גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי מוצר ובלי הכנסות: מה עומד מאחורי הטרנד החדש בהייטק?

מעבדות מחקר פרטיות שוטפות את התעשייה ומגייסות מאות מיליוני דולרים עוד לפני פיתוח מוצר, במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של המודלים הקיימים ● המשקיעים עוברים מהתמקדות בתוכנית עסקית להימורים על פריצות דרך מדעיות ● עכשיו הטרנד מתפשט גם בישראל

המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock
המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock

מעבדת הבינה המלאכותית Flapping Airplanes הושקה בתחילת 2026 עם נתון שממחיש עד כמה השוק השתנה: סבב סיד של 180 מיליון דולר, עוד לפני מוצר והכנסות, ובעיקר סביב הבטחה אחת: מחקר. החברה, שנתמכת על ידי גוגל ונצ'רס, סקויה ואינדקס, מציגה את עצמה כמעבדת "מחקר־תחילה", שמבקשת לפתח מודלים גדולים שידרשו הרבה פחות דאטה וכוח מחשוב. במילים אחרות, היא מנסה להציע אלטרנטיבה לגישת "Scale at all costs" ששלטה בתעשייה בשנים האחרונות, שבמסגרתה ההתקדמות נמדדה בעיקר בעוד שרתים, עוד דאטה ועוד השקעות תשתית.

תתחרה באנבידיה ובברודקום: חברת שבבים חדשה מגיעה לישראל
אחרי הטלטלה במניות התוכנה. על מי האנליסטים בכל זאת מהמרים לחיוב?

Flapping Airplanes היא לא מקרה בודד, אלא דוגמה עדכנית לגל הולך ומתרחב של חברות AI שמוקמות במתכונת שונה מזו של סטארט־אפים קלאסיים: מעבדות מחקר פרטיות שמגייסות סכומי עתק עוד לפני שיש להן מוצר מוגדר או מסלול מסחור ברור. בשנה האחרונה קצב ההאצה בולט במיוחד, עם סבבים של מאות מיליונים ואף מיליארדים לחברות שמצהירות בגלוי שהן מתמקדות בפריצות דרך מדעיות ארוכות טווח.

למעשה, הרעיון של "מעבדה לפני מוצר" אינו חדש, רק שלא תמיד זה קרה במכוון. גם OpenAI ואנתרופיק החלו כמעבדות מחקר ורק בהמשך הפכו לענקיות מסחריות. אלא שבשנה האחרונה המודל הזה מתפשט הרבה מעבר לשמות המוכרים (כמו איליה סוצקבר, לשעבר המדען הראשי של OpenAI, שהקים את Safe Superintelligence וגייס מיליארדים בלי כיוון מוצרי מיידי; או מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, שמובילה חברה שהיא בעצם מעבדה), ונבנה גל רחב של חברות מחקר־תחילה שמושכות הון משמעותי.

בוול סטריט ג’ורנל כינו את הגל הזה "ניאו־לאבס" - מעבדות מחקר פרטיות שפועלות כסטארט־אפ, אך מתפקדות בפועל כמו מוסדות מדעיים עצמאיים. במקום להציג תוכנית עסקית מסורתית, הן מציגות צוות חוקרים, כיוון מדעי ושאיפה לפריצת דרך בתחום המודלים הבסיסיים, שכבת התשתית שעליה נשענת מהפכת ה־AI.

ההון חוזר למעבדה

יש משקיעים שטוענים שהסיבה לגל היא תחושת מיצוי של פרדיגמת ההתרחבות. אם עד כה ההתקדמות נשענה בעיקר על הרחבת מודלים קיימים, ייתכן שהשלב הבא יגיע דווקא מפריצות דרך מחקריות עמוקות יותר, בהם פרויקטים שיכולים להבשיל רק בעוד חמש או עשר שנים.

העניין הגובר במעבדות כאלה לא נובע מרומנטיקה אקדמית. היום, מודלי היסוד הפכו לנכס אסטרטגי: מי שמפתח את שכבת הבסיס של ה־AI עשוי לשלוט בעולמות שלמים של יישומים, מתוכנה ארגונית ועד ביטחון, בריאות ורובוטיקה. לכן, ההשקעה אינה באפליקציה נקודתית, אלא במנוע.

יונתן מנדלבוים, שותף בקרן TLV Partners, מסביר כי מדובר במפגש חדש בין שני עולמות שבעבר היו מופרדים. "יש עכשיו חברות שמטרתן לקדם מחקר ולא בהכרח להכניס כסף", הוא אומר. "אם מסתכלים היסטורית, מעבדות מחקר היו באוניברסיטאות ואולי תחת ממשלות, והמטרה שלהן הייתה לקדם טכנולוגיה לטובת האנושות או המדינה. ומנגד היו חברות שמטרתן להרוויח. עכשיו אנחנו רואים מפגש בין שני המושגים האלה, חברות שמגייסות כסף מהון סיכון כדי לקדם מחקר".

לדבריו, גם השפה "מחקר ופיתוח" איבדה את המשמעות הישנה שלה. "בעשור האחרון הפוקוס ב־R&D היה בעיקר על ה־D, הפיתוח. היה את ה־R, המחקר, אבל הוא לא היה הדבר הכי חשוב. ועכשיו אנחנו רואים מהפך, כשרוב הפוקוס הוא על המחקר".

מעבר להימור על פריצות דרך מדעיות, יש עוד מניע מרכזי שמסביר את הצ’קים החריגים שנכתבים למעבדות הללו: מרוץ הטאלנטים. בעולם שבו מספר החוקרים שמסוגלים לפתח מודלי יסוד מתקדמים הוא מצומצם במיוחד, ההשקעה היא לא רק בטכנולוגיה אלא באנשים עצמם. כך נוצרת מציאות שבה עבור קרנות רבות, סבב סיד של 100 או 200 מיליון דולר הוא דרך "לנעול" צוות קטן של חמישה־עשרה חוקרים מהשורה הראשונה, לפני שחברות כמו OpenAI, גוגל או מטא יציעו להם חבילות שכר עצומות. במובן הזה, הניאו־לאבס הן גם תוצר של מחסור קיצוני בכוח אדם, לא רק של חזון מחקרי.

איליה סוצקבר. גייס מיליארדים ל־SSI בלי כיוון מוצרי / צילום: כדיה לוי

ומה לגבי ישראל?

אם עד לאחרונה התופעה נתפסה בעיקר כאמריקאית, בשנה האחרונה היא מתחילה לתפוס תאוצה גם בישראל. "יש גל מעבדות שקמות נטו עבור המחקר", אומר אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה־AI. "זה אמנם לא באותם נפחים וגדלים כמו בחו"ל, אבל כבר יש כמה דוגמאות פעילות, ואני מאמין שנראה עוד כאלה בשנים הקרובות".

עם זאת, אליאבייב מדגיש שהגרסה הישראלית שונה באופיה: "גם בחברות שקמות על טהרת המחקר אפשר לראות ניסיון לבנות מוצר, או משהו שאפשר לעבוד איתו ולהציג לחברות". במילים אחרות, בעוד שבארה"ב יש מעבדות שמצהירות שאין להן עניין במסחור בשלב הזה, בישראל גם מעבדות מחקר מרגישות צורך להחזיק לפחות כיוון יישומי.

הדינמיקה הזו מתחילה לקבל ביטוי בשטח. כך למשל, Enigma AI Labs, שפועלת בתחום "מודלי עולם" אוטונומיים לסביבות וירטואליות, גייסה לפי נתוני Startup Nation Finder כ־30 מיליון דולר בסבב סיד בנובמבר 2025, בהשתתפות אינדקס ונצ'רס ו־Conviction Ventures. גם במקרה הזה, הדגש הוא לא על מוצר אלא על פיתוח תשתית מחקרית.

מנדלבוים סבור שישראל עדיין נמצאת מאחור בתחום הזה, אך הפער מתחיל להיסגר. "הייתי שמח לראות יותר מאמצים מחקריים בישראל. רוב המשקיעים בארץ עוד לא מוכנים להשקיע בדברים כאלה, וזה פספוס. אבל אני כבר רואה את זה משתנה. יש מעבדות מחקר כמו AAI של אמנון שעשוע וחברות כמו דקארט, שנראה מבחוץ שהתחילו לעבוד על מוצר, אבל בגדול מדובר בהרבה חוקרים. ואני מכיר עוד ארבעה־חמישה צוותים שהוקמו בחודשים האחרונים וגייסו עשרות מיליונים".

אבל כמו בכל האצה חדה בשוק ההון סיכון, גם כאן עולה שאלת הקיימות: האם מדובר בשלב חדש בהתפתחות תעשיית ה־AI, או בגל השקעות שיתברר כהייפ. מנדלבוים לא מתעלם מהסיכון. "זו תופעה סופר מעניינת, אבל יש אנשים שמצביעים עליה כסימן לבועה", הוא אומר, אך מדגיש שהוא דווקא אופטימי לגבי הכיוון הכללי. גם לדבריו, במקרים רבים מדובר בהימור מחושב על המשאב הנדיר ביותר בשוק: חוקרי AI ברמה הגבוהה ביותר - "כנראה הדבר שהכי קשה להשיג היום", הוא אומר.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות