גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמזהיר: "ישראל במאזן הגירה שלילי לראשונה אחרי שני עשורים"

שיחה עם ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב ● על תקציב הביטחון הגדל והחשש שהוא ינגוס בשירותים החברתיים והמגזרים שדורשים השקעה אקוטית

הילה ויסברג בשיחה עם ניר קידר / צילום: יוסי זמיר
הילה ויסברג בשיחה עם ניר קידר / צילום: יוסי זמיר

ניר קידר, אם מישהו היה מספר לנו בתחילת המלחמה שכעבור שנתיים הבורסה תזנק וההייטק ירשום אקזיטים מהגדולים שידענו כאן, היינו מתקשים להאמין. איך נראית הכלכלה הישראלית מנקודת מבטך?
"המשק הישראלי מצליח להפתיע אותנו בהתאוששות שלו - אחרי הקורונה וגם עכשיו. אבל התמונה לא כולה ורודה. אם מסתכלים על מספר המשרות בהייטק, קטר הצמיחה, רואים שבין 2014 ל־2023 המספר עלה בעקביות. אבל בשלוש השנים האחרונות - קיפאון: אין ירידה, אבל גם אין את הגידול שהתרגלנו אליו - זה שהביא עוד ועוד הכנסות ממסים למדינה. זה תמרור אזהרה משמעותי. מעמסה נוספת על ההייטק מגיעה מהיחלשות הדולר מול השקל בחודשים האחרונים: מרבית ההכנסות מגיעות בדולרים, ואילו ההוצאות - ובראשן השכר - משולמות בשקלים. התחזקות השקל שוחקת את ההכנסות והרווחיות ועלולה להגביר את הלחץ להתייעל ולהאט את קצב הגיוסים".

הצוללת | זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים
הצוללת | החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד
הצוללת | החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

סכם את נקודות האור ונקודות החושך של הכלכלה הישראלית כיום.
"נקודות האור הן התאוששות כלכלית מדהימה מאז 7 באוקטובר, אבטלה נמוכה, שקל מתחזק, בורסה חזקה ויכולת טובה לגייס חוב, גם בזמנים קשים. על רקע אלה ראינו ששתי סוכנויות דירוג אשראי, S&P ומודי'ס, העלו באחרונה את התחזית של ישראל משלילית ליציבה אחרי ששלוש הסוכנויות הגדולות הורידו את דירוג האשראי בציון אחד לאורך 2024.

"אתגרי הכלכלה הישראלית הם צרכים שהולכים וגדלים לשירותים חברתיים והצורך בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, בייחוד גברים חרדים ונשים ערביות".

חלק מהזינוק בבורסה מייצג גם את העובדה שחברות, למשל בענף המזון, נעשו גדולות ורווחיות אף יותר. המחירים עלו ואנחנו כצרכנים משלמים. פירות הצמיחה לא מתחלקים באופן שווה.
"יוקר המחיה גבוה מאוד. המע"מ עלה לפני שנה. כולנו רואים מה קורה לתשלומי הארנונה, החשמל והמים. התחבורה הציבורית התייקרה ב־33% בתוך שנה, ועכשיו מדברים על העלאה נוספת. למשרדי הבריאות והאוצר יש תוכנית להעלות ב־20% את ההשתתפויות העצמיות על תרופות. אנחנו חיים במדינה שהייתה יקרה ורק הולכת ונעשית יקרה יותר. חלק מהבעיה היא התחרות הלא מספקת - יותר חברות גדולות, פחות תחרות שמיטיבה עם הצרכן.

"גם פירות העלייה בבורסה לא מתחלקים בצורה שווה: מחקר חדש של רשות המסים הראה בדיוק עד כמה אי־השוויון בישראל גדול ולא משתפר. למשל, ההכנסות מהון היו 34% מכלל ההכנסות של העשירון העליון, ואילו ביתר העשירונים הכנסות הן במקסימום 8%".

הצרכים רק גדלים

ההוצאה על ביטחון זינקה. איך לדעתך ייראו השירותים החברתיים בשנים הקרובות - חינוך, בריאות וכן הלאה - בעקבות כך?
"פה הסוגיה מדאיגה הרבה יותר. ניקח את 2024: התקציב המקורי הניח הוצאות ביטחון של 100 מיליארד שקל, בפועל הוצאו 192 מיליארד שקל. גם ב-2026, שלא אמורה להיות שנת מלחמה עצימה, מדברים על 167 מיליארד שקל - גידול של 60% לעומת התקציב המקורי. נוסף על כך, תשלומי הריבית (כי ישראל הייתה צריכה לגייס חוב בתנאים פחות טובים, נוכח המלחמה והירידה בדירוגי האשראי - ה"ו) קפצו ב־20 מיליארד דולר, בהשוואה למצב טרום המלחמה".

