ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי ירושתה המלאה של קשישה בת 84 תעבור לאחותה הגרה בארה"ב. זאת, למרות שבמשך 11 שנים היא התגוררה עם אישה נוספת ולטענתה - השתיים הכירו באתר הכרויות למטרת זוגיות.
● למה ההסעה לעבודה עשויה לעלות למעסיק שלכם מיליונים?
● הבוס ציפה שהעובדת תשכב איתו "פעמיים בשבוע" - וישלם לה 200 אלף שקל
לאחר פטירתה של הקשישה החל קרב על ירושתה - האם נכסיה שייכים לאחותה מכוח הדין, או שייכים לאישה שהתגוררה איתה בטענה שהייתה בת זוגה וידועה בציבור שלה.
האחות טענה שהנשים לא היו ידועות בציבור, ושאחותה הייתה צריכה שמישהו יגור עימה ויסייע לה בשל חרדות קשות ומגבלות פיזיות. נטען כי לא התקיימה בין הנשים מערכת יחסים אינטימית ולא משק בית משותף, זאת בין היתר לאור העובדה כי המנוחה הייתה אישה של גברים, והנתבעת לא מימנה "ולו שקל אחד" להוצאות משק הבית.
לטענת האחות, היו אלה יחסים תועלתיים בלבד: האישה עברה להתגורר עם המנוחה כי מכרה את דירתה, ולא היה באפשרותה לרכוש דירה חליפית אז המנוחה הציעה לה את ההסדר הבא - את תטפלי בי ותוכלי לגור אצלי. בהמשך המנוחה אף שילמה לה 2,000 שקל לחודש לצרכיה והנתבעת גם השתמשה בכרטיס האשראי של המנוחה. עוד נטען כי המנוחה והאישה ניהלו חיים מקבילים ונפרדים לגמרי. כך למשל, האישה לא לקחה חלק במעגלים החברתיים שהיו למנוחה ולמנוחה לא היה קשר עם הילדים של התובעת.
הנתבעת הציגה "ראיית זהב", בית המשפט חשב אחרת
בבסיס המחלוקת עמד תצהיר בו היה כתוב "ח' הינה בת הזוג של ש' מזה כ-15 שנים ומתגוררת עימה בדירה אשר בבעלותה". התצהיר לא עמד לבדו, אלא היה לצורך מינוי דחוף של הנתבעת כאפוטרופוס למנוחה לפעולות רפואיות. הנתבעת מצידה, ראתה בכך "ראיית זהב" לכך שהן היו בנות זוג ואפילו המנוחה הודתה בכך בכתב.
ואולם, בית המשפט חשב אחרת. מהראיות הרבות שהובאו בפניו, נקבע כי היחסים ששררו בין הנתבעת למנוחה היו יחסים תועלתיים. המנוחה פחדה להתגורר לבד וסבלה ממחלה. הנתבעת מכרה את דירתה לאחר קשר ארוך שהיה לה, ולא היה לה אפשרות לרכוש דירה חליפית. המנוחה, הציעה לה מגורים ומימון שהותה בביתה.
העדויות שהובאו בפני בית המשפט הראו שהנתבעת לא לקחה חלק במעגל הקשרים שהיו למנוחה עם חבריה, כולל ערבי שבתות וחגים, בהן כל אחת שהתה בנפרד. אחת העדות סיפרה, כששאלה את המנוחה "אם היא רוצה גם להזמין את ח', היא אמרה מה פתאום מה הקשר".
עוד נקבע כי מהעדויות עולה שהנתבעת לא הצטרפה למפגשים כבת זוג אלא נהגה רק להסיע את המנוחה למפגשים ולהחזיר אותה מהמפגשים, כשהיא מסייעת למנוחה להתנייד עם מחולל החמצן, שהיה צמוד אליה.
עוד קבע בית המשפט כי לא מתקיימים התנאים לקביעה כי מדובר בידועות בציבור. בית המשפט שלל את קיום יחסים אינטימיים ועמד על כך שבהתחלה גרו באותו חדר שינה כי הייתה זו דירת חדר, ואילו בהמשך כשעברו לדירה אחרת, לכל אחת היה חדר שינה נפרד. עוד העידה הפסיכולוגית של המנוחה, בהסירה את החיסיון, שהנתבעת ניסתה לשכנע את הקשישה לקיים יחסים אינטימיים אבל הניסיונות כשלו.
עדה נוספת העידה כי כהמנוחה התרעמה על כך שהנתבעת הייתה עסוקה כל היום במחשב ועל כך שהנתבעת לא מוציאה שקל מכספה ואפילו מסטיק קונה מכספי המנוחה. גם קיום בית משותף, כך לפי בית המשפט, לא התקיים. עוד עלו עדויות בדבר חוסר האמינות של הנתבעת בטענה שדירה שהמנוחה מימנה בסכום של 700 אלף שקלים עבור חברתה שנקלעה לקשיים, שייכת לנתבעת.
לגבי התצהיר למינוי אפטרופוס בשל ענייניה הרפואיים של המנוחה, עליו חתמה המנוחה, קבע בית המשפט כי עדות התובעת בעניין הזה הייתה משכנעת. לפיה, לא הייתה אפשרות למנות את אחותה של המנוחה כאפוטרופוס כי היא מתגוררת בחו"ל, וכי הדרך היחידה הייתה למנות את הנתבעת, וכי היה צריך לנסח את התצהיר באופן שישכנע את ביהמ"ש למנות את הנתבעת כאפוטרופוס.
תע (ת"א) 5440-03-21 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'