גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

שתי רפורמות השזורות זו בזו בחוק ההסדרים הגיעו לדיון ראשון בוועדת הכספים לקראת גיבוש נוסחן הסופי: הטלת מס על קרקעות פנויות ("מס רכוש") מחד, וריווח מדרגות מס ההכנסה מאידך. מטרת העל של האוצר בגיבוש התקציב הייתה שהמס החדש־ישן יממן את ההקלה במדרגות המס.

ברשות המסים חוגגים: ינואר שבר כמעט כל שיא אפשרי
הרחק מהיעד: הגירעון הממשלתי בינואר טיפס ל-4.9%

עוד בטרם הדיון, ניסו יזמים ובעלי קרקעות לבלום את המהלך או לפחות לכרסם בו. החוק מגדיר מספר סוגי קרקעות שיחויבו במס בשיעור של 1.5% משוויין - מס שעושה קאמבק לאחר שאופס לפני 25 שנה. בשנת 2000 בוטל המס, או ליתר דיוק הועמד שיעורו על אפס, כדי לאפשר את החזרתו בעתיד בהליך פשוט יחסית. כעת, הלחצים מצד בעלי הקרקעות הגיעו גם למסדרונות הכנסת.

הדיונים בוועדה רק החלו, אך כבר עכשיו ברור כי החוק לא יאושר במתכונתו המקורית. ההצעה מעוררת התנגדות חריפה מגזרות שונות: החל בקבלנים ובמגזר העסקי, דרך השיח' מוואפק טריף הטוען לאפליה נגד העדה הדרוזית, ועד לראשי רשויות וחברי כנסת מהחברה הערבית.

כל חברי הכנסת בוועדת הכספים הצהירו כי יתנגדו לנוסח הנוכחי. באוצר ניסו להסביר כי מדובר בצעד הכרחי מבחינה פיסקלית בעקבות הוצאות המלחמה, אך גם שם מבינים כי הדרך לאישור ארוכה והלחצים כבר מולידים פשרות ראשונות. סוגיה לוהטת זו היא הראשונה מבין הרפורמות הנדונות בוועדה לקראת אישורו הסופי של התקציב.

מי ירוויח מהפחתת מס הכנסה?

במקביל, מקודמת יוזמת ריווח מדרגות מס הכנסה, שנועדה להגדיל את שכר הנטו של עובדים המשתכרים מעל 16 אלף שקל ברוטו. ההטבה צפויה להסתכם במאות שקלים בחודש: כך למשל, משתכר ברוטו של 20 אלף שקל יזכה לתוספת של כ־300 שקל בנטו, ומי שמשתכר 25 אלף שקל ייהנה מתוספת של 416 שקל. מדובר בהטבה שחברי הכנסת ישמחו להעניק בשנת בחירות, במיוחד לאחר שנתיים של גזירות כלכליות תחת צל המלחמה.

עלות המהלך לקופת המדינה נאמדת על ידי האוצר ב־4.6 מיליארד שקל השנה, ובכ־5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הבאות. מנגד, ההכנסות מ"מס הרכוש" צפויות להסתכם ב־2026 ב־400 מיליון שקל בלבד, אולם בבשלות מלאה (בתוך ארבע שנים) הן צפויות להאמיר לטווח של 12-8 מיליארד שקל - זאת בהינתן ששווי הקרקעות הפנויות מוערך על ידי האוצר בכ־800 מיליארד שקל.

לפיכך, בעוד שבשנים הראשונות צפוי להיווצר פער תזרימי, באוצר מעריכים כי בטווח הרחוק קופת המדינה תניב מהמהלך הכנסות הגבוהות משמעותית מעלות הטבת המס. פער זה, הדלתא, הוא שעומד במוקד המאבקים הפוליטיים והלחצים לריכוך החוק. הסכנה מבחינת האוצר היא תרחיש שבו חבילת החקיקה תאושר כך שמס הרכוש יממן אך ורק את ההקלה לציבור, מבלי לייצר את הגידול המיוחל בהכנסות המדינה בטווח הארוך.

באוצר מנסים למנוע החרגות

במהלך הדיון, הדגישו אנשי האוצר את חשיבות בניית מס הרכוש באופן פשוט ואחיד, אך נאלצו להודות כי החרגות ראשונות כבר חלחלו לנוסח. בדרג הממשלתי, יש המעריכים את הסיכוי להעברת החוק ב־50% בלבד. במצב כזה, וכשחברי הכנסת להוטים למצוא מקור תקציבי להטבת המס (ריווח מדרגות המס), נראה כי הוספת החרגות נוספות היא רק עניין של זמן.

דוגמה להחרגה היא הפחתה של 60 אלף שקל לדונם משווי קרקע חקלאית - סכום המבטא את ערך השימוש החקלאי. בנוסף, בין הדיונים בממשלה לאלו שבכנסת, נוספה הקלה משמעותית בחישוב המס לאחר שינוי ייעוד: בשנתיים שלאחר אישור תוכנית מפורטת, יחושבו רק 50% מעליית ערך הקרקע. קרקע שייעודה שונה מחקלאות למגורים תיחשב כחקלאית למשך חמש שנים נוספות. השינויים מאותתים על נכונות האוצר לערוך התאמות, חרף ההתנגדות המקצועית, בשם האחידות.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הטיעון העיקרי - הכנסות ממסים

הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, נימק את המהלך בצורך פיסקלי מובהק: תוספת שנתית של כ־50 מיליארד שקל לתקציב המדינה ביחס לתקופה שלפני המלחמה. צורך זה נובע מעלויות שיקום, תשלומי ריבית על החוב ותוכנית התעצמות ביטחונית בעלות של מאות מיליארדי שקלים בעשור.

"אנחנו צריכים את ההכנסות האלו כדי לסייע למי שנושא בנטל", הסביר אברמזון, "אם לא נקדם את ההצעה, בעוד שנה־שנתיים נצטרך להכניס את היד לכיסו של האדם העובד, שמגיע לסופר ולתחנת הדלק". הוא הוסיף כי הטלת מס רכוש נתמכת בהמלצות גופים בינלאומיים כמו ה־OECD וקרן המטבע (IMF), וכי בניגוד למורכבות הגבייה שהובילה לביטול המס בשנת 2000, כיום רשות המסים ערוכה לגבייה פשוטה וממוחשבת.

אברמזון הציג נתונים שנועדו להדוף את טענות האפליה: בעוד שווי קרקע ממוצע למשק בית הוא מיליון שקל, בחברה הערבית השווי עומד על 460 אלף שקל ובחברה הדרוזית על 360 אלף שקל. 32 אחוזים ממחזיקי הקרקעות הם ערבים ו־3% הם דרוזים. לדבריו, הגבייה הצפויה משקפת את חלקן היחסי של האוכלוסיות הללו באוכלוסייה הכללית: "זה מס שמגדיל את השוויון ומקטין את אי־השוויון". ח"כ אחמד טיבי לא נשאר חייב ועקץ: "גם לבן הוא שחור ושחור הוא לבן. אתה מכיר את הבריכות שאפשר לטבוע בהן ב־27 ס"מ בממוצע?".

ההתנגדות - והפשרות שבדרך

נציגי העדה הדרוזית התקוממו על החוק בטענה שהמדינה מבקשת לגבות מס על קרקעות פרטיות, בעוד שבהיעדר תוכניות מתאר, היא אינה מאפשרת לפתחן. חברי כנסת נוספים הלינו על כך שהמס יוטל גם על קרקעות חקלאיות, המהוות אמצעי ייצור ולא נכס להשבחה, ומתחו ביקורת על אופן חישוב שווי הקרקע שביצע האוצר: לפי עסקאות ביישובים, תוך התעלמות מהשונות הגבוהה בתוכם. בנוסף, עלה החשש כי המס יגולגל בסופו של דבר על רוכשי הדירות וצרכני השירותים. בפועל, לא נמצא חבר כנסת אחד, מהקואליציה או מהאופוזיציה, שתמך בנוסח החוק הנוכחי.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, תקף בחריפות את הממשלה והצהיר כי לא ינהל משא ומתן על החוק. "לכל דירה של 3.5 חדרים יוסיפו עוד 200 אלף שקל", טען, "האם יש מס בישראל שהוטל והוריד את יוקר המחיה?". רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הזהיר כי המס יהפוך את הקרקעות ל"נכס רעיל", יוביל להאטה דרמטית בענף הבנייה ויביא למחסור בדירות ולעליית מחירים אוטומטית.

עוד קודם, לקראת הדיון על פיצולו של החוק בשבוע שעבר, הביעה התנגדות גם היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק. היא טענה כי ההצעה "מורכבת וארוכה, ובעלת השפעה ניכרת על זכויות קנייניות", ולכן יש לבחון וללבן אותה "שלא תחת לחץ דיוני התקציב".

ההתנגדות העזה הביאה את יו"ר ועדת הכנסת לערוב לכך שיוכנסו שינויים לטובת העדה הדרוזית. ובכל זאת, על אף המחאות הקולניות גם מצד חברי הקואליציה, החוק לא פוצל וממשיך במסלול החקיקה המזורז של חוק ההסדרים. כריכת החוקים יחד הבטיחה את קיום הדיון - השאלה שנותרה פתוחה היא מה יישאר מהנוסח המקורי בקו הסיום.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת בכ-7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות