תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב
השבוע התרחש גמר הסופרבול המפורסם של אליפות הפוטבול האמריקאית, במהלך הגמר הוקרנה פרסומת בת 30 שניות שמטרתה להילחם באנטישמיות הגואה בארה"ב. תחת קמפיין "ברית הריבוע הכחול נגד שנאה" הוצגה הפרסומת המתארת נער צועד במסדרון ביה"ס וכולם מביטים בו, עד שהוא מגלה שמישהו הדביק פתק על התיק שלו עם הכיתוב: "יהודי מלוכלך". תלמיד אחר מתקרב, מדביק פתק כחול מעליו, ואומר לו שהוא יודע "איך זה מרגיש".
● יותר מ־8 מיליון דולר ל־30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול
● כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"
פרסומות הסופרבול הפכו לאירוע תרבותי וכלכלי בפני עצמו כבר משנות ה־80. בשנים האחרונות עלות 30 שניות עלתה מ־5.5 מיליון דולר ב־2021 לכ-7 עד 8 מיליון דולר. במקרים רבים התקציב הכולל מגיע לעשרות מיליוני דולרים - וכולל הפקה, מימון כוכבי על והוצאות שיווק נוספות, כך לפי נתוני אתר סטטיסטה.
"רחמים על פני גאווה"
הפרסומת נגד אנטישמיות עלתה השנה 15 מיליון דולר ומומנה ע"י בעלי קבוצת הפוטבול ניו אינגלנד פטריוטס רוברט קראפט. בהצהרה אמר קראפט: "עמדו זה לצד זה ועמדו מול השנאה בכל מקום שתראו אותה". הפרסומת זכתה במקום ה־7 המכובד באתר דירוג הפרסומות האמריקאי Ad Meter. בניו יורק טיימס דירגו את הפרסומת במקום ה־25 מתוך 59 וכתבו "זה נוגע ללב, אבל מרגיש כאילו נעשה במאה הקודמת".
עם זאת, הפרסומת לא התקבלה יפה בקרב הקהל היהודי. כלי תקשורת יהודיים־אמריקאיים בולטים וביניהם מגזין טאבלט, Forward, אלגמיינר, ו־Jewish Journal - הביעו הסתייגות ואי־נוחות מהמסר ומהאופן שבו הוצגה סוגיית האנטישמיות. במגזין היהודי אמריקאי "טאבלט מגזין" נכתב כי הפרסומת של קראפט לסופרבול היא הוכחה נוספת ש"הארגונים היהודיים באמריקה מחפשים רחמים על פני גאווה", וכי "הבעלים של הקבוצה ייזכר בתור מי שיצר את הפרסומת המביכה, האידיוטית, המתועבת, ההרסנית והגרועה ביותר בתולדות המשחק הגדול".
עוד נכתב, "תראו: רוברט קראפט הוא אדם טוב, שאכפת לו מאוד מהעם היהודי, והוא עשה יותר מרוב האנשים כדי להוכיח את זה. והוא גם עשה את כספו בעצמו", אבל "הפרסומת החדשה פוגענית לא רק בגלל שהיא גרועה" הפרסומת מייצגת את הלך הרוח החדש באמריקה, "שמראה לנו שהממסד היהודי הישן לא רק ישן - הוא מת בשנתו לפני שנים".
במגזין היהודי האלגמיינר נכתב כי "האנטישמיות אינה מסתכמת בפתק דביק - אלא היא כשל מוסדי". נכתב כי הפרסומת "משקפת את סוג האנטישמיות היחיד שהאליטה האמריקאית עדיין מרגישה נוח לגנות ללא הסתייגות: האנטישמיות הגלויה", אולם הפרסומת אינה לוקחת בחשבון את "האנטישמיות הסמויה" שעימה מתמודדים יהודים אמריקאיים כיום במוסדות ובביה"ס. בנוסף, נכתב כי "השאלה כבר איננה אם אנטישמיות קיימת. השאלה היא אם המוסדות המופקדים על סמכות מוסרית יכנו אותה בשמה כשהדבר לא נוח, ויתמודדו איתה כשהמחיר גבוה".
גם ב־Forward כתבו כי הפרסומת מעלה "תחושה מנותקת לחלוטין מהאופן שבו אנטישמיות פועלת כיום במסדרונות ביה"ס". וזאת משום ש"תלמידי תיכון, כפי שיכולות להעיד אינספור קבוצות מעקב, יצירתיים ועדינים הרבה יותר כיום באופן שבו הם מבטאים שנאה כלפי יהודים. ודווקא הדרכים הערמומיות והסמויות של האנטשימיות הן אלו שעליהן צריך להתריע".
סמל לבועת ה־AI
כמעט רבע מפרסומות הסופרבול השנה עסקו בבינה מלאכותית - 15 מתוך 66 תשדירים; כל אחת מהפרסומות נמכרה במחיר ממוצע של כ־8 מיליון דולר ל־30 שניות. כך לפי חברת ניתוח הפרסום iSpot. אליפות הפוטבול אף זכתה השנה לכינוי "The A.I. Bowl" עקב אינפלציית הפרסומות שעוסקות ב־AI.
בין המפרסמות היו שחקניות מרכזיות בתחום כמו OpenAI ו־Anthropic, שע"פ דיווחים מתכוננות להנפקה, לצד סטארט־אפים צעירים דוגמת Genspark ו־Base44. גם מותג הוודקה Svedka הצטרף לטרנד, והשתמש בכלי AI ליצירת הפרסומת שלו, בניסיון לרכוב על גל ההייפ סביב התחום.
ההצפה הפרסומית מגיעה על רקע חשש גובר בשווקים מהיקף ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה ב־AI. אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא כבר ספגו תגובת־נגד מצד משקיעים, לאחר שהודיעו על זינוק חד בהוצאות הון, שצפוי להביא להוצאה מצטברת של כ־650 מיליארד דולר ב־2026 על מרכזי נתונים וכוח מחשוב.
נוכחות חברות הטכנולוגיה בסופרבול הייתה כפולה מזו שבשידור הקודם של NBC בשנת 2022 - נתון שמעורר דאגה אצל חלק מהמשקיעים. בוול סטריט מזכירים תקדימים כמו "קריפטו בול" של 2022, שבו חברות קריפטו השקיעו עשרות מיליוני דולרים בפרסום לפני קריסות חדות בענף, או "דוט־קום בול" של שנת 2000, שקדם לפיצוץ בועת האינטרנט ולסגירתן של חברות רבות. בעיני מבקרים, ההשתלטות של ה־AI על במת הסופרבול נתפסת כסימן אזהרה אפשרי לכך שההייפ סביב התחום מתקרב לנקודת רוויה.