גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock
שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

שדרות, אופקים ונתיבות הוקמו כערי פיתוח דומות. אולם, דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע חושף פערים דרמטיים שנפערו ביניהן - עוד לפני ה־7 באוקטובר.

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר
מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

ההשקעה הממשלתית המסיבית בשדרות, שנועדה לפצות על שנים של ירי טילים, הקפיצה את מעמדה הסוציו־אקונומי. מנגד, שכנותיה בנגב שנדחקו מסדר העדיפויות נותרו מאחור ומעמדן לא התרומם. כעת, כשתוכניות השיקום לדרום עומדות על הפרק, מגיעה הזדמנות לתיקון היסטורי - אך כלל לא בטוח שהמדינה תשכיל לנצל אותה.

שרירותיות קטלנית

בסוף שנות ה־90, עם השקת המדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס - שמשלב הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות - דורגו שלוש הערים בתחתית הרשימה הארצית. אולם, דוח המבקר חושף כי מאז ועד 2021, שדרות נפרדה מהמגמה: בעוד שנתיבות ואופקים חוו דעיכה החל מאמצע העשור הקודם, שדרות רשמה זינוק משמעותי שבידל אותה. החל מ־2003 הזרימה הממשלה מיליארדי שקלים לשדרות, עקב המצב הביטחוני המורכב. האזור הוגדר תחת הגדרות משתנות - מ"שדרות רבתי", דרך "עוטף עזה" ועד "חבל התקומה" של ימינו. אלו התרחבו בהתאם לחוות דעות ביטחוניות.

ואז, בשנת 2012, התקבע גבול הזכאות להטבות על טווח של 7 ק"מ מהרצועה, החלטה שחוללה שינוי דרמטי: המבקר מראה כי עד 2003 הפערים בתקציבי הערים היו זניחים, אך מאז העלייה הממוצעת בהכנסות הרשות לתושב בשדרות זינקה ל־150 שקל - פי 2.5 מאופקים (66 שקל) ופי 4 מנתיבות (35 שקל).

דוח המבקר מצטט מחקרים המצביעים על "מלכוד העוני" של הרשויות המקומיות באזור: ככל שהאשכול החברתי־כלכלי של התושבים נמוך יותר, כך פוחתת יכולתה של הרשות לספק שירותים בסיסיים, מה שמרחיב עוד יותר את הפערים. המצב החברתי משפיע ישירות על גביית הארנונה ממגורים, וחשוב מכך - על האטרקטיביות של העיר לעסקים, המהווים את מקור ה"רווח" המרכזי של הרשות. במילים אחרות: המימון הממשלתי העודף לשדרות שימש כמנוף, שאפשר לה לייצר סביבה עסקית ושירותים ששכנותיה פשוט לא יכלו להרשות לעצמן.

הפער התקציבי מתורגם ישירות לחינוך: דוח המבקר מצביע על כך ש־2023 עמדה העלות לתלמיד בשדרות על יותר מ־29 אלף שקל, לעומת פחות מ־25 אלף באופקים ובנתיבות. התוצאות בשטח דרמטיות: שיעור הזכאות לבגרות בשדרות נוסק ל־81.4%, בזמן שבנתיבות הוא מגרד את ה־60% ובאופקים צונח ל־50% בלבד. גם איכות ההוראה מושפעת, כאשר בשדרות כ־40% מהמורים מחזיקים בתואר שני, לעומת כ־30% בשכנותיה.

במענת למסקנות הללו בעיירת שדרות זוקפים את ההצלחה לשילוב בין תקציב ממשלתי לניהול עירוני שמשך הגירה חיובית.לעומת זאת, בנתיבות מצביעים על שרירותיות קטלנית. בעירייה טוענים כי הדרתם מתקציבי ה־7 ק"מ - בשל מרחק של חצי קילומטר בלבד מהגדר (7.5 ק"מ). "כבר לפני מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר העירייה פנתה לממשלה וטענה כי יש פגיעה בחוסן הביטחוני, הכלכלי והחברתי בהדרתה מתקציבים. מציאות זו יצרה עוולות המקרינות על החוסן הביטחוני-כלכלי-חברתי של התושבים בהיעדר תקציבי סיוע לשיפור המענים לתושבים", צוין בדוח המבקר, כשהוא מצטט את דברי העירייה.

"העיר שהכי סבלה"

"מגיע לשדרות, היא העיר שסבלה יותר מכולן", אומרת ד"ר רינה דגני, מומחית לכלכלה אורבנית והבעלים של קבוצת גיאוקרטוגרפיה. "שדרות קיבלה הטבות ששכנותיה לא קיבלו. בעוד שאופקים הפכה לשכונת צמודי קרקע של באר שבע ונתיבות מתרוממת בפני עצמה, שדרות היא הבירה של העוטף".

לדברי דגני, הזינוק של העיר אינו מקרי: "יש קשר בין תקציבים ממשלתיים להצלחה של עיר ולשירותים שהיא נותנת. כבר בשנות ה־50 עמדו כלכלנים על כך שמדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותים שווים; אם יישוב נמצא בשוליים ובאזור גבול, הוא חייב לקבל שירותים לא פחותים - ואלו עולים שם יותר כסף".

פרופ' ערן רזין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, החוקר את ערי הדרום כבר ארבעה עשורים, טוען כי הפער בתקציבים הוא רק חלק מהסיפור. לטענתו, השינוי בשדרות החל עוד בשנות ה־80 בזכות מיקום אסטרטגי ומנהיגות מקומית: "שדרות הייתה אזור עדיפות לאומית שהכי קרוב לתל אביב בגבולות הקו הירוק. עמיר פרץ, שהיה אז ראש העירייה, ידע לנצל את זה בשונה מהמנהיגות המקומית לפניו. הוא קידם פיתוח מסיבי והשקעות בתעשייה ש'ייבשה' אזורי תעשייה שכנים, כמו למשל באשקלון".

לדברי רזין, העיר עברה טלטלות פוליטיות וביטחוניות קשות מאז כהונתו של פרץ, אך שמרה על יתרון ניהולי: "החל מהאינתיפאדה השנייה שדרות סבלה מאוד במשך דור, אך לצד זאת מדובר בעיר מנוהלת היטב, שראש העיר שלה מקושר".

על אופקים הוא מוסיף: "היא מצליחה למשוך אוכלוסייה מבאר שבע בזכות הטבות מס ובתים פרטיים, למרות שהייתה תחת ועדה קרואה שנים רבות. בקיצור - התרחשו בערים הללו שינויים טקטוניים שאינם קשורים רק לתקציבים הממשלתיים".

דמוגרפיה של פירוד

ואכן, נתוני ההגירה בין 2020 ל־2022 מאששים את הפערים: בעוד ש־15% מהמהגרים לנתיבות ולאופקים הגיעו מערים חרדיות, לשדרות הגיעו 4% בלבד. גם מקור המהגרים שונה בתכלית: שדרות קלטה בעיקר תושבים מאשקלון (26%), בעוד אופקים הפכה ליעד מבוקש עבור תושבי באר שבע (42%). השורה התחתונה משתקפת במדד הסוציו־אקונומי של התושבים החדשים: המהגרים לשדרות הגיעו עם דירוג ממוצע של 5.4, לעומת 4.8 בנתיבות ו־4.5 באופקים.

"הנתונים שהמבקר מציג מצביעים על חלמאות מתמשכת ובלתי נסבלת", אומרת פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וחברה בוועד המנהל של ארגון המתכננים. "המדינה ריכוזית מאוד אך גם מפורקת: משרד החינוך, רמ"י, התחבורה, התרבות - לכל אחד יש אג'נדה משלו, והרשויות המקומיות נאלצות להיאבק זו בזו במקום להתאחד. זה סיפור של רשויות שעובדות האחת נגד השנייה".

לדבריה, הלחץ להקמת יחידות דיור רק מחמיר את המצב: "אופקים הוכפלה ורוצים לעשות זאת גם לשדרות. אלו תוכניות שמזניחות את מרכזי הערים הוותיקים וגורמות לשקיעתן ללא תשתיות. אנחנו רואים מלחמת 'כל בכל' בדרום וחוסר חשיבה אסטרטגית של המדינה".

בדוח מבקר המדינה הובע חשש כי תוכניות הממשלה ל"חבל תקומה" עלולות להפוך למשחק סכום אפס על חשבון נתיבות ואופקים. דוגמה מובהקת היא החשש מבריחת מורים; המבקר מציין כי משרד החינוך אף הודה שתוכנית התמרוץ נועדה "לתמרץ עובדים לעבוד באזור אחד על פני אזורים אחרים". כמענה לכך, קורא המבקר לאמץ מודל של "אזוריות חדשה": פתרונות אזוריים במקום עירוניים, שיחזקו את המרחב כולו. לפי המבקר, על ההשקעה לעבור דרך "מרחב שיש בו מרכיבים, נרטיב ותפקודים משותפים, המתקיימים בו־זמנית".

גם בנק ישראל הדגיש במרץ 2024 כי שיקום הדרום חייב להתייחס למרחב הגיאוגרפי כולו, ולא רק ליישובים שפונו. הערים והקיבוצים חולקים את אותן תשתיות תעסוקה, בריאות ותחבורה, ולכן הפרדתם היא שגיאה כלכלית.

לקחת צעד אחורה

אולם המבקר תוקף את הפער בין התיאוריה למעשה: בעוד שמינהל התכנון מדבר על "תכנון מבוסס מרחב", תוכנית החומש של מינהלת תקומה נותרה תחומה לאזור גיאוגרפי צר. המבקר קבע כי המינהלת "הקדישה משאבים מצומצמים לשיתוף השלטון המקומי - המחזיק בידע העמוק ביותר על הצרכים והפוטנציאל של המקום - והשפעתו על התוכנית ויישומה מוגבלת".

לדעת פרופ' אלפסי, המפתח טמון במעבר למודל של אשכול אזורי חזק. "קיים כיום 'אשכול הנגב המערבי', אך הוא וולונטרי. הוא יכול להיות כלי שיעזור לרשויות להיתמך מההצלחה זו של זו במקום להתחרות". אלפסי טוענת כי המדינה צריכה "לקחת צעד לאחור" ולהעביר את הסמכויות לשטח. "כולן נאבקות להקים אזורי תעסוקה בגלל הארנונה. במודל של אשכול בו ההכנסות משותפות, לא חייבים תעשייה בכל עיר; נתיבות תוכל להתמחות בחינוך דתי ושדרות בתרבות והשכלה. כל אחת וההתמחות שלה, בלי תחרות הרסנית על משאבים".

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה קידם ואישר שתי תוכניות שיקום ופיתוח אופרטיביות, בין־משרדיות ועתירות תקציב, הממוקדות ביישובי הנגב המערבי (בין היתר נתיבות ואופקים) ובאשקלון. יצוין כי מבקר המדינה התייחס לתוכניות אלו בדוח וציין אותן לחיוב.

משרד ראש הממשלה רואה בתפיסה האזורית כלי אסטרטגי מרכזי לקידום תכניות לפיתוח מרחבי. בדומה לתוכניות קודמות, התוכניות הנוכחיות גובשו כמענה "מבוסס מקום" (Place-based) והוליסטי, הבוחן את המרחב כולו. כך למשל, תחום האגרי־טק זכה למענה משלים וממנף בתוכנית הפיתוח של הנגב המערבי.

באשר לטענות בדבר פערים בין הרשויות אופקים ונתיבות לבין שדרות, המציאות בשטח מעידה אחרת: אופקים ונתיבות הן שתיים מהערים בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בישראל בשנים האחרונות. הערים הללו השלימו "קפיצת מדרגה" דרמטית - מעיירות פיתוח לערים מובילות ומרכזיות בדרום".

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות