת בעלי חיים המניחים סגנונות תנועה פשוטים יותר. בדומה לעבודות רבות שנעשו בסין בתחום בינת הנחיל, מדובר היה בהתקדמות קטנה יחסית שסביר להניח שלא תסובב ראשים בארה"ב, לדברי בראדלי. אך הסימולציה משקפת את ההתמקדות של המדינה בהפיכת קרב נחילים למציאות.
"מה שאפשר לומר הוא, 'הי, תראו, סין חושבת ברצינות רבה על פיתוח האלגוריתמים שהיא תוכל להשתמש בהם בסביבה טקטית כדי לנצח במשחק ספציפי'", אמר. "במשחק הזה אנחנו מדברים על סוג של משאב ומגנים עליו או תוקפים אותו באגרסיביות".
אוניברסיטת בייהאנג לא השיבה לבקשת תגובה.
עבודות אחרות של חוקרים סינים נוקטות גישה דומה, ומכווננות אלגוריתמים המבוססים על התנהגות של נמלים, של כבשים, של זאבי ערבות (קויוטים) ושל לווייתנים כדי להביא לשיפורים תיאורטיים ביכולתן של מערכות בלתי מאוישות לשתף פעולה.
בכנס בנושא רחפנים בבייג'ינג ביולי, אמר פרופסור דואן האיבין מבייהאנג, שהוביל את סימולציית הנחיל של נץ-יונה באוניברסיטה, כי חוקרים סינים מנסים גם לדמות את עיניהם של עיטים וזבובי פירות בחיפוש אחר פתרון לבע יות התפיסה של רחפנים.
מאז תחילת 2022 פרסמו חברות ביטחוניות, מכונים צבאיים ואוניברסיטאות הקשורות לצבא בסין לפחות 930 בקשות פטנט הקשורות לבינת נחיל. רק כ-60 פטנטים כאלה פורסמו בארה"ב באותה התקופה, ולפחות עשרה מהם הגישו גופים סיניים.
הפער נובע בחלקו מהמשקל הרב יותר שמחלקות למדע באוניברסיטאות סיניות מייחסות לבקשות לפטנטים בשיפוט ביצועים אקדמיים. אך הוא משקף גם הבדלים בגישה, לדברי סטייסי פטיג'ון, עמיתת מחקר בכירה ומנהלת תוכנית ההגנה ב-Center for a New American Security.
עבור סין, שממוקמים בה מפעלים המייצרים יותר מ־80% מהרחפנים הקטנים בעולם, הגיוני יותר לשאוף לנחילים, לדברי פטיג'ון. "סין ממוקדת מאוד במציאת דרכים לספק ולהשתמש במספר רב של רחפנים חכמים וקטנים, פשוט משום שזה דבר שזמין להם באופן נרחב", אמרה.
הדומיננטיות של סין בשרשרת האספקה של רחפנים וכטב"מים מקשה על ארה"ב לבנות ארסנל משלה של מערכות בלתי מאוישות זולות, מאחר שהסתמכות על חלקים סיניים במחירים נוחים תהפוך את הרחפנים האמריקאים לפגיעים לפריצות או לשיבושים באספקה.
הפנטגון שואף בכל זאת לצמצם את הפער מול סין. לאחרונה הוא החל לעשות שימוש בכטב"ם מתאבד חדש לטווח ארוך שעולה 35 אלף דולר, מחיר שלדברי מומחים הוא סביר באופן מפתיע.
יצרניות רחפנים מערביות מתנסות גם הן בנחילים. אוטריון, סטארט-אפ עם משרדים בווירג'יניה ובמינכן, הדגים בנובמבר את טכנולוגיית הנחילים שלו על רחפנים בעלי ארבעה רוטורים במהלך תרגילי אימונים של צבא ארה"ב בהוואי. בשלב מסוים, החברה שיגרה שבעה רחפנים בו זמנית, ושניים מהם התפצלו מהקבוצה במתקפת התאבדות מדומה, באמצעות טכנולוגיה המכונה 'נעילת פיקסל' המאפשרת להם להתביית אוטומטית על מטרותיהם.
חברת Anduril Industries, שבסיסה בקליפורניה, טוענת שתוכנת האוטונומיה שלה, Lattice, מאפשרת תיאום בין רחפנים בנחיל, אם כי ניסויים של חיל הים במערכת זו במאי הסתיימו בכישלון.
למרות מאמצים אלה, אמרה פטיג'ון, ארה"ב מתמקדת יותר בשיפור האוטונומיה של רחפנים בודדים שיכולים לעבוד בצוות עם חיילים וטייסים אנושיים, באופן שמנצל את החוזקות של יחידות הקרב המבוזרות של הצבא האמריקאי.
שליטה מלמעלה
פיתוח היכולת לפרוס גדודי רובוטים שיכולים לבצע פקודות ללא היסוס מעיד גם על ספקנות בבייג'ינג בנוגע לאמינותם של מפקדי הצבא הסיני.
מנהיג סין שי ג'ינפינג מקונן במשך עשור על מה שהוא מכנה "חמשת החוסרים ביכולת", ומתכוון בכך למפקדים שאינם יכולים להעריך מצב, אינם יכולים לקבל החלטות מבצעיות, אינם יכולים להבין את כוונות הממונים עליהם, אינם יכולים לפרוס חיילים ביעילות ואינם יכולים להתמודד עם מצבים בלתי צפויים.
חלק מן האנליסטים הצבאיים מייחסים את חוסר האמון הזה למבנה הפיקוד הצבאי הנוקשה של סין, השונה בתכלית מהגישה האמריקאית המאמנת יחידות קרביות וחיילים בודדים לקבל החלטות בעצמם בעת הצורך. העדפתה של המפלגה הקומוניסטית לשליטה ריכוזית הופכת את הבינה המלאכותי לקוסמת במיוחד כדרך לתכנון פעולות צבאיות מבייג'ינג, הם אומרים.
הציפייה של תיאורטיקנים צבאיים סינים היא שנחילי רחפנים יסייעו לצבא הסיני להתגבר על חוסר ניסיונו בקרב על ידי כך שיכריעו אפילו את המפקדים האנושיים המוכשרים ביותר של היריב.
במסמכי רכש המופצים בפלטפורמות הנשלטות על ידי צבא סין מובע עניין להוציא נחילי רחפנים מבוססי AI מהמעבדה אל השטח. מכרז שפורסם באפריל 2024 ביקש לשכור רחפן המצויד בחיישני מיפוי מבוססי מכ"ם, כדי לאסוף נתוני אימון מהעולם האמיתי עבור מודלי AI, שבהם נחילים יכולים להשתמש כדי לזהות מטרות.
בהנחה שצבא סין יצליח לממש את הטכנולוגיה, אחד התרחישים שבהם נחילי רחפנים סיניים עשויים לשמש הוא בסכסוך על טייוואן, האי שמתנהל בו משטר דמוקרטי עצמאי, ושסין טוענת שהוא חלק משטחה.
לאחר מתקפת רקטות ראשונית, צבא סין יוכל לשלוח נחילים ממרחק של 80 קילומטרים כדי שישוטטו במרחב האווירי מעל האי ויתורו אחר מטוסי קרב או מטוסי הגנה אוויריים שנותרו לטייוואן, לדברי פטיג'ון. אחר כך הם יוכלו לתקוף מטרות באופן ישיר, או לסמן אותן להתקפות טילים ארוכות טווח.
"הם יוכלו בקלות להשאיר כוח אש צפוף שם למעלה שפשוט יסרוק ויחפש כל הזמן, ויקשה מאוד על טייוואן לבצע פעולות הגנתיות", אמרה.
מחקרים סיניים, בקשות פטנטים ומסמכי רכש מראים עניין רב גם בטכנולוגיה נגד נחילים - אינדיקציה לכך שבייג'ינג חושבת על הגנה בנוסף להתקפה.
עבור צבאות, החששות הבסיסיים ביותר בנוגע לבינה מלאכותית נובעים מתהליכי קבלת ההחלטות המסתוריים שלה ונטייתה להזיות.
לא רק שמערכות אוטונומיות עלולות לעשות טעויות קטלניות, אלא שהעמימות של חישוביהן עלולה לספק כיסוי להחלטות אנושיות גרועות, כתב ג'ו צ'יצ'או, אסטרטג טכנולוגיה באוניברסיטה הלאומית להגנה (National Defense University) של סין, בשנה שעברה במאמר במגזין הממלכתי "People's Tribune".
"ברגע שמערכת נשק מבוססת AI מייצרת סיכוני בטיחות, 'הקופסה השחורה של האלגוריתם' עשויה לשמש תירוץ עבור הגורמים האחראים הרלוונטיים כדי להתחמק מאחריות", כתב.
ממשלות, גופי פיקוח על טכנולוגיה וחלק מהאנשים שבונים מערכות AI קוראים להשתתת חוקים גלובליים שיגבילו את השימוש בטכנולוגיה בלוחמה, כדי להימנע מתרחישי האימים השונים הקשורים למכונות הרג אוטומטיות.
ג'ואו בו, קולונל בכיר בדימוס בצבא הסיני, אמר שגם סין וגם ארה"ב ירצו לדעת מה בינה מלאכותית יכולה לעשות בפועל בשדה הקרב, לפני שיסכימו למגבלות כלשהן. "היישומים הצבאיים של בינה מלאכותית עדיין מתפתחים, ולכן השלכותיה טרם התגלו במלואן", אמר.