וההשלכות על השירותים החברתיים?
"התרגלנו בכל שנה לקבל תוספת של 20 מיליארד שקל לשירותים החברתיים - בריאות, חינוך, רווחה. עכשיו, עם יותר הוצאות על ביטחון ועל ריבית, לא ברור שנוכל להמשיך בקצב הזה. בתקציב 2026 התוספת הזאת פחתה, וכל זה כשהצרכים רק גדלים".

תן דוגמה.
"ב־2014 היו בערך 500 ילדים עם אוטיזם בגני חינוך מיוחד. היום יש 11 אלף. תקציב החינוך המיוחד הוכפל בשנים 2026-2021. המדינה כרגע מצליחה לעמוד בקצב, אבל לא ברור שזה יימשך. עוד דוגמה נוגעת לפגועי נפש במלחמה. 20 אלף חיילים נפצעו, 60% מהם עם צרכים נפשיים. ההערכה של משרד הביטחון היא שהמספר הזה יגדל פי שניים־שלושה בשנים הקרובות".

מה הסיבה לכך?
"כי לוקח זמן לפוסט־טראומה להתגלות. ראינו בעבר שיש גל גדול של אנשים שפונים לעזרה שנה, שנתיים ושלוש אחרי סיום המלחמה. עוד לא הגענו לשיא של הזקוקים לטיפול".

המדינה הקצתה מיליארד וחצי שקל לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש - לקופות החולים ולמוסדות אשפוזיים. זה לא מספיק?
"לשים כסף זה לא פתרון מיידי. המערכת שבורה - יש מחסור במטפלים, במיוחד באלה שמומחים לטראומה. להכשיר אנשים לוקח זמן. כמו כן, הרבה מטפלים מעדיפים לעבוד במערכת הפרטית. שם הם מרוויחים פי שניים עד שלושה מאשר בזו הציבורית. צריך לבנות תשתיות, ובינתיים יש דור שמשלם את המחיר".

לא נגענו בנושא הגיל הרך.
"אם יש תחום אחד שהייתי שם בו עכשיו את הכסף הממשלתי, זה הגיל הרך. אין תשואה גדולה יותר מהשקעה בגיל הרך, זה עולה בבירור מכל המחקרים. משרד החינוך משקיע 33 שקל לחודש בילד בגיל הרך - מלידה עד גיל 3. זה סכום נמוך ביותר. לא צריכים פה מהפכות גדולות. מספיק שיהיה פיקוח הרבה יותר איכותי, ששכר המטפלות יעלה ושנוכל לתת להן הדרכה. זה יעשה שינוי משמעותי מאוד".

המקרה הטראגי בירושלים, שבו נפטרו באחרונה שני תינוקות ששהו במעין מחסן ילדים, ממחיש את הבעיה.
"בדיוק, ויש עוד לא מעט מחסני ילדים כאלה. מספיק להגדיל את התקציב מ־200 מיליון שקל ל־600 מיליון שקל, זה ישנה את התמונה לחלוטין. אם אפשר להוסיף 7 מיליארד שקל למשרד החינוך, כפי שקרה בתקציב 2026, אפשר למצוא עוד 500-400 מיליון שקל לגיל הרך".

הפרדוקסים של ישראל

תסביר לי את הפרדוקס הבא: ישראל משקיעה בחינוך 8% מהתוצר, יותר מחלק מהמערב, אך תוצאות המבחנים ההשוואתיים לא טובות. בבריאות זה הפוך: השקעה של 7.3% מהתוצר, מהנמוכות ב־OECD, עם תוחלת חיים מהגבוהות בעולם.

"אני חושב שזה קשור הרבה מאוד ליעילות של מערכת החינוך הישראלית. גודל הכיתות הוא סוגיה משמעותית מאוד שמשפיעה על התוצאות. בקיצור, יש כסף אבל הוא לא הולך למקומות הנכונים. לגבי בריאות ההישג מרשים, אבל הוא נשחק. יש פער של שבע שנות חיים בין מי שגר למשל במקום כמו רהט לבין מי שגר במודיעין. ויש אתגר עצום של הזדקנות האוכלוסייה. היום נפטרים בישראל 52 אלף איש בשנה. ב־2040 - התחזית שלנו במרכז טאוב היא ל־92 אלף, כמעט פי שניים".

מה המשמעות?
"רוב ההוצאות על בריאות הן על אנשים בשנת החיים האחרונה. אנחנו מדינה שמזדקנת, ומערכת הבריאות תצטרך לגדול בצורה משמעותית. יש אנשים שקוראים לזה צונאמי הזדקנות, אבל צונאמי מגיע בהפתעה. אנחנו כבר יודעים מה יקרה. צריך להתכונן".

נעבור לדמוגרפיה. שיעור החרדים צפוי לגדול מ־13% כיום לרבע עד שליש מהאוכלוסייה ב־2050. מחצית מהגברים החרדים לא עובדים. איך הכלכלה תחזיק?
"אם פעם הנתון הזה היה מבחינתי הבעיה הגדולה, היום אני רואה בו ההזדמנות. אין לנו ברירה. אם דיברנו על גידול בהוצאות ביטחון וריבית, על הזדקנות האוכלוסייה, על צורכי רווחה ובריאות נפש - בלי שהאוכלוסייה החרדית תשתלב בשוק העבודה, לא נצליח לעמוד בזה. אבל אם היא כן תשתלב, צפוי לנו עתיד נפלא ואין איום שלא נוכל לעמוד בו".

מדברים על זה כבר 20 שנה ולא רואים גידול בשיעורי התעסוקה של החרדים.
"אני חושב שהמלחמה שינתה משהו בהבנה של הנטל. אם מסתכלים על מספר החרדים במסגרות עם לימודי ליבה - הוא עדיין נמוך, אבל יש מגמת עלייה. התמונה היום לא אופטימית, אני לא מנסה לשדר משהו שלא קיים. אבל כשרואים את תקציב המדינה, את יוקר המחיה, את הצורך להטיל עוד מסים - לא תהיה ברירה".

עוד נושא טעון שיפור בישראל הוא אנרגיות מתחדשות. כיום 15% מייצור החשמל הוא כזה, לעומת בערך חצי באיחוד האירופי כיום.
"במלחמת 12 הימים עם איראן ראינו שזו בעיה: רוב ייצור החשמל מגז נעצר כי עלה החשש מפגיעה באסדות. עברנו לייצור חשמל מפחם, שהוא מזהם הרבה יותר. בתרחיש שבו מלחמה כזו נמשכת הרבה יותר זמן ייתכנו גם קשיים ביבוא הנפט - ואז מה החלופה?".

מה הפתרון?
"עצמאות אנרגטית. ככל שנייצר יותר אנרגיה ירוקה - מרוח, משמש - נהיה פחות תלויים ביבוא ופחות פגיעים במשברים. פתרון כזה הוא נכון גם סביבתית וגם ביטחונית".

מה רואים כשמסתכלים על ההגירה?
"לראשונה ב־2024 וגם ב־2025 אנחנו בהגירה שלילית - דבר חריג לחלוטין בעשורים האחרונים. זאת, על בסיס האופן שבו בטאוב מעבדים את הנתונים, שכולל גם עולים חדשים. ב־2025 דובר על מאזן הגירה שלילי של 37 אלף ישראלים (עוזבים פחות נכנסים - ה"ו). אבל צריך לשים לב שכחצי מהעוזבים ב-2025 לא היו ילידי הארץ. חלק גדול מהם הגיעו בעקבות המלחמה באוקראינה. עדיין קשה לדעת בוודאות אם האוכלוסיות החזקות, אלה שמממנות את תקציב המדינה ומשרתות במילואים, הן שעוזבות. נצטרך עוד שנה־שנתיים עד שהנתונים יהיו מובהקים".

ובכל זאת, אתה אופטימי.
"כן, אני חולה במחלה כרונית של אופטימיות, ומערכת הבריאות הישראלית עוד לא הצליחה לטפל בזה. אני בטוח שאם נעשה את הצעדים הנכונים - בגיל הרך, בשילוב חרדים, באנרגיה ירוקה - יש לנו עתיד נפלא. מדינת ישראל תמיד מצליחה להפתיע אותנו".

מה התחנה הבאה בקריירה, מבחינתך?
"לחזור לעבוד בממשלה. הגעתי לתפקיד הנוכחי אחרי 16 שנים של עבודה בממשלה - הייתי סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד הבריאות וסמנכ"ל במשרד הרווחה. יכולת ההשפעה במקומות האלה אדירה. יש המון אנשים טובים וצריך לחזק את הדרג המקצועי שם - דווקא אל מול המגמות של עזיבת המגזר הציבורי".

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש