גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה תעופה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי
נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס שספגה השבוע חברת אל על, והזיכרון הלא רחוק מקפיצת מחירי הטיסות בימים של מתיחות, אמורים היו להבהיר דבר פשוט: מחסור הוא מתכון בטוח לפגיעה בציבור. ואין הבדל אם מדובר במחסור במטוסים, כפי שקרה אז, או במחסור במסלולי המראה ונחיתה - מה שמחכה לנו ממש מעבר לפינה.

פרשנות | בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם
כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

במספרים, צריך להבין שנתב"ג באמת אוטוטו נסתם. אלה לא התורים שכולנו רואים בדלפקים, אלא בעיקר התורים בנתיבי ההמראה והנחיתה. ונכון שנעשים מאמצים כבירים ויקרים להרחיב את השדה - הקיבולת תגדל בשנים הקרובות מ־30 ל־40 מיליון נוסעים בשנה, אבל גם זו כמות שתספיק לנו עד 2034. מחר בבוקר במונחי תשתיות. ומי שמניח שיש זמן, ועד אז אולי יקום שדה תעופה בינלאומי נוסף, כנראה לא חי בישראל.

המדינה כשלה בשילוב המגזר הפרטי

על הרקע הזה, החגיגות השבוע סביב הבחירה בצקלג שליד רהט כשדה תעופה משלים לנתב"ג היו בעיקר הסחת דעת. לא משום שצקלג הוא חלופה גרועה, אלא משום ששם חדש לא מקדם את לוחות הזמנים. בישראל אין סופיות דיון - יש אינסוף דיונים.

וגם בגלל שהבעיה החריפה איננה בחירת המיקום. היא כבר נפתרה. ב־2014 קיבלה הממשלה החלטה ברורה: שדה תעופה משלים יוקם במרחב רמת דוד, ובשיתוף המגזר הפרטי. זו הייתה החלטה דרמטית לא רק בגלל המקום, אלא בגלל ההבנה שלמדינה לבדה אין יכולת, קצב, או משמעת ביצועית להקים תשתית כזו בזמן.

דוגמאות לא חסרות. שדה התעופה רמון, למשל, שהוקם על־ידי המדינה, עולה לנו כל שנה כ-200 מיליון שקל של הפסדים ושל חוסר יעילות, בעיקר כי מישהו "התפרע" עם כסף ציבורי שלא יצא מכיס של אף אחד.

ובדיוק בחלק הקריטי הזה, שילוב המגזר הפרטי, הממשלה הנוכחית כשלה. החוק האקוטי שאמור היה לאפשר הקמת שדה תעופה על־ידי יזמים פרטיים, נשמט מחוק ההסדרים ל־2026 ופוצל לדיונים אינסופיים בוועדת הכלכלה. גם באוצר מבינים היטב את המשמעות: בלי הון פרטי, הפרויקט ייתקע. או שנקבל עוד שדה בבעלות מלאה של המדינה. לא ברור איזו מהחלופות גרועה יותר.

מי שחושש ממונופול של אל על, כנראה לא הפנים את המחיר של מונופול רשות שדות התעופה. עלויות השכר ברש"ת גבוהות ביותר מפי שניים מממוצע השכר במשק, הנפוטיזם חוגג בכוח־האדם, והתוצאה בין השאר היא שאגרות הנוסעים גבוהות משמעותית מהמקובל באירופה. במרבית מדינות העולם, שדות תעופה פועלים במודל משולב או פרטי - לא מתוך אידאולוגיה, אלא מתוך יעילות.

שנאת ההפסד גדולה מתועלת הרווח

לא במקרה, ההתנגדות החריפה ביותר להפרטה מגיעה מכיוון ההסתדרות. בהתנגדות לחוק הם כתבו במפורש כי "ניסיון העבר מלמד כי תהליכים דומים במגזר הציבורי, כדוגמת הקמה והפעלה של נמלי ים על־ידי המגזר הפרטי, הובילו להעסקה פוגענית, קיצוץ בשכר והיעדר ביטחון תעסוקתי". נמלי הים? מאז פתיחת התחרות, נמלי הים יעילים יותר, זמני הפריקה קצרים יותר, והמשק כולו מרוויח. אנחנו קוראים לזה תחרות.

גם הוויכוח סביב רמת דוד הוא שיעור בפסיכולוגיה כלכלית. שנים של התנגדות מקומית ופוליטית מסמסו החלטה לאומית. דוגמה מצוינת עד כמה שנאת הפסד גדולה פי כמה מתועלת הרווח. בעוד הקיבוצים והמושבים מהעמק זעקו מרה נגד ההחלטה ההיא מ־2014, ונציגתם מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, הצליחה לבטל את ההחלטה על שדה ברמת דוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שניסחה הממשלה הקודמת, לקח הרבה זמן עד שהיישובים הגדולים בכלל קלטו את גודל הפוטנציאל הכלכלי אם יקום שדה תעופה לידם.

13 ראשי רשויות מקומיות, בהם ראשי עיריות עפולה, קריית שמונה, כרמיאל ועוד, כתבו ב־2025 באיחור ניכר לנתניהו כי הם "שמחים שכל גורמי המקצוע מצביעים ומאשרים שוב ושוב את רמת דוד כחלופה המועדפת", וכי "מדובר במנוע צמיחה חסר תקדים, שיהווה חלק משיקום ופיתוח הגליל וצפוי להוסיף עוד כ־11 אלף מקומות עבודה, לשלש את היקף ההכנסות מתיירות ולהנגיש את שירותי הטיסות הבינלאומיות ללמעלה מ־4 מיליון תושבי חיפה והצפון בשנת 2035".

אבל בשנת 2035 זה כבר לא יקרה. צקלג ורמת דוד יתקוטטו מי קודם למי, המגזר הפרטי יישאר לפי שעה מחוץ למשחק, ומי שמתכנן טיול בר־מצווה לילד בעוד 10 שנים או יותר, כדאי שייקח בחשבון שכשאין היצע - הביקוש תמיד מפסיד. בישראל אוהבים לדבר על תחרות, אבל שוב ושוב מפחדים ממנה ברגע האמת.

כוכבי השבוע

מצוין: הרשתות לא זרמו עם הסל של ברקת

למקרה שמישהו שכח: הדרך הכמעט יחידה להוריד את יוקר המחיה בישראל היא להוסיף תחרות. בין אם זה בדיור, במזון, בטואלטיקה וכן הלאה. רק לדאוג שכמה שיותר שחקנים ירצו לעלות על המגרש, ושיראו כמה שפחות חסמי רגולציה (וממילא גם יבואו עוד אחריהם), והנס כבר יקרה. שולי הרווח יקטנו במאבק על לב כל צרכן, והחברות ירוויחו בעיקר דרך התייעלות וצמיחה בהכנסות.

ולכן, טוב עשו לכולנו הרשתות הגדולות, כשאף אחת מהן (למעט הזוכה קרפור) לא נטלה חלק במכרז "הסל של המדינה" של שר הכלכלה ניר ברקת. סל שלא ברור בכלל מי בדיוק יצר, ועד כמה הוא בכלל דומה לרשימת הקניות שאיתה אנחנו מגיעים לסופר. הרשתות שלחו מסר פשוט לממשלה: התפקיד שלך הוא לא להוסיף רשימות, מכרזים ותגמולים מוזרים שרק מתערבים בשוק - אלא לדאוג שהכלכלה תזרום חלק.

בלתי מספיק: הצרות של אמות הן רק קצה הקרחון

מצוקת המשרדים ידועה כבר תקופה לכל מי שבשוק הנדל"ן. הביקוש לא יכול לקצב ההיצע, ברקע תיאבון הרשויות לאשר עוד ועוד מתחמים מניבי ארנונה. אבל הקושי הגדול גם בקרב ענקיות המשרדים, גם בלב אזור הביקוש, יכול להצביע על עומק הבור. בארזים נפלה שלהבת.

הדוחות הכספיים שהציגה השבוע אמות - חברה עם נכסים בשווי 21.5 מיליארד שקל בספריה - לימדו למשל שמאז ההישג הגדול של השכרת 60 אלף מ"ר במגדל תוה"א 2 בכניסה לתל אביב לגוגל, ביוני 2024, היא לא מצליחה לנופף שם בעוד חוזה שכירות. מגדל שיכלול 156 אלף מ"ר ויושלם בסוף 2026.

במקביל, במגדל The Park על גבול בני ברק־תל אביב, שבנייתו הושלמה, היא השכירה 13 אלף מ"ר - מתוך 100 אלף מ"ר בסה"כ. וגם אם לחברות גדולות יש יותר אורך נשימה וסבלנות, אף אחת לא אוהבת להישאר עם קומות ריקות.

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק