טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה
מיצרניות קנאביס דרך חברות אנרגיה ועד תעשיות ביטחוניות - שוק ההון המקומי ידע בשנים האחרונות לא מעט אופנות, ובדרך כלל חברות ומשקיעים שמזהים את הטרנד מוקדם הם גם אלה שמרוויחים ממנו.
מה שעשוי להסתמן כאחד הלהיטים הבאים בבורסה הוא ענף שזוכה בתקופה האחרונה לעניין גובר מצד גופי השקעה גדולים - תחום הפסולת. חרף החשיפה המועטת שלה הוא זוכה, בין היתר בשל אופיו ה"לא סקסי", זכו לאחרונה חברות הפועלות בתחום האיסוף והטיפול באשפה להשקעות בהיקף של כחצי מיליארד שקל. זאת כחלק מהתבססות הענף וכניסתו לשוק ההון בשנים האחרונות. אז איך הפך תחום שמצוי על סיפו של משבר חמור לאחד החמים בשוק ההון המקומי?
● באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע
● היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל
"יש שני תחומים לוהטים היום בקרב משקיעים בתחום התשתיות", קובע בנקאי השקעות בכיר. "הראשון הוא תחום איסוף הפסולת, והשני הוא ההתפלה. יש מחסור מאוד גדול בתחומים האלו, ולכן זה מעורר מטבע הדברים עניין גם מצד חברות שרוצות להיכנס לתחום או להגדיל את דריסת הרגל שלהן בו, וגם מצד קרנות וגופי השקעה שרוצים חשיפה לפעילות שהיא מטבעה מאוד סולידית".
"לא תהיה אפליקציה לזה, מישהו יצטרך לאסוף"
"אין אצלנו עונתיות, אנחנו לא מושפעים מאירועים כמו קורונה, מלחמות או טילים איראניים", מסביר דניאל לבנטל, יו"ר החברה הבורסאית ר.ג.א, הפועלת בתחום הניקיון ואיסוף פסולת, את העניין שנוצר בתחום בעת האחרונה.
"לכך צריך לצרף את זה שאי אפשר להחליף את האיסוף והטיפול באשפה בטכנולוגיה כמו AI. זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה, אין חיה כזאת. אז נכון, יש טכנולוגיות מתקדמות, אבל בסוף מישהו צריך לקחת את זה, והיקפי האשפה רק הולכים וגדלים".
ואכן, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, ועומד על ממוצע של כ-1.8 ק"ג לאדם ליום, גבוה בכ-30% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. על פי דוח של הלמ"ס משנת 2022, קצב הגידול השנתי של ייצור הפסולת בעשור האחרון עמד על כ-2.6%. נתון שמושפע בעיקר מקצב גידול האוכלוסייה, אך גם משינויים בהרגלי הצריכה.
"מבחינת פוטנציאל, הצמיחה בענף הזה מוגבלת, מכיוון שהיא לרוב בהלימה עם קצב גידול האוכלוסייה", מעריכה רו"ח ליאת קדיש, סמנכ"ל וראש תחום מימון תאגידי בחברת הדירוג מידרוג. עם זאת, להערכתה זה אחד הדברים שדווקא מושכים את המשקיעים אליו. "דווקא העולם הזה, שיש בו איזושהי סולידיות, יכול לפעמים לגוון ולייצב עבור המשקיעים בו. בראייה שלנו מדובר בענף בסיכון בינוני-נמוך. ביחס למנעד הענפים שאנחנו מדרגים הוא ברמה פחות מסוכנת".
"שחקנים גדולים רואים פוטנציאל"
למרות הדברים הללו, אל תחום הפסולת נכנסו שחקני השקעות גדולים בעיקר בשנים האחרונות. "עד לפני כמה שנים תחום הפסולת בארץ היה בחיתולים, כשחוץ מחברת ורידיס (שבשליטת דלק רכב של גיל אגמון, א' ג') רוב החברות היו קטנות ומשפחתיות, ונוהלו בצורה לא מיטבית", מספר גורם בכיר בתחום. "בשלוש השנים האחרונות, חל מפנה כשנכנסו לשוק שחקנים גדולים כמו קרן ג'נריישן שרכשה את ק.מ.מ, קבוצת אלייד שרכשה את נגב אקולוגיה ומפעת שנרכשה על ידי להב אל.אר. כשנכנסים שחקנים כאלה, ברור שהם רואים פוטנציאל צמיחה ומבינים שהולכות להיות השקעות משמעותיות שחברות קטנות לא יכולות גם לבצע".
ואכן, בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, זוכה הענף לעניין רב מצד חברות וגופי השקעה. בסוף השבוע שעבר דיווחה להב אל.אר הציבורית כי החברת הבת, מפעת, נכנסה למו"מ עם מזרחי טפחות אינווסט, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, להשקעה בה כמהלך מקדים לקראת הנפקה אפשרית בבורסה בתל אביב.
במסגרת המהלך ישקיע הבנק כ-100 מיליון שקל עבור 15% ממניות מפעת, לפי שווי של 560 מיליון שקל לחברה (לפני הכסף), עם אופציה להגדלת החזקותיו ל-20% מהמניות.
עבור להב אל.אר, חברת השקעות בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והקמעונות, מדובר בהצפת ערך משמעותית, שכן היא רכשה את השליטה במפעת (65% מהמניות) בשנת 2022, בתמורה לכ-67 מיליון שקל. מפעת מספקת שירותי איסוף ופינוי פסולות עבור פרטיים ורשויות, באמצעות צי של כ-200 רכבים. נוסף על כך, בבעלותה תחנת מעבר באזור השרון, המשמשת לטיפול, למיון ולהטמנה של פסולת עירונית, תעשייתית ובניין.
מבט על תוצאות מפעת, כפי שהן עולות מדוחות להב אל.אר, עשוי ללמד על הפוטנציאל שמזהים במזרחי טפחות. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הציגה פעילות הפסולת צמיחה של כ-26% בהכנסות, שעמדו על כ-238 מיליון שקל. הרווח הגולמי של הפעילות עמד על כ-36.3 מיליון שקל, קפיצה של כ-70% ביחס לנתון שרשמה בשנת 2024. למעשה, מאז רכשה את השליטה בה, הציגה להב צמיחה של מעל 170% בהכנסות וקפיצה של יותר מפי 3.5 ברווח הגולמי, תוך שלוש שנים.
גם בבנק לאומי שמו לב לצמיחה בתחום
גם בבנק לאומי לא נותרו אדישים לצמיחה בענף הפסולת. בסוף שנת 2025 השקיעה לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות האקטיבית של בנק לאומי, 171 מיליון שקל ב-15% ממניות זרוע עסקי הפסולת החדשה של חברת בלוג'ן (שבשליטת קרן ג'נריישן הציבורית) לפי שווי של כ-1.1 מיליארד שקל לפני הכסף.
כחלק מהמהלך, רכשה בלוג'ן מידי קבוצת יעקובי הבורסאית את חברת דקל תשתיות, המפעילה מתקן לטיפול ומיון פסולת, המשמש את מטרופולין ירושלים. בתמורה, שילמה בלוג'ן ליעקובי 70 מיליון שקל, והקצתה גם לה 15% מחברת הפסולת החדשה (BlueGen Waste Management). על פי ההערכות, בעלת השליטה ג'נריישן תנסה להנפיק את זרוע הפסולת שלה בשנה-שנתיים הקרובות, לפי שווי גבוה מזה שלפיו בוצעה ההשקעה האחרונה.
החברות מציגות צמיחה בפעילות
אם יונפקו בגיבוי השקעות הבנקים, יצטרפו מפעת ובלוג'ן לשתי חברות ציבוריות נוספות הפועלות בתחום הפסולת: ורידיס ור.ג.א .
ורידיס, החברה הגדולה ביותר בתחום, עוסקת בין היתר בתחום "איכות הסביבה", שבמסגרתו היא מספקת שירותי איסוף, מיון, מיחזור פסולת, כמו גם ייצור דלק (RDF) וקומפוסט מהפסולת. נוסף על כך, בדומה למפעת מפעילה ורידיס תחנות מעבר לפסולת, המספקות שירותי מיון, הטמנה ושריפה של פסולת מסוכנת.
בשנת 2021 הונפקה ורידיס לפי שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, מהלך שהיווה אקזיט נאה לבעלת השליטה דלק רכב ולשותפתה קרן תש"י, שמכרו מניות החברה במאות מיליוני שקלים. נכון להיום נסחרת ורידיס בשווי של כ-5 מיליארד שקל.
מאחורי העלייה בשווי החברה עמדה צמיחה מתמשכת בעסקיה, בעיקר בפעילות איכות הסביבה. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הציגה פעילות זו, השנייה בגודלה בחברה אחרי פעילות הנייר והקרטון של אינפיניה (לשעבר נייר חדרה), שנרכשה על ידי ורידיס לאחר ההנפקה, צמיחה של כ-9% בהכנסות, שעמדו על כ-764 מיליון שקל. בשורה התחתונה, הציגה הפעילות EBITDA (רווח לפי מסים פחת והפחתות) של כ-117 מיליון שקל, גידול של כ-12% ביחס לנתון שנרשם בשנת 2024.
אל ורידיס הצטרפה בחודש אוגוסט האחרון חברת ר.ג.א, שיצקה את פעילותה לשלד הבורסאי שאכלס בעבר את פעילותו של בית ההשקעות פסגות.
ר.ג.א, שהוקמה בשנת 1987, מספקת שירותי פינוי ואיסוף פסולת, וכן שירותי ניקיון ותברואה עבור רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים.
מאז שנכנסה לבורסה זינקה מניית החברה ב-120% לשווי של כ-315 מיליון שקל. בשבוע שעבר ביצעה החברה מהלך אסטרטגי כשרכשה את חברת יוסף מוריס ובניו, המספקת גם היא שירותי פינוי ואיסוף אשפה, תמורת כ-72 מיליון שקל.
חברה ציבורית נוספת שמחזיקה בפעילות בתחום הפסולת היא קרן אלומה , שרכשה בשנת 2021 מניות (35%) בחברת חן המקום, שירותי איסוף ופינוי פסולת מסוגים שונים. נוסף על כך, החברה עוסקת בייזום ובהקמה של מתקני טיפול ומיון פסולת.
אל שורת החברות הבורסאיות בתחום, צפויה להצטרף בקרוב גם חברת מיחזור האלקטרוניקה אולטרייד מיחזור, שבשליטת עודד רייכמן והמיליארדר טדי שגיא. במהלך השבוע האחרון הגישה החברה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה, בה בכוונתה לגייס 175 מיליון שקל לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף). בדומה לחברות הפועלות בתחום הפסולת האזרחית, גם אולטרייד מיחזור הציגה צמיחה בהכנסות, שהסתכמו ב-27.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025, עלייה של 4.8% לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
יתרון לשחקנים הגדולים והבולטים
"יש פה יתרון לגודל ולסינרגיה. ברגע שאתה על כל המקטעים בשרשרת הערך, זה בהחלט נותן ערך מוסף, וזה בסוף גם מתבטא בשיעורי הרווחיות", אומרת קדיש ממידרוג.
בהקשר זה, יש מי שמציינים כי בצל העניין הגובר בפעילות והכניסה של שחקנים חדשים, עובר לאחרונה תחום הפסולת תהליך של קונסולידציה. "אני חושב שכמו כל תחום בארץ, בסוף יהיו פה בין שתיים לארבע חברות גדולות ומשמעותיות שיובילו את השוק. זו מדינה קטנה, לא צריך 20 חברות עם כל מיני זנבות של חברות קטנות", אומר גורם בכיר באחת החברות בתחום.
ואכן, בשנים האחרונות הצטיידו החברות הבולטות בתחום הפסולת בפעילויות לאורך שרשרת הערך, המורכבת משלוש נקודות מרכזיות: איסוף, מיון ומיחזור והטמנה.
בשלב איסוף הפסולת, הרשויות המקומיות מפעילות מערכים של משאיות ועובדים שאוספים את האשפה מהפחים. זהו מערך שאותו הן מפעילות לעיתים באופן עצמאי (בעיקר ברשויות הגדולות דוגמת ירושלים, ת"א וחיפה), ולעיתים באמצעות התקשרות במכרז מול חברות הפועלות בתחום, דוגמת ורידיס, מפעת (של להב) ור.ג.א.
משם מועברת האשפה לתחנות מעבר, בהן הפסולת ממוינת ומופרדת בהתאם לאופייה (פסולת אורגנית, נייר, קרטון, פלסטיק וברזל). כיום פועלים בארץ עשרות בודדות של אתרי מיון המופעלים על ידי חברות שונות.
כך למשל, דקל תשתיות של בלוג'ן מפעילה את מתקן גרין-נט המשמש את מטרופולין ירושלים, ורידיס מפעילה אתרים בעפולה, בקיבוץ עברון ובחיר יה ולהב מחזיקה בתחנה בשרון.
מתחנות המעבר, הפסולת שניתנת למיחזור או השבה לצורכי אנרגיה מועברת למפעלים ולמתקנים המיועדים לכך. בישראל כמעט ולא מתבצעת כיום פעילות השבת אנרגיה מפסולת. עם זאת, בשבוע שעבר הודיע החשב הכללי במשרד האוצר על זכייתן של בלוג'ן ושפיר במכרז להקמת מתקן המרת זבל לאנרגיה, הגדול בישראל, שיוקם באזור התעשייה נאות חובב, וההערכה היא שבשנים הקרובות יוקמו מתקנים נוספים. עלות הקמת המתקן תעמוד על 1.5 מיליארד שקל, והוא צפוי להכניס 230 מיליון שקל בשנה.
"ישראל במשבר עמוק בתחום ההטמנה"
יתר הפסולת, שלא ניתן לעשות בה שימוש, מועברת לאתרי הטמנה, שמטפלים נכון להיום בקרוב ל-80% מהפסולת שמיוצרת בישראל (בעוד שממוצע ההטמנה במדינות ה-OECD הוא 40%).
בישראל פועלות נכון להיום כתריסר מטמנות. ורידיס למשל מחזיקה בשורה של מתקני הטמנה וגם מפעת מחזיקה אחד (בקדומים). אלא שהמטמנות הללו ניצבות על סיפה של קיבולת מקסימלית, ואינן צפויות לקבל אישורים להגדלת שטחן.
"ישראל נמצאת במשבר עמוק (בתחום ההטמנה, א' ג'), שלא פחות בעוצמות שלו ממשבר המים של לפני 20-30 שנה. אבל ברגע שיש תחום במשבר, אז היכולת לצמוח מאוד גדולה", אומר גורם שהשקיע בחברה בתחום.
"אנשים זורקים את הזבל בפח הירוק מחוץ לבית, ואינם יודעים איזה תהליך זה עובר. הם לא יודעים שמקומות ההטמנה הולכים ונגמרים ואי אפשר לפתוח חדשים, ושתחנות האיסוף מתמלאות וכמעט ולא מתקבלים אישורים להקים חדשות".
על כן בשוק מעריכים כי החברות הפועלות בתחום, כמו גם שחקניות חדשות, צפויות למקד את מאמציהן בקבלת אישורים ובהקמת מתקני מיון ומיחזור חדישים שיקטינו את היקף הפסולת שנשלחת להטמנה. נוסף על כך, הן ילטשו עיניים להקמת מתקני הפקת אנרגיה מפסולת (Waste to Energy) בדומה למתקן המוקם בנאות חובב.
הללו, צפויים לזכות לתמיכה ומענקים מהמדינה, שהכריזה לפני כשלוש שנים על כוונתה להקטין את שיעור הפסולת המוטמנת לכ-20% עד 2030.
נוסף על כך, הן צפויות להמשיך לפעול להרחבת הפעילויות הקיימות שלהן באמצעות רכישת חברות נוספות בתחום לאורך שרשרת הערך.
"יש היום הבנה שלא הייתה המון שנים, לא רק במשרד להגנת הסביבה אלא גם במשרד האוצר, שהנושא הזה צריך להיות בפוקוס", אומר גורם בכיר באחת החברות. "שצריך לבצע השקעות בתחום, ואני בטוח שהתנועה הזאת תלך ותגבר".