גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל ההשקעות שמסביר: כך אפשר לנצח ירידות חדות

רונן חורי, מנהל דסק ני"ע זרים בנק הבינלאומי, "קלע" בתחזית האופטימית שנתן לפני שנה וחצי, כעת הוא ממליץ להיות בשבבים ובאנרגיה, מזהה הזדמנות בסייבר ומסביר איך לנצל את התנודתיות בשווקים ● חרף העדפה לענקיות הטק, הוא מזהיר: "זה לא הזמן להרפתקאות בקוונטום"

רונן חורי, מנהל דסק בחדר עסקאות ני''ע זרים בבינלאומי / צילום: מעיין חיים כחלון
רונן חורי, מנהל דסק בחדר עסקאות ני''ע זרים בבינלאומי / צילום: מעיין חיים כחלון

בראיון קודם עמו, לפני שנה וחצי, השווקים בארה"ב היו בשיאי כל הזמנים ונחשבו "יקרים" וגם הבורסה בתל אביב הייתה קרובה לשיא. ובכל זאת רונן חורי, מנהל דסק ניירות ערך זרים בבנק הבינלאומי, היה בטוח אז שהשווקים בדרך לעליות חדות. הוא צדק פעמיים. מדד ה־S&P 500 עלה מאז ב־25% (כולל דיבידנדים), על רקע הורדות הריבית, והשוק הישראלי התפוצץ למעלה ב־100% על רקע השיפור הביטחוני בישראל, שהחל עם מבצע הביפרים.

החברה של משפחת ראש השב"כ לשעבר מתקרבת לבורסה, ויש לה יעד שאפתני
"תהדקו חגורות": בנק ההשקעות שמזהה סכנה מיוחדת בשווקים

"כשהתחלתי לפני 23 שנה בשוק ההון, ורציתי להמליץ 'קנייה חזקה' על מניה, הייתי נותן אפסייד של 15% לשנה. היום התנודתיות מטורפת. רואים תנודות כאלה למעלה ולמטה אחרי הדוחות אפילו במניות הגדולות, כמו מיקרוסופט או מטא", ממחיש חורי עד כמה המצב כעת מתוח בשווקים.

אבל חורי מציין שאפשר לנצל הזדמנויות כאלה, אם מניות ענק נופלות בשיעורים גבוהים. "ראינו בשבוע שעבר ירידות חדות אחרי דוחות ענקיות הטכנולוגיה", אומר חורי. "נצלו את הירידות החדות האלה במניות שלא אמורות לרדת - כי הן הציגו דוחות מעולים - ותגדילו. בטח את מיקרוסופט ואנבידיה. יש היום מגמה ללכת למניות קטנות, אבל אני לא זונח את החברות הגדולות. הן ימשיכו להוביל". הוא מצר על כך ש"הציבור הרחב לא רוצה לקנות ב'סייל' (מחירי סוף עונה, נ"א). הוא יחזור לקנות כשהמחיר יהיה מלא".

מהפכת ה־AI "בתחילת הדרך"

הזדמנות דומה מזהה חורי כיום בתחום מניות התוכנה. בשבוע שעבר מניות הסקטור צללו, על רקע חששות שה־AI יחליף אותן. אלא שחורי מזהה בכך דווקא הזדמנות, בעיקר בתחום הסייבר. "הסייבר התממש, כי הוא נכלל בתוך חברות התוכנה וכרגע התחום נמצא בתמחור מאוד־מאוד נוח ואטרקטיבי".

גם באשר למניות התוכנה הוא סבור ש"המשקיעים מיהרו לחתוך אותן בצורה חדה ומהירה מדי, הן לא ימהרו להיעלם מהנוף הכלכלי. סיילספורס, למשל, היא אחת הגדולות בתחום הדאטה, וחתמה עכשיו על חוזה של 5.6 מיליארד דולר עם משרד הביטחון האמריקאי. זה לא גוף שחותם עם חברה ל־10 שנים כשהוא חושב שיכול להיות שעוד 3־4 שנים היא תיעלם".

כשחורי מסתכל קדימה, הוא מציין ש"הבסיס בשוק ההון הוא להיות אופטימי. אתה לא משקיע במשהו כשאתה חושב שבסבירות גבוהה יירד או ייפול". אלא שגם הוא מודע לתמחור הגבוה בשווקים כעת. "יש לי כלל אצבע, אם מכפיל רווח צפוי (עתידי) גבוה מ־30, אז תיזהר. המכפיל העתידי של ה־S&P 500 הוא כ־26 היום. זה נכון גם לגבי חברה ספציפית. גם אם יש על מניה כזו המלצות קנייה, אני נזהר".

כיצד לדעתו יכולים המשקיעים לישון טוב יותר בלילה ברמות מחירים כאלה, ובעיקר עם תנודתיות כזו? "אני מפחד מהתנודתיות", הוא מודה, ולכן הוא מציע "ללכת על קרנות הסל של הסקטורים שיש להם ביקוש קשיח עולה, אלה שצפויים ליהנות ממהפכת ה־AI וגם מציגים היום שיפור ברווחיות".

"גם ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה דברים שהם אטרקטיביים וגם מצדיקים את המחיר הזה", הוא יורה, כשהוא מכוון במיוחד לתחום השבבים.

"בועות מטבען להתפוצץ, מהפכות מטבען להתעצם ופה אנחנו נמצאים. השוק מתמחר את הפוטנציאל של מהפכת ה־AI, לא בועה. אנחנו רק בתחילת הדרך של המהפכה. ב־2025 החברות גייסו אג"ח ביותר מ־100 מיליארד דולר, סכומים שלא ראינו בעבר, זה מלמד על הצורך", אומר חורי.

לכן לדעתו "חייבים להיות בסקטור השבבים. לא משנה מה, הן תמיד ייהנו מהביקוש והוא יגדל. למיקרון, למשל, מכפיל רווח צפוי של 12 למרות קפיצה מהירה בחודשים האחרונים (300% בחצי שנה, נ"א). זה נכון לכל הסקטור, אנבידיה, חברות שמייצרות את השבבים, אלו שמספקות את החומרים, וכמובן TSMC שאחראית לארוז את השבבים המתקדמים".

תיק ההשקעות המומלץ כיום

למשקיע סולידי חורי ממליץ על 10% במניות בארה"ב, 10% במניות בישראל, 5% במניות שווקים מפותחים (בעיקר יפן), 45% באג"ח ממשלת ישראל במח"מ 5-7 שנים (עם הטיה קלה לצמוד מדד), 15% באג"ח קונצרניות בישראל צמוד בלבד ו־15% באג"ח קונצרניות בחו"ל. "הפערים בתשואות לא מצדיקים כמעט להשקיע באג"ח קונצרניות, והמח"מ הוא בינוני פלוס כדי שלא יהיה תנודתי מדי, אבל כן מאפשר ליהנות מרווחי הון בזמן ירידת הריבית".

בתיק האגרסיבי, מציע חורי חשיפה של 20% למניות בארה"ב, 15% למניות בישראל, 7% למניות שווקים מפותחים (בעיקר יפן), 8% למניות שווקים מתפתחים באסיה (סין, הודו, טייוואן, דרום קוריאה), 20% לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ 5־7 שנים, 10% לאג"ח קונצרניות בישראל צמוד במח"מ 5־7 שנים, ו־20% לאג"ח קונצרניות בחו"ל.

באשר לשוק המקומי, חורי סבור ש"הוא מתמחר 70%־80% מהתסריט החיובי ברמה הגיאו־פוליטית. יש עוד אפסייד, למשל - אם יהיה מתקפה מוצלחת באיראן שתביא להחלפת שלטון, אז אל תתפלא אם הדולר יגיע לאזור 2.6־2.7 שקלים, אולי אף פחות מזה".

הוא ממליץ בארץ על שני הסקטורים הברורים: בנקים, שלמרות מכפילי ההון הגבוהים (1.6) "יש להם עוד דרך להמשך עליות בזכות התוצאות", והתעשיות הביטחוניות "כי העולם לא הולך לשלום עולמי וזה תמיד יהיה נכון. אנחנו שמים דגש על חברות ביטחוניות גלובליות בכל העולם, כי גם חברות גרמניות, צרפתיות וגלובליות, שמתעסקות במוצרי ביטחון, זוכות להזמנות מטורפות".

"לא זמן לחפש הרפתקאות"

כאמור, חורי אופטימי מאוד על סקטור השבבים, אך לצידו הוא מציע ליהנות מהנגזרות הנוספות של ה־AI. "יש ודאות לביקוש לשבבים ויש ודאות למחסור באנרגיה, שישרתו את מרכזי הנתונים (דאטה סנטרס). בלי אנרגיה אין AI ואין קידמה. וזה נכון גם לאנרגיה המסורתית (ולא רק המתחדשת)".

למי שמחפש דפנסיביות הוא מציע את חברות הביו־טכנולוגיה: "מהפכת ה־AI באה שם לידי ביטוי בצורה הכי מהותית. בפיתוח תרופה לוקח כ־10־15 שנים לקבל אישור FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי, נ"א), ולפעמים אחרי 10 שנים מתקבלת תוצאה שאין מובהקות שהתרופה מועילה. היום הזמן מתקצר בערך ב־70%. על ידי הכוח המחשובי, בתוך שלוש שנים כבר יודעים אם יש לך סיכוי למובהקות או לא".

אבל, "זה לא הזמן לחפש הרפתקאות", מזהיר חורי בהתייחס לתחום המחשוב הקוונטי. "אלה חברות שעוד לא הציגו הכנסות, אין רווחים אלא רק הפסדים. זהו עדיין בגדר רעיון לעתיד, אבל המניות עפות למעלה ונסחרות במיליארדי דולרים, במחירים לא הגיוניים", הוא מציין. "הן נסחרות בציפיות של חמש ואפילו עשר שנים קדימה, ואם השוק יתממש, מניות חברות המחשוב הקוונטי יתממשו בצורה הכי כואבת. אחד החוקים שתמיד עובד בשוק ההון - מה שעולה מהר, גם בדרך כלל יורד מהר כשיש מימושים".

***גילוי מלא: לרונן חורי ולבינלאומי אין כל עניין אישי בקשר עם ניה"ע המוזכרים בכתבה ואין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ אישי לכל אדם.

עוד כתבות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל