עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, נשיא סומלילנד / צילום: Reuters, Monicah Mwangi
ראש הממשלה בנימין נתניהו הפתיע את העולם בסוף דצמבר האחרון, עת ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם שמכירה בעצמאות סומלילנד - צעד חסר תקדים שהוביל הנשיא בשנה האחרונה, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, והביא לתמונות חריגות של מדינה מוסלמית שנשטפה בדגלי ישראל.
● כותרות העיתונים | המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה
● תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן
● המהלך שמטלטל את אפריקה: למה ישראל הכירה בסומלילנד?
בראיון מיוחד לגלובס מ־World Governments Summit בדובאי, קורא עבדילאהי לחברות ישראליות להגיע למדינתו ("אנחנו עשירים במשאבים, ומקבלים השקעות בברכה"); מבקר את סומליה על החלטתה שלא לאשר למטוסי ארקיע לעבור בשטחה ("התעופה האזרחית נועדה לשיתוף פעולה ולביטחון"); ולא פוסל אפשרות להעניק לחברה ישראלית נמל בשטחו ("אנחנו פתוחים לעסקים").
מדינה דמוקרטית למחצה במיקום אסטרטגי במיוחד
עבדילאהי (בן 70), שמכונה "עירו", נולד בהרגייסה למשפחה שמנתה עשרה ילדים. אביו שירת במשטרה בעידן הקולוניאלי הבריטי, כשאת אימו הוא איבד בילדות. השכלתו האקדמית החלה עם לימודי חשבונאות במכון SIDAM בסומליה, ולאחר מכן למד באוניברסיטת קליפורניה סטייט. את התואר השני במנהל עסקים למד באוניברסיטת ניו יורק סטייט.
ב־1981 הוא הצטרף לשירות הדיפלומטי של סומליה, וכעבור כשבע שנים מונה לסגן השגריר במוסקבה - תפקיד שאותו מילא עד 1996. באותה השנה הוא עזב לפינלנד, שם הצטרף למשפחתו שעברה למדינה כמה שנים קודם לכן, קיבל אזרחות פינית וייסד את קהילת סומלילנד בהלסינקי. לסומלילנד הוא שב ב־1999, ואת הקריירה הפוליטית שלו החל ב־2005 - וכיהן כיו"ר בית הנבחרים במשך 12 שנים. בפעם הראשונה שניסה להתמודד לנשיאות ב־2017 הוא הפסיד לנשיא מוסא ביהי עבדי, אבל ב־2024 הצליח לגבור עליו.
באשר לסומלילנד עצמה, שרבים כלל לא שמעו עליה לפני הכרזתו המפתיעה של נתניהו, שורשיה נטועים בקולוניה הבריטית שהתאחדה ב־1960 עם סומלילנד האיטלקית להקמת סומליה המאוחדת. לאחר קריסת המשטר במוגדישו ב־1991 הכריזה סומלילנד על התנתקות, ומאז ניסתה לזכות בהכרה בינלאומית עבור כ־6 מיליון תושביה. על רקע זה התקבל ההישג של עבדילאהי של הכרה ישראלית בחגיגות ענק.
סומלילנד היא מדינה דמוקרטית שבמדד Freedom House קיבלה דירוג 42/100. לצורך ההשוואה, סומליה עומדת על ציון 8 בלבד. יש בה שני בתי פרלמנט, חוקה וכוחות ביטחון משלה. סיבה מרכזית שבגינה סומלילנד מוגדרת במדד בתור "חופשית למחצה" היא מגבלה של שלוש מפלגות, כשהנשיא הנוכחי מגיע ממפלגת וודאני.
כמיטב המסורת הישראלית, כשחשבו על המהלך של הכרה בסומלילנד - לקחו בחשבון את מיקומה האסטרטגי וההשפעה במאבק האזורי על החות'ים בתימן ועל טורקיה בסומליה. לכך מתווסף פוטנציאל עסקי וכלכלי גדול. "חברות אנרגיות ישראליות יכולות לבוא הנה", אומר נשיא סומלילנד, שאורך קו החוף שלה עומד על כ־740 ק"מ. "אנחנו מבטיחים כי נקבל בברכה כל השקעה".
לדברי עבדילאהי, "סומלילנד היא מדינה עתירת משאבים, בכל סוגי המינרלים ובנפט וגז. יש לנו מרחב ימי גדול, יש לנו קו חוף גדול, אז אפשר להתפתח בו. אנחנו עשירים גם בצאן, ויכולים להיות מקור לישראל. האדמה שלנו מאוד מתאימה לחקלאות, אז ניתן להגביר את הביטחון התזונתי לעולם ככלל ולישראל בפרט".
"מאמין שנחתום על הסכם סחר רחב"
קידוחי נפט וגז זרים משמעותיים אמנם טרם נרשמו בסומלילנד, אבל מי שכבר השיגה דריסת רגל באזור היא איחוד האמירויות, ששלחה לסומלילנד את ענקית הנמלים DP World (Dubai Ports). החברה האמירותית זכתה ב־2019 בחוזה למשך 30 שנה להפעלת נמל בֶּרְבֵּרָה האסטרטגי, ששוכן ממש בסמוך לבאב אל־מנדב, שצפונית אליו ביצעו החות'ים את מתקפותיהם.
גם ישראל תקבל גישה לנמלים בסומלילנד?
"אנחנו פתוחים לעסקים ולהשקעות לכל המדינות בעולם, כולל ישראל".
עבדילאהי מוסיף ואומר כי "סומלילנד היא מדינה עשירה מאוד במשאבים", וכי היא "פתוחה לסחר, להשקעות, לשיתוף פעולה כלכלי, וגם לשיתוף פעולה ביטחוני. אני מעודד את אנשי העסקים הישראלים לבוא למדינה שלנו ליצירת מיזמי אנרגיה, תיירות, חקלאות, מרעה, תעופה, ופיננסיים. השמיים הם הגבול עבור יחסי ישראל־סומלילנד"
גם בסומלילנד מודעים למיקום האסטרטגי שלהם, במיוחד לאור מתקפות החות'ים לא הרחק מהמדינה, ששיבשו את תנועת השיט בים האדום - שעד המלחמה עברו דרכו כ־12% מהסחר הימי העולמי. ענקיות הספנות נאלצו לפנות לכף התקווה הטובה, מסלול שארוך יותר בכשבועיים. "סומלילנד חשובה לסחר הימי, ולכן גם חשובים היחסים עם ישראל", אומר עבדילאהי.
האם יש שיחות בין הממשלות לפיתוח היחסים?
"אני מאמין ומקווה שנחתום על הסכם סחר רחב בין המדינות, שכולל את נושאי הפיתוח, הסחר, התיירות, הכרייה ועוד".
סומליה סוגרת חשבונות: "זה לא מתקבל על הדעת"
סוגיית סומלילנד עלתה שוב לכותרות בשבוע שעבר, בעקבות העיכוב התמוה בחידוש האישור התקופתי לארקיע למעבר במרחב האווירי של סומליה. זו הייתה החברה שלפני כחודש הטיסה את שר החוץ גדעון סער לביקורו ההיסטורי בהרגייסה. כל הסימנים מעידים כי זו סגירת חשבונות, כשעוד מוקדם לדעת מה יעלה באישור התקופתי של אל על שפעיל עד מרץ.
המעבר במרחב האווירי של סומליה קריטי עבור חברות התעופה הישראליות בקווים אל המזרח הרחוק. מישראל קיימים שלושה מסלולים עיקריים לטיסות אלה: הראשון הוא המדובר דרך הים האדום, שחוצה את סומליה; השני הוא הנתיב ששימש את החברות הישראליות בטרם המלחמה, ואינו זמין עוד, שעובר דרך ערב הסעודית ועומאן; והשלישי הוא ה"מסלול הצפוני", המשמש כיום את הטיסות לוייטנאם, ועובר מעל טורקיה ומרכז אסיה בטרם הפנייה דרומה ליעדי המזרח.
חסימת המרחב האווירי של סומליה מותירה רק את "המסלול הצפוני" - שמאריך את זמן הטיסה מישראל למזרח ומעלה את עלויות הדלק.
"אני חושב שעולם התעופה האזרחי נועד לשיתוף פעולה ולביטחון", מבקר נשיא סומלילנד את הפעולה שככל הנראה הוכתבה ממקבילו הסומלי, חסן שייח' מחמוד. "כל מהלך שמשבש את התנועה האווירית האזרחית לא מתקבל על הדעת, ואני מקווה שההחלטה הזו תשתנה".
האם נראה טיסות אזרחיות סדירות מהרגייסה לישראל וחזרה?
"נקבל בברכה טיסות ישירות מתל אביב להרגייסה, וכך גם את התיירים הישראלים. אנחנו רוצים להתקדם ולפתח את ענף התיירות שלנו".