גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

לפחות שבע חברות, רובן מעולם ביצוע הפרויקטים או אספקת חומרי גלם לבנייה, הגישו בחודשים האחרונים בקשות לעיכוב הליכים או להקפאת הליכים לבתי המשפט, בשל חובות המסכתמים בכ־850 מיליון שקל, לכל הפחות.

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?
עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף
שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

כך, צו עיכוב הליכים הוצא לאחרונה לקבלן מהדי אבו מוך, בעל החברות א.מ.צ שמש וי.א.מ יבוא וייצוא, המבצע בעיקר עבודות תשתית, ובעיקר עבור המדינה, בשל חובות מצטברים של כ־530 מיליון שקל; קבוצת יעקב סבן, קבלנית בנייה וחברה המוכרת מוצרי בנייה, ביקשה הקפאת הליכים כחלק ממהלך להסדר חוב, כדי לכסות חובות של כ־140 מיליון שקל; החברה היזמית בית האלמוג ביקשה צו עיכוב הליכים בשל חובות של 81 מיליון שקל; החברות טולוס בניין והשקעות ועלות השחר יזמות ובנייה, הפועלות יחד בייזום ובביצוע נדל"ן, הגישו יחד בקשה לצו פתיחת הליכים לאחר שצברו חובות של 72 מיליון שקל; וחברת נעאמנה פאוזי, הפועלת בתחום הבידוד והאיטום בעולם התשתיות, ביקשה צו הקפאת הליכים בשל חוב של כ־27 מיליון שקל. כל המקרים הללו הם מהחודשים האחרונים ממש.

למה זה קורה דווקא עכשיו?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התמודד ענף הנדל"ן, בדגש על סקטור הביצוע, עם שתי השלכות משמעותיות שהשפיעו מאוד על התנהלותו: האחת - עצירת כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל מ־7 באוקטובר 2023, באופן כמעט מוחלט; השנייה - הקשיים בייבוא חומרי גלם לבנייה, כחלק מעצירת הייצוא לישראל שעליה הכריזה טורקיה בתחילת 2024, שהייתה עד אז אחד ממקורות הייבוא המרכזיים של חומרים אלו לנדל"ן.

שתי ה"מכות" האלה גרמו הן להתייקרות מהירה של עלויות הבנייה והן לעיכוב משמעותי בפרויקטים בכל הסקטורים הקשורים בנדל"ן, ממגורים ועד תשתיות - שחלק מהם מורגשים עד היום. אומנם החלל שהותירו הפועלים הפלסטינים התמלא יחסית, ומספר העובדים הזרים כיום גבוה יותר מזה שהיה טרם המלחמה, כך שמשבר כוח־האדם לכאורה נגמר, אך נראה שגלי ההדף של משבר הביצוע רק עכשיו מגיעים אל השטח עצמו.

"סיכונים שאינם מתומחרים כראוי"

האם שורת החברות הזו, שנקלעו לחובות לא קטנים כלל, צריכה להדאיג את הענף ואת מקבלי ההחלטות - או שמדובר בעניין נקודתי שאינו מעיד בהכרח על הכלל? עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד LIPA ומתמחה בחדלות פירעון של חברות, קובע חד־משמעית כי מדובר בתופעה שכדאי להפנות אליה תשומת־לב.

"האירועים האחרונים - החל בחובות של עשרות מיליונים ועד לחובות של מאות מיליונים - אינם אנומליה אלא סימפטום. ענף הבנייה פועל שנים במודל שמעמיס על שדרת הביצוע סיכונים שאינם מתומחרים כראוי. פרויקט נדל"ן הוא לא רק תשואה ודוח אפס (דוח כלכלי לפרויקט טרם יציאתו לדרך - י"נ), הוא גם שרשרת אנשים וחברות המבצעים בפועל את הבנייה. כשהשרשרת הזו נקרעת, הנזק נזיל: הוא מחלחל לתוך לוחות הזמנים, לאיכות, למימון, ולבסוף גם לכיס ולשקט הנפשי של רוכשי הדירות.

עו''ד יוסי מנדלבאום / צילום: אופיר אייב

גם המודל המימוני בתחום הביצוע והתשתיות פועל במעין 'שרשרת' הנשענת על דחיית תשלומים, וכל עיכוב מתגלגל מטה, עד לחולייה התחתונה והחלשה ביותר - קבלני המשנה מעולם הביצוע וחומרי הגלם.

"לזה יש להוסיף את עלויות המימון, הביטוח ותשומות הבנייה, שעלו מהר יותר מהיכולת 'לגלגל' אותן הלאה במורד השרשרת. חברות ביצוע רבות חתומות על חוזים במחירים שנקבעו בתקופה אחרת, וכשמגיע גל של התייקרות עלויות - מימון, דלק, לוגיסטיקה, כוח־אדם, ביטוחים, חלפים וציוד - קל מאוד להישחק. מרווח קטן הופך להפסד, והפסד הופך לבעיה תזרימית".

עו"ד שי בר־ניר, שותף במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון, מוסיף ואומר: "המצב הנוכחי בשוק הוא שיזמי נדל"ן רבים חווים קשיים בביצוע ובהשלמת פרויקטים, הן של מגורים והן של תשתיות. בין היתר, התארך משך הביצוע בחודשים ארוכים, ופרויקטים רבים תקועים, ללא סיום באופק. מצב זה הרבה פעמים מגולגל אל קבלני הפרויקט: ישנם מקרים שבהם לא משולמים לחברה חשבונות שאושרו להם, ובמקרים אחרים לא משולמים להם תשלומים בגין התארכות הפרויקטים. בשל כך, בדרך כלל הקבלנים המבצעים והספקים הם הגופים ה'פגיעים' יותר.

"קריסות כאלו של חברות גורמות לנזק בלתי הפיך, הן לפרויקטים והן לדיירים. אף קבלן לא ירצה להיכנס לפרויקט בנעלי קבלן שקרס, ולכן הרבה פעמים הנזק מגולגל לדיירים - אשר מקבלים דירות פגומות שאין מי שיתקן בהן את הקלקולים, במקרה הטוב, או דירות לא מושלמות למרות ששולמה רוב התמורה או כולה, במקרה הרע".

עו''ד שי בר ניר / צילום: סטודיו תומאס

"קריסה כזו יכולה גם להוביל להתייקרות הפרויקט בסופו של דבר", מוסיף עו"ד מנדלבאום, "משום שלרוב קבלן חדש נכנס לפרויקטים שכבר נמצאים בתהליך במחיר גבוה יותר, בפרט כשמדובר באתר 'תקוע' או מסוכן. לרוב, הקבלן החדש אינו מוכן ליטול על עצמו את אחריות הביצוע של הקבלן הקודם, אם נדרש לכך, הוא מתמחר את העבודה שלו על הצד הגבוה ביותר".

"רואים הקשחה של גופי המימון"

למשבר הביצוע, ולמצב הענף בכלל (כידוע, בתקופה זו מספר העסקאות בסקטור המגורים למשל, נמוך יחסית), ישנן השפעות נוספות, ובהן על המימון שניתן לפרויקטי נדל"ן. גופי המימון מקשים יותר על היזמים והקבלנים בקבלת מימון לפרויקט שלהם בעת האחרונה, וההשפעה של כך היא עיכוב בקבלת מימון, וכתוצאה מכך בהוצאת פרויקטים לדרך, והתייקרות של הפרויקט כולו.

"אנחנו רואים בהחלט הקשחה של גופי המימון בדרישות למתן מימון בענף הנדל"ן", אומרת עו"ד גלית רוזובסקי, המתמחה בנדל"ן, בדגש על יזמות והתחדשות עירונית. "אנחנו נמצאים בעידן שבו 'הכסף הזול' נגמר, והגופים המממנים (בנקים, חברות ביטוח וקרנות חוץ־בנקאיות) הפכו להרבה יותר בררניים, חשדניים ויסודיים.

"הבדיקות אורכות יותר זמן והגורמים המממנים שואלים יותר שאלות, דורשים יותר פרטים ונכנסים לבדיקה מעמיקה בהרבה מזו שנעשתה בעבר. אני רואה גם דרישה גוברת לערבויות אישיות של בעלי השליטה או לשעבוד נכסים נוספים שלא היו נדרשים בעבר. לאחרונה ישנם אף יותר ויותר מקרים שבהם גוף מימון שהודיע כי הוא רואה בחיוב מתן מימון חזר בו, בשלבים מתקדמים ביותר, וזאת על רקע מצב השוק והענף, ואפילו המצב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון".

לדברי רו"ח ערן בוכריס, יועץ אסטרטגי לפיתוח עסקי, "כחלק מהתמונה הרחבה וקריסות חברות הביצוע, יש לכרוך זיקה ישירה לשינויים בהתנהלות הבנקים וגופי המימון: תנאי מימון הדוקים יותר, הנחיות לפיקוח על ניהול סיכונים מחמיר יותר מצד בנק ישראל לבנקים ועוד. כמו כן, ענף האשראי החוץ־בנקאי צובר יותר ויותר תאוצה בקרב צרכני האשראי, מה שגורם לגופי מימון חוץ בנקאי 'לנצל' את מצוקת הלווה ולייקר משמעותית את עלות הכסף, דבר שהלווה לא רואה תחילה - אך עם התקדמות הפרויקט מרגיש את כובד המשקל. לא מדובר בעניין נקודתי, בעיני, אלא בשינוי מערכת פיננסית רחבה.

"בנקים מיישרים קו עם רגולציה שמרנית, מגבילים אשראי מסורתי לחברות ודוחפים לגופים אלטרנטיביים עם עלויות יקרות יותר. מימון יקר או קשה להשגה בהחלט פוגע ביכולת של החברות להשלים ביצוע של פרויקט ומהווה חלק משמעותי מהמשבר בענף".

לעניין זה יש להוסיף גם מציאות ידועה אך כואבת: מוסר התשלומים מצד המדינה. עניין זה נוגע בעיקר לתחום התשתיות, שם באופן טבעי מרבית החוזים והפרויקטים הם מול המדינה - ומאחר שזו, לא פעם, מתעכבת בהעברת תשלומים, החברות עצמן נאלצות להתמודד עם בעיות תזרימיות. ישנם לא מעט גורמים אשר נמנעים מכניסה לפרויקטים מול המדינה, בדיוק מסיבה זו.

עו"ד מנדלבאום טוען כי לכל אלו מצטרפות גם בעיות פנימיות בחברות עצמן: "חברות ביצוע וספקי משנה רבים הם חברות משפחתיות או בינוניות, ללא נדל"ן מניב וכאלו שלא מחזיקות בקרקעות. הן עשירות בציוד ובמיומנות - אך דלות בבטוחות ובנכסים שהן יכולות להעמיד כעירבון, ולכן הן הראשונות להיפגע במקרה של הידוק האשראי. זאת ועוד: כאשר לחברה כזו יש מספר מצומצם של פרויקטים, מספיק עיכוב או סכסוך בפרויקט אחד כדי להגיע עד כדי מצב של סיכון קיומי לחברה. מצבים כאלו אופייניים במיוחד בפריפריה, שבה היצע הפרויקטים קטן יותר והתחרות על כל מכרז חריפה יותר".

החוק החדש יכול לסייע? "המפתח - לפנות מוקדם"

בשנת 2019 נכנסה לתוקף רפורמה בעולם חדלות הפירעון, אשר מטרתה להעביר את המוקד בחוק מענישה של החייבים אל השיקום שלהם - מתוך ראייה כי השיקום הוא המועיל יותר לכלכלה ולמשק הישראלי, בראייה רחבה. האם השינוי הזה יכול לסייע גם לאותן חברות מענף הנדל"ן והתשתיות, שהוזכרו לעיל?

"החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נועד לאפשר שיקום כאשר יש מה להציל - פעילות ליבה רווחית שנקלעה לקושי תזרימי, לדוגמה", מסביר עו"ד מנדלבאום. "בענף הבנייה זה יכול לעבוד רק אם מתקיימים שלושה תנאים: המשך פעילות רווחית, אמון מצד ספקים ונותני שירותים להמשך הפעילות במסגרת הליך חדלות הפירעון, ומימון להפעלה בתקופת ההקפאה. כשאחד מהם חסר - וזה נכון במיוחד כאשר הפרויקטים נעצרים או מוחלפים - רבים מהתיקים מתגלגלים לפירוק בפועל או לכינוס נכסים, גם אם כוונת הפתיחה של התיק הייתה שיקום".

"כאשר קבלנים שיש להם כמה פרויקטים בקשיים רוצים להגיע לפתרון ולשיקום אמיתי, המפתח הוא פנייה מוקדמת לקבלת סיוע", מוסיף עו"ד בר־ניר. "מי שממתין לרגע האחרון ורואה את כדור השלג מתגלגל, יתקשה מאוד לעצור אותו. השיקום מתאפשר באמת רק כשמגיעים מוקדם לבית המשפט, כאשר הקבלן עוד פעיל והפרויקטים עודם ממשיכים. אם מחכים לסיום הפרויקטים, וכל מה שנשאר לעשות הוא לפתוח בהליכים משפטיים כדי לגבות את החובות בגין עבודה שכבר נעשתה - קבלנים אלו ככל הנראה ילכו לפירוק ולא לשיקום".

עוד כתבות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה