בשוק מסמנים הזדמנויות במניות התוכנה / אנימציה: טלי בוגדנובסקי
השבוע שעבר עמד בסימן העלייה במפלס החששות מפגיעת ה־AI בחברות התוכנה. כלי AI חדשים של אנתרופיק שהושקו הובילו לצניחת המניות של החברות התחום, בפרט אלו שמציעות תוכנות ארגונית במודל SaaS (מודל מנויים). ביניהן נמצאו גם מניות ישראליות שנסחרות בוול סטריט, שממילא כבר סבלו ממגמה שלילית לאחרונה. בהמשך, הסנטימנט השלילי הגיע גם לחברות שירותי ה־IT בבורסה בתל אביב.
● אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת
● גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים יקבלו מאות מיליוני דולרים
בימי המסחר האחרונים, מניית מאנדיי , שמציעה תוכנה לניהול עבודה, נפלה ב־13%; וויקס , שמאפשרת הקמה וניהול של אתרים, איבדה 9%; ופייבר , שמציעה פלטפורמה לפרילנסרים נחלשה ב־8.5%. בתל אביב בלטו לרעה מניית מלם תים עם נפילה של 21%; וואן טכנולוגיות , שנפלה ב־20%; ושתי המתמזגות, מטריקס ומג'יק מקבוצת פורמולה, שאיבדו 19% כל אחת.
מומחים מנסים להסביר מה צפוי כעת, ומי מבין החברות הישראליות עשויות דווקא להתבלט כמנצחות.
"השוק נוטה להגזים"
"עם ההשקות האחרונות של מערכות AI, מתברר שלכתוב קוד לא קשה כפי שחשבו, וזה נתפס כגורם סיכון משמעותי לחברות התוכנה שעד כה נהנו מיתרון תחרותי", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר. התוצאה היא התאמת המכפילים: אם בעבר (בעת הקורונה) המכפילים הממוצעים של חברות תוכנה עמדו על מכפיל הכנסות 10 ומכפילי רווח 30-40, היום מכפילי ההכנסות מגיעים ל־3-4 והרווח לכ־20. גם הצמיחה האטה מאז.
אולם וסצ'ונוק מדגיש כי "השוק נוטה להגזים תמיד. לפני מספר שנים, השוק העניק תמחור חסר למניות השבבים ותמחור יתר למניות התוכנה - השבבים נתפסו כשוק מחזורי בלי יתרון תחרותי, והתוכנה לשוק בלתי מנוצח. עכשיו זה הפוך". לדבריו, אף מניית תוכנה לא הייתה חסינה כשהשוק "זרק" מניות מכל הבא ליד, אך הוא מצביע על כאלה שיש להן יתרונות שאמורים להפוך אותן לפחות פגיעות.
להערכתו, חברה מנצחת היא כזו שיש לה אחיזה גדולה יותר בלקוח, והסיכוי שינטוש אותה יותר קלוש. "בארגונים גדולים, השיקולים הם הרבה מעבר למחיר - יש חשיבות ליציבות ארגונית, אבטחה, עמידה בכללי רגולציה וכו'. סביר שארגונים גדולים לא ינטשו פתרון תוכנה קיים לטובת פתרון AI נחמד", הוא מעריך. ארגונים גדולים מחזיקים גם במחלקות IT (טכנולוגיות מידע) משלהם, אך לא סביר שיפתחו בעצמם פתרון תחליפי בטווח הקצר.
עוד מציין וסצ'ונוק כי "מי שמספק ממשק משתמש קל יותר להחליף אותו ב־AI, ומי ש'יושב' על דאטה בארגונים ועל התשתית, חסין יותר". להערכתו, גם חברות שמציעות אפליקציות מתמחות (ורטיקליות) הן בעלות יתרון לעומת מי שמציעות אפליקציות כלליות יותר, אם כי ה־Generative AI עשוי לטשטש את הגבולות גם כאן.
באופן ספציפי אומר וסצ'ונוק כי לא כדאי "להספיד" את מאנדיי, חברה שהוא מזהה בה חדשנות רבה והשיקה מוצרים שמייצרים תחרות ישירה לחברות ענק שמוכרות פתרונות יקרים יותר. נקודה נוספת היא ש־70% מלקוחותיה אינם מתחום ההייטק - זהו יתרון משום שאם רובם היו חברות תוכנה למשל, הן היו יכולות לפתח פתרון פנימי תחליפי. "במאנדיי משתמשים ב־AI באופן פנימי ולכן הרווחיות משתפרת כי היא חברה יעילה, ויש לה גם הזדמנות לקחת נתחי שוק", מציין וסצ'ונוק.
חברות בהן להערכת סצ'ונוק המצב מאתגר יותר הן Wix ופייבר: "Wix פונה לרוב ללקוחות קטנים, והדבר מוסיף עוד אלמנט של חוסר ודאות, ופייבר זו פלטפורמה שמאוימת על־ידי Generative AI עוד לפני ההשקות האחרונות. למשל, אחד השירותים שהיא מציעה ללקוחות בפלטפורמה הוא שירותי תכנות, ועם הכלים הקיימים שיכולים לעשות זאת, היא יכולה להיות פגיעה".גם ריסקיפייד מתחום הפינטק, נמצאת לדבריו "תחת לחץ אדיר, כי הצמיחה ירדה ועכשיו ייתכן שהיתרון התחרותי ייפגע יותר".
מצד שני, הוא מוצא גם מניה חסינה מפתיעה: נייס. אחרי שצנחה ב־64% מהשיא על רקע החשש מ־AI שיפגע בעסקיה, מניית נייס דווקא עלתה בשבוע האחרון. הדבר "מעיד שהחששות כבר מגולמים בצורה מלאה בתמחור הנוכחי", אומר וסצ'ונוק ומזכיר שנייס נהנית מלקוחות ארגוניים גדולים, לא סוג הלקוחות שמחליפים פתרונות בקלות. היא אף קנתה לאחרונה חברת AI מובילה בתחומה, כך שהוא רואה "סיכוי להצליח ולהאיץ את הצמיחה בזכות ה־AI".
באופן כללי הוא מוסיף כי "כשהפאניקה בשוק גוברת, נוצרות הזדמנויות. חברות עם מוצר חזק ומתמחה, שיודעות ליישם כלי AI בעצמן כמו מאנדיי ונייס יכולות להיות מנצחות לאורך זמן".
העוגה בשוק ה־IT גדלה
גם בבית ההשקעות אי.בי.אי התייחסו לירידות החדות במניות ה־IT בתל אביב בשבוע שעבר - ביום ד' הן איבדו במצטבר 5.6 מיליארד שקל משווין, ובהמשך חלקן התאוששו מעט. האנליסט ליאור שילה כתב כי "כבר תקופה ארוכה שסיפור ה־AI מטיל צל על חברות הטכנולוגיה, ובפרט על חברות ה־IT המסורתיות כמו Accenture ו־Cognizant. הצל הזה הפך לסערה, והמניות הגיבו בירידות חדות".
שילה מתייחס לכלים החדשים שהשיקה אנתרופיק, שלדבריו ממחישים כיצד סוכני AI אוטונומיים מחליפים עובדי משרד בעלויות אפסיות. "לא עוד תיאוריות, אלא סכנה מוחשית למודל 'הגולגולת' שעליו בנויות ענקיות ה־IT. המשוואה פשוטה: אם סוכן AI עושה עבודה של עשרה אנשים, הלקוחות לא ישכרו עשרה יועצים חיצוניים", הוא כותב.
שילה מאמין שהחשש הוא אמיתי: "הענף אכן עומד בפני שינוי משמעותי בשנים הקרובות. פעילויות מסורתיות של הטמעת מערכות, אינטגרציה ומיקור חוץ - יצטרכו לעבור שינוי במודל התמחור והביקוש עלול להשתנות".
אולם להערכתו, השוק מפספס את העובדה שהעוגה גדלה - לפי חברת המחקר גרטנר צפויה עלייה של 10.8% בהוצאות ה־IT העולמיות ב־2026: "ארגונים ישקיעו כסף כדי להטמיע את כלי ה־AI האלו. מישהו יצטרך לקחת את התקציבים ולחבר את הטכנולוגיה החדשה למערכות הישנות, וזה בדיוק התפקיד של חברות ה־IT".
לדברי שילה, הפגיעה בחברות הישראליות תהיה מתונה בהרבה מהמקבילות בארה"ב, משום ששיעור גבוה מהכנסותיהן מגיע מהממשלה ומחברות ביטחונית שיהיו זהירות בהטמעת מערכות AI. להערכתו, תחום השכר בו פעילות חילן ומלם תים לא צפוי להיפגע בטווח הזמן הקצר־בינוני, שכן הוא מאופיין בין היתר ברגולציה כבדה.
בשורה התחתונה, להערכת אי.בי.אי, "גם אם קיים סיכון, אנו מאמינים שאלו חברות בעלות תזרים מזומנים וקופת מזומנים גדולים, שמאפשרים להן לבצע התאמה לתקופה החדשה", ולכן "הירידות אינן מוצדקות. אנו מאמינים שהדוחות הכספיים הקרובים יהוו גלולת הרגעה למשקיעים".
ה־AI הוא איום והזדמנות
ומה ההשפעה של הירידות במניות ה־SaaS על ההייטק המקומי? מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, בחן זאת בסקירתו השבועית. "חשוב לציין כי מגזר ההייטק בישראל מבוזר מאוד, כפי שהציג לאחרונה נגיד בנק ישראל", כותב שפריר. החברות מתפלגות לתתי־סקטורים שהבולטים שביניהם הם מד־טק, שירותי תוכנה, פינטק, סייבר ופרסום.
לדברי שפריר, "בעוד התגברות 'היכולות האנושיות' של ה־AI מאיימת על חברות מתחום שירותי תוכנה (11% מהחברות בישראל) ופתרונות ארגוניים (8%), הן מהוות הזדמנות לחברות בענפי המדטק (18%), סייבר (9%), אגרוטק (6%), תרופות (4%) ואף לחלק מחברות ה־IT (6%).
שפריר מדגיש את חשיבות ענף ההייטק למצב הכלכלה בישראל ומזכיר כי "מאז הרבעון השני של 2025, נרשמה עלייה נאה הן במספר המועסקים בענף ההייטק והן בביקוש לעובדים".