גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל
הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

זכיית שפיר וג'נריישן במכרז להקמת מתקן "פסולת לאנרגיה" ב־1.5 מיליארד שקל בנאות חובב, מציפה את הפער התהומי בין ישראל לאירופה: בעוד שביבשת נרשם מחסור באשפה להזנת מתקנים, בישראל עתודות הקרקע להטמנה אוזלות והמעבר לטיפול קבוע הפך לקריטי. המגמה הנוכחית זונחת את ההתמקדות בהפרדת פחים ידנית לטובת מתקני מיון מתקדמים, ההופכים את שאריות הפסולת למקור אנרגיה בתהליך שריפה מבוקר לייצור חשמל ודלקים.

הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"
בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

פה זה לא אירופה

נכון להיום, כ־76% מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע. מתקנים כמו חירייה שימשו בעבר את גוש דן, ולמרות הפיכתו ל"פארק אריאל שרון", האתר כנראה יישאר לעד מונומנט שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש אחר.

בעיה זו נוצרת בכל הארץ, שכן עתודות הקרקע של ישראל מצומצמות למדי. חמור מכך, מדובר בשימוש בזבזני בקרקע: לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, ההטמנה יוצרת מפגעים כגון תפיסת קרקע, פליטת גזי חממה ותשטיפים, מפגעי ריח ופגיעה במגוון הביולוגי. היא גם גורמת לאובדן חומרי גלם יקרים שיכולים היו לשמש במיחזור, ומעודדת בתוך כך כרייה מוגזמת של חומרים חדשים. בנוסף, שינוע הפסולת למטמנות מרוחקות תורם לזיהום, לעומסי תחבורה ולבזבוז משאבים לאומיים.

בניגוד בולט לאירופה, הישראלי הממוצע מייצר כ־646 ק"ג פסולת עירונית בשנה - שליש יותר ממוצע האיחוד האירופי (486 ק"ג). לצד הכמות, גם אופי הטיפול שונה בתכלית: בעוד שבישראל 76% מהפסולת מוטמנת ורק 24% ממוחזרת, באירופה שיעור ההטמנה עומד על 23% בלבד. יתרת הפסולת באיחוד מופנית למיחזור (30%) ולהשבת אנרגיה, כאשר הפסולת האורגנית עוברת תהליכי דישון או "עיכול אנאירובי" להפקת גז מתאן המשמש לבישול ולחשמל.

מגרביים ישנות לאנרגיה

לדברי טל רודניצקי, מנהל הפעילות בבריטניה של קרן הליוס המשקיעה באנרגיה מתחדשת באירופה, ההטמנה מוצתה כפתרון: "היא מייצרת גזי חממה ומפגעי ריח שמעוררים התנגדות עזה, לצד עלויות קרקע גבוהות ונזקים סביבתיים עקיפים".

רודניצקי מוסיף כי עתודות הקרקע להטמנה הולכות ואוזלות, בעוד שמתקני "פסולת לאנרגיה" נהנים מגמישות תכנונית רבה יותר. לדבריו, "אילו ניתן היה לפנות את חירייה, הקרקע הייתה מתפנה לשימוש אחר". עדות ליעילות המודל ניתן למצוא בפריז, שם פועלים שלושה מתקנים כאלו בלב המרקם העירוני, מודל המסתמן כפתרון הנדרש לישראל.

אורן כהן, ראש חטיבת הזכיינות בשפיר הנדסה - שזכתה לאחרונה במכרז להקמת המתקן בנאות חובב - מפרט את המודל הטכנולוגי שבבסיס הפרויקט. לדבריו, השלב הראשון מבוסס על מתקן מיון אוטומטי, טכנולוגיה מודרנית שנכנסה לשימוש בישראל רק ב־2015. המתקן מאפשר חילוץ מאסיבי של חומרי גלם כגון פלסטיק, כלי עבודה חד־פעמיים, מתכות, נייר וקרטון, המועברים להמשך שרשרת הייצור.

כהן מציין כי חזון ההפרדה במקור של המשרד להגנת הסביבה נכשל במבחן הרשויות המקומיות: "יש לזה ערך מוסף, אבל הרבה לא טורחים". לטענתו, מתקני המיון המתקדמים מייתרים את הצורך במיון ידני; המערכות מבצעות הפרדה אופטית וטכנולוגית מדויקת המבוססת על משקל סגולי, מגנטיות וזרמי אוויר. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי להפרדה במקור יש עדיין חשיבות מכרעת. לפי עמדת המשרד, זו הגישה המקובלת באירופה והיא חיונית ליצירת "כלכלה מעגלית".

אולם, בנקודת הקצה המערכת נתקעת. בעוד שבאירופה הפסולת האורגנית משמשת לייצור אנרגיה או דשן חקלאי - בישראל היא עדיין נשלחת ברובה להטמנה. "ניתן להופכה לדשן, אך יש חסמים רגולטוריים משמעותיים לאישור השימוש בו לגידולים", מסביר כהן. הילה הייטנר, דירקטורית השקעות בקרן הליוס, מאששת את הפער: "באירופה, השימוש העיקרי בתוצר הלוואי הוא כדשן". במשרד להגנת הסביבה מטילים את האחריות בחזרה על איכות המיון. לטענת המשרד, כדי למצות את הפסולת לדשן איכותי נדרשת הפרדה במקור.

לאחר מיצוי שלבי המיון, השארית המעורבת - הכוללת בין היתר טקסטיל ("תחשבו על הגרביים הישנות שלנו", מעיר כהן) - מועברת לשריפה. האנרגיה המשתחררת בתהליך מנוצלת לייצור חשמל, בדומה לפעולת תחנת כוח סטנדרטית. עם הספק של כ־50 מגה־וואט, המתקן קטן משמעותית מתחנות הכוח הקונבנציונליות החדשות (המייצרות 800-900 מגה־וואט), אך רודניצקי מדגיש כי המדד העיקרי אינו ייצור החשמל אלא הטיפול בפסולת.

תהליך השריפה כולל מערך הגנה סביבתי: האפר העילי נלכד בקולטנים המונעים פליטת מזהמים לאוויר, ועובר טיפול ייעודי לפני הטמנתו. לעומתו, האפר התחתי שנותר בתחתית המתקן נחשב לתוצר בטוח לחלוטין - "כמו להטמין חצץ בגינה", לדברי כהן - וניתן להשתמש בו ללא הגבלה. בשורה התחתונה, בשפיר מעריכים כי המתקן מסוגל לטפל ב־70% מכלל הפסולת המשונעת אליו.

"תנו לשוק להיות חכם"

אף שהפרויקט בנאות חובב הינו פריצת דרך, מתקן בודד רחוק מלספק את המענה הנדרש. מתקן נוסף כבר מקודם בצפון ביוזמת איגוד ערים גליל מערבי, כחלק מתוכנית של המשרד להגנת הסביבה: תכנון הקמת 13 מתקני השבה עד 2040. מדובר בהשקעה של כ־30 מיליארד שקל, שמרביתה צפויה להגיע מהמגזר הפרטי.

המודל הכלכלי נשען על תמריצי "מקל וגזר" של קרן הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה: המדינה מסבסדת את הקמת המתקנים - במקרה של נאות חובב מדובר במענק הקמה של 100 מיליון שקל וסבסוד שנתי של 12 מיליון שקל - בעוד שמהצד השני היא מייקרת את חלופת ההטמנה דרך היטלים הנגבים מהרשויות המקומיות. שילוב זה של סבסוד ומיסוי נועד לדחוף את הרשויות לבחור בפתרונות של מיון והשבת אנרגיה, בכל מקום בו הדבר מתאפשר לוגיסטית.

עם זאת, סבסוד של כ־400 מיליון שקל למתקן שהקמתו נאמדת ב־1.5 מיליארד שקל נחשב נמוך. "באירופה, 70% מההכנסה מקורה בסבסוד", מסביר רודניצקי. יוצאת דופן היא ספרד, שם מחירי אנרגיה גבוהים ותשתית חזקה מאפשרים למתקנים להגיע לרווח ללא תמיכה חיצונית.

לרודניצקי יש הצעה: מעבר ממכרזי ענק למודל תחרותי פתוח. "במשק החשמל המדינה כבר למדה - קונים במחיר ידוע מראש או תחרותי, וזה מאפשר להקים יותר מתקנים. כך צריך לעשות גם באשפה: במקום רק מכרזים גדולים, לפרסