מטילי זהב / צילום: Reuters, G4S
פולין מגדילה את ההימור הלאומי שלה על הזהב, והודיעה על כוונתה להפוך להיות אחת מעשר המדינות בעלות הרזרבות הגדולות ביותר בעולם של המתכת הנדירה. למדינה עתודות זהב במשקל 550 טון, והבנק המרכזי הודיע כעת על כוונתו לרכוש 150 טון נוספים בתקופה הקרובה, במטרה לטפס מהמקום ה־12 למקום העשירי בדירוג העולמי. שווי האחזקות הנוכחי של המדינה בזהב עומד על קרוב ל־90 מיליארד דולר (לפי המחיר העדכני), המהווים כבר כשליש מיתרות המט"ח שלה. נגיד הבנק המרכזי הפולני, אדם גלאפינסקי, הוא שמוביל את המדיניות שאושרה על ידי הממשלה, מתוך תפיסה כי אחזקת הזהב מקנה למדינה "עצמאות" כלכלית.
● עקפה את טורקיה: עומאן הפכה למתווכת מרכזית בשיחות עם איראן, ויש לה אינטרס
● המתיחות עם איראן: האם היא שיקמה את מלאי הטילים שלה?
מטילי העצמאות
מחירי הזהב הגלובליים זינקו בחצי השנה האחרונה בכ־50%, בשנה האחרונה ב־75% ובחמש השנים האחרונות ב־175%. הזינוק נרשם על רקע שורת גורמים, בהם היחלשות הדולר כמטבע רזרבה עולמי, חששות מאינפלציה, מתחים גיאופוליטיים והתנפחות החובות הלאומיים - מיפן ועד גרמניה. סין, טורקיה ומדינות נוספות הודיעו בשנתיים האחרונות על הגדלה מתמשכת של רזרבות הזהב שלהן, במיוחד מאז שהמלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה המחישו לבנקים מרכזיים את הסיכונים שבהשקעה בשווקי הון זרים.
לפי חישובים הנסמכים על נתוני בורסת הזהב של לונדון (הזירה הפעילה בעולם למסחר במתכת, א"א), רכישות הזהב של בנקים מרכזיים הכפילו את עצמן מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022, והגיעו לרמה של 1,000 טון בשנה. עם זאת, חלק ניכר מהזינוק בערך הזהב מול המטבעות המובילים מיוחס דווקא לפעילותם של משקיעים וקרנות - נהירה למה שנתפס כ"חוף מבטחים" והגנה מפני תהפוכות בשווקים ומפני חדלות פירעון של כלכלות הניצבות בצל משבר חוב אפשרי.
פולין היא נכון לעכשיו המדינה האירופית היחידה שהחליטה להתמקד בזהב כנכס אסטרטגי, ולגבות את הצהרותיה במעשים. הונגריה אמנם הכריזה על "כוונה" להגדיל את אחזקותיה, אך היא נמנעת מרכישות מסיביות בשלב זה. הבנק המרכזי של פולין, לעומת זאת, ביצע בשנה האחרונה רכישות משמעותיות של כ־53 טון זהב (מהרבעון הראשון של 2025 ועד הרבעון הראשון של 2026), נתון שהופך את פולין לאחת מרוכשות הזהב הגדולות בעולם. לשם השוואה, הבנק המרכזי של סין רכש בחודש האחרון 1.1 טון זהב בלבד, לפי נתוניו הרשמיים.
בשל השילוב בין רכישות חדשות לזינוק במחיר המתכת, נתח הזהב ביתרות של פולין זינק מ־17% לפני כשנתיים ל־28% בחודש שעבר. לפי הערכות אנליסטים, עליות המחירים האחרונות כבר הציבו את שווי הזהב על יותר מ־30% מרזרבות הבנק הפולני. בעבר, רוב הבנקים המרכזיים קבעו את יעד הרכש כאחוז מהרזרבות, אולם בשל התנודתיות במחיר, שיעור זה משתנה ברמה השבועית.
הצעד של הבנק הפולני מסמל מעבר לנקביבת יעדים בטונות, ולא באחוזים. לפי אנליסטים במורגן סטנלי, "המעבר ליעד אבסולוטי בטונות מדגיש את כוונתה של פולין להמשיך ברכישות למרות רמות המחירים הגבוהות. אם מגמה זו תיושם על ידי בנקים מרכזיים נוספים, היא עשויה להוביל לגידול מתמשך ברכישות בשנים הקרובות - ללא קשר לרמת המחיר".
הזהב חוזר לאירופה
העובדה שמחירי הזהב שוברים שיאים הפכה אותו לנושא בוער באירופה, הן במישור הפוליטי והן בקרב הציבור. בגרמניה, המחזיקה בעתודות הזהב השניות בגודלן בעולם (אחרי ארה"ב), גוברת הדרישה להשיב את יתרת המטילים המוחזקים בניו יורק ובלונדון חזרה לפרנקפורט - בשם הריבונות הגרמנית וכתעודת ביטוח מפני סנקציות עתידיות. באיטליה, שינו מחוקקים את נוסח החוק לגבי עצמאות הבנק המרכזי כדי להבהיר שרזרבות הזהב (השלישיות בגודלן בעולם) מנוהלות "למען העם". מדובר בצעד סמלי שעורר מתחים בקואליציה, בשל החשש שהממשלה תנסה להשתמש בזהב לכיסוי חובותיה.
במקביל, הכרזת פולין כי היא שואפת להגדיל את אחזקותיה "אל מעבר לאלו של הבנק המרכזי האירופי (ECB)" תפסה את הכותרות ביבשת. ה־ECB מחזיק בכ־506 טונות זהב באופן עצמאי, אך עתודות המדינות החברות בגוש האירו משמשות אף הן גיבוי למטבע המשותף. בחישוב מצטבר, הגיבוי של גוש האירו גדול אף מזה של ארה"ב: למדינות הגוש ישנן רזרבות משותפות בהיקף של יותר מ־10.2 אלף טונות, לעומת כ־8.1 אלף טונות בארה"ב.
ומה בישראל?
בפולין, גלאפינסקי אמר בהודעה לציבור, בה עמד מאחורי המהלך באופן נחרץ, כי השקעה בזהב בשלב זה היא "ההשקעה הבטוחה ביותר נכון להיום בעבור יתרות מט"ח של המדינה", ואמר כי הצעד ננקט בגלל "התוהו ובוהו העולמי והחיפוש אחרי סדר פיננסי חדש". "זהב הוא חופשי מסיכון לחדלות פירעון, עצמאי מהחלטות מדיניות מוניטרית של מדינות אחרות וחסין לזעזועים פיננסיים", הוסיף הנגיד, "הוא יתרום ליציבות של הכלכלה הפולנית".
גם בישראל עלו בשבועות האחרונים דרישות מהמערכת הפוליטית כלפי בנק ישראל להתחיל להשקיע חלק מיתרות המט"ח בזהב. בנק ישראל חיסל את יתרת הזהב שלו עוד בשנות ה־90, ומאז התמקד באפיקים נזילים ומניבי תשואה. ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, העלתה את הסוגיה לדיון בשבוע שעבר; מנגד, בנק ישראל הציג נתונים על התשואה העודפת שהשיגה חטיבת ההשקעות במניות ובאג"ח, והביע חשש מפני המורכבות שבשימוש בזהב בעתות משבר.
בפולין, לעומת זאת, הנגיד אדם גלאפינסקי נימק את המהלך באופן נחרץ, וכינה את הזהב כ"השקעה הבטוחה ביותר כיום עבור יתרות המט"ח של המדינה". לדבריו, הצעד ננקט על רקע "התוהו ובוהו העולמי והחיפוש אחר סדר פיננסי חדש". "הזהב חופשי מסיכון לחדלות פירעון, עצמאי מהחלטות מוניטריות של מדינות אחרות וחסין לזעזועים פיננסיים", הוסיף הנגיד, "הוא יתרום ליציבותה של הכלכלה הפולנית".