אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz
עסקת הרכישה של וויז על-ידי גוגל הוכרזה כבר במרץ בשנה שעברה, ועד עתה אושרה במספר תחנות חשובות, כמו ה-FTC בארה"ב, האיחוד האירופי ביום ג', וביום ד' ברשות התחרות הישראלית. לפניה עוד תהליכי אישור באוסטרליה, בדרום אפריקה ובטורקיה - כך שסגירת העסקה (קלוזינג) אינה צפויה עד אמצע חודש מרץ הקרוב. אז מדוע, אם כן, ניתן כבר לברך על המוגמר?
● מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק
● הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז
"אחרי שהאמריקאים הוציאו באוקטובר הודעה על כך שאינם דורשים עוד הבהרות על העסקה, ולמעשה לא מתערבים בהתנהלותה, התחנה הרגולטורית הקריטית הנוספת הייתה אירופה", אומר לגלובס עו"ד יאיר גבע, שותף בהרצוג וראש מחלקת ההייטק בפירמה.
המועצה הרגולטורית של האיחוד האירופי הצהירה כאמור ביום ג' השבוע כי היא מאשרת את העסקה, ובזאת הוסרה אבן-הנגף המרכזית. "האישור האירופי היה חשוב על רקע העובדה שהרגולטור אקטיבי מאוד במדיניות ההגבלים העסקיים שלו. ברגע שבארה"ב ובאירופה הודיעו שהם אינם מוטרדים מהגבלת התחרות, שקל להגר משירות לשירות, ושאין כאן מעבר חד-צדדי של נתונים רגישים לגוגל, תהליך האישור נותר בידיהם של רגולטורים ממדינות קטנות יותר, שהסיכוי שיוכלו להתערב בעסקה נמוכים", אומר גבע.
רשות רגולטורית אחת נעדרה מהתהליך - הבריטית - שנחשבת לאבן-נגף משמעותית בעסקאות ענק, ובעבר חסמה זמנית את המיזוג בין מיקרוסופט לבליזארד. כעת נודע כי גוגל כלל לא הגישה את הבקשה לאישור המיזוג בבריטניה, מאחר שנתח השוק שלה בתחום הענן במדינה נמוך מהרף המינימלי.

גוגל תייצר לחץ
הליך אישור במדינות כמו טורקיה או דרום אפריקה הוא זניח לעסקה. גם אם תחליט אחת המדינות שלא לאשר אותה, אולי מתוך סנטימנט שלילי כלפי ארה"ב או ישראל, גוגל תעדיף לסגת מאותו השוק, ובכך לייצר לחץ על אותה מדינה.
סגירת העסקה בעקבות שלוש המדינות הנותרות צפויה באמצע חודש מרץ, אז יועברו 32 מיליארד דולר במזומן למייסדים - אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - ל-2,700 העובדים ולרשימת המשקיעים הארוכה, ובראשם קרנות ענק כמו אינדקס, סקויה, אינסייט, לייטספיד וסייברסטארטס הישראלית.
תשלום המס אמור לעבור למדינה עד 30 יום מסגירת העסקה, כך שכבר באמצע חודש אפריל יוכלו במשרד האוצר לברך על תוספת של 11-12 מיליארד שקל לתקציב.
עם זאת, בעוד שהמייסדים צפויים לקבל את התגמול זמן קצר לאחר סגירת העסקה, לא כל העובדים ייהנו באותה מידה. עובדים שהוענקו להם אופציות (במסלול 102) שלא חלפו שנתיים מאז מועד ההקצאה שלהן, יידרשו לפנות לרשות המסים ולקבל הסדר מס (רולינג) אישי בגין מכירה כפויה, כדי ששיעור המס שלהם יישאר הוני, ומופחת בשל כך.
אם הוא יאושר, הכסף מהאקזיט ייאלץ להישמר בנאמנות עד תקופת זמן של כשנתיים לאחר הקצאת האופציות.
אגב, תהליך האישורים הממושך והירידה החדה של שער הדולר במהלך השנה האחרונה גרעו לא פחות מ-19 מיליארד שקל משווי העסקה. כשגוגל הודיעה על הרכישה בשנה שעברה, הדולר עמד על 3.67. עם זאת, תנועת מטוטלת שבה יעלה הדולר תוכל להחזיר ולו חלק מהסכום שאיבדו בעלי המניות.
איך יתחלק הכסף
לפיכך, חלק ניכר מההון שיועבר לעובדים מכספי האקזיט יינתן בהדרגה. מתוך 32 מיליארד הדולר, כ-2-2.5 מיליארד יתחלקו בין העובדים כבעלי מניות או אופציות בחברה, שמתוכו 1.5 מיליארד דולר הם בונוס שימור, בחלוקה לשלוש שנים, על-מנת לשמר אותם כעובדי גוגל. עם זאת, בכירים בענף מעלים סימן שאלה באשר ליכולת לשמר בעוד מיליון דולר או שניים עובדים שכבר התעשרו קודם לכן.
הנציבות האירופית השתכנעה כי לא רק שגוגל היא בעלת נתח השוק הקטן מבין שלוש ענקיות הענן גוגל, אמזון ומיקרוסופט - קלות ההגירה מפלטפורמת הענן שלה תישאר פחות או יותר כמו היום.
עם היוודע דבר הרכישה הבטיחו בגוגל כי וויז תישאר מוצר ניטרלי שעובד עם לקוחות העננים המתחרים - מיקרוסופט, אז'ור ואמזון AWS. אלא שבענף הסייבר קיימים לא מעט סימני שאלה לגבי הסבירות לקיים את ההבטחה הזו, שאין לה אח ורע בהיסטוריה של ענף.
חברות סייבר שנרכשו בעבר על-ידי גוגל - סיימפליפיי הישראלית ומנדיאנט האמריקאית - הפכו למזוהות במיוחד עם גוגל, עם מערכות הסייבר ומערכות המידע שלה, אם כי בעת רכישתן גוגל לא הבטיחה שהן יישארו ניטרליות.
למרות שגוגל רוכשת חברת סייבר, האפקט המיידי שלה יבוא לידי ביטוי כבר בדוחות הרבעון השלישי, אז תוכל גוגל להציג עלייה דרמטית בפעילות חטיבת הענן שלה, ובפעילות ה-AI שלה.
כך, ייתכן כי עבור גוגל מדובר קודם כל ברכישת AI בענן, יותר מאשר סייבר.