חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad
המערך הפיננסי של איראן לסיוע למיליציות שלה ספג מכות אנושות בשנים האחרונות, בעקבות מבצע חיצי הצפון של ישראל נגד חיזבאללה וההפיכה של אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בסוריה נגד בשאר אסד. עם זאת, בטהרן לא אומרים נואש גם כשמצבם הפוליטי הפנימי בכי רע, ומשתמשים בעיראק כנתיב הכסף האחרון של משטר האייתוללות. כך עולה ממאמר שפורסם לאחרונה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) מאת אבירם בלאיש.
● הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל
● אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המשא־ומתן
בבסיס המערך נמצא חשד א־שעבי, ארגון הגג של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק, שנהנה מתקציב שנתי של 3.4 מיליארד דולר. הוא מורכב, בין השאר, מרשתות הברחת נפט, ממניפולציות במט"ח ומחיילי רפאים. אותו מערך נתון לכמה סנקציות אמריקאיות, אך אלו מעטות מכדי להשפיע עליו בצורה משמעותית.
את השורשים למערך הנרחב זרע מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בטרם חוסל בבגדד ב־2020. הוא הביא למצב שבו תנועת באדר, המפלגה השיעית הפרו־איראני הבולטת בעיראק, חולשת על ארבעה משרדי ממשלה אסטרטגיים. אחד מהם הוא משרד האוצר, שממנו ממשיכים ליהנות הפרו־איראנים, על אף מעורבותם בפרשם הלבנת מסים בסך כ־2.5 מיליארד דולר בין השנים 2022-2021. בה בעת, לפי JCFA, המשרד משמש לשליטה על מערכת התשלומים הממשלתית, ולהלבנת כספים בעזרת עסקאות פיקטיביות שמזרימות כספי ציבור לחשד א־שעבי.
גוף אסטרטגי נוסף הוא משרד הפנים שמפעיל את המשטר ואת כוחות ביטחון הפנים. בתנועת באדר דואגים גם לשלוט על הנפט בתור המקור ל־90% מהכנסות המדינה.
נוגסים בהכנסות המדינה
אלא שחשד א־שעבי משתמשים בעוצמתם הפוליטית כדי לנגוס בהכנסות המדינה. בחלק מהותי מ־14 השנים האחרונות דאגו בבאדר גם לקבל את משרד התחבורה, כדי שתתאפשר להם שליטה מיטבית על מעברי הגבול, נמלי הים והתעופה. מערך שכזה ביחד מאפשר גריפת הכנסות נרחבת.
בלאיש מדגיש במאמרו, כי בתפקיד מפקד חשד א־שעבי עומד כיום אבו פאדכ אל־מוחמדאווי, שכבר לפני כחמש שנים השיתה עליו ארה"ב סנקציות בעקבות הפרת זכויות האדם שביצע במסגרת תפקידו בקרב "גדודי חיזבאללה", מהגופים המשמעותיים בתוך חשד א־שעבי. זהו ארגון הטרור שחטף את החוקרת הישראלית אליזבת צורקוב במרץ 2023.
יתרון משמעותי עבור האיראנים, על אחת כמה וכמה בתקופה כלכלית כה קשה, הוא שחשד א־שעבי לא מכבידים בכלל על הוצאות הרפובליקה האסלאמית. מימון חשד א־שעבי מגובה בהוצאות של הממשל בבגדד. בתקציב העיראקי לשנת 2024 הוקפץ המימון של המיליציות הפרו-איראניות ל־3.4 מיליארד דולר, כ־60% יותר מב־2021, על חשבון משלם המסים העיראקי. זה אפשר לחשד א־שעבי לגדול באופן עקבי מכ־60 אלף לוחמים ב־2014 לכ־238 אלף ב־2024, היקף שווה כמעט לצבא הסדיר של עיראק.
המחקר שופך אור גם על האופן שבו השחיתות העיראקית מועילה לחשד א־שעבי. בלאיש מצטט בכיר בתקשורת העיראקית שיושב בוושינגטון, ומסביר על מערך של כ־120 אלף "חיילי רפאים".
אלו הן משרות ציבוריות פיקטיביות שבהן מושכרים שירותיהם של בכירים במיליציות הפרו־איראניות. הבכירים הללו בתורם מזרימים את הכסף אל המיליציות, ויוצרים נתיב הלבנת הון מתוחכם, שאינו חשוף לעיצומים האמריקאים.
אותה שחיתות גם מסייעת לחשד א־שעבי ליהנות מהכנסות ממערך הברחות נפט נרחב. מזכירות האוצר האמריקאית, למשל, חשפה במסגרת סנקציות שהוטלו ביולי אשתקד כי ישנו מערך נפט שמביא להכנסות במיליארד דולרים על בסיס תשתיות עיראקיות, שמזרימות נפט בין מכליות, מעבירות שוחד - ודואגות לתעודות יצוא מזויפות. היקף ההברחה שהצליחו לנטר כולל כ־4.7-3 מיליון חביות מדי חודש.
חברות קש והלבנות הון
יתרון נוסף של חשד א־שעבי הוא הבעלות על חברות קש במגזרי הבנייה, הנדל"ן, האנרגיה, התחבורה, הבנקאות והתיירות, שלפי JCFA פרוסים בכל עיראק, להוציא כורדיסטן.
חלק מהחברות הללו נתונות לעיצומים, אבל המערך רחב בהרבה - וכל מיליציה מתוך חשד א־שעבי מחזיקה בחברות קש, סוחטת עסקים ומלבינה הון.
בד בבד, המערכת הבנקאית העיראקית לא רק משמשת את חשד א־שעבי, אלא אפילו את איראן עצמה. הבנק המרכזי של עיראק ממיר מדי שנה כ־10 מיליארד דולר מהכנסות הנפט לדולרים, לכאורה עבור יבוא לגיטימי.
עם זאת, מי שמנצלות זאת הן חברות קש שמגישות חשבוניות יבוא מזויפות, בעוד שחלפנים ומנהלי בנקים נוטלים חלק פעיל במהלך.
מזכירות האוצר בוושינגטון הגדירה בינואר 2024 את בנק "אל־הודא" בתור "מקור לחשש להלבנת הון, לאחר שהבעלים חאמד אל־מוסאווי הואשם בהעברות בנקאיות בסך כ־6 מיליארד דולר בשירות משמרות המהפכה. לאחר מכן, התווספו עיצומים גם על חברת "מוהנדס", בגין הלבנת עשרות מיליוני דולרים עבור איראן. מי ששולט בחברה הוא אותו אבו פאדכ אל־מוחמדאווי, מפקד חשד א־שעבי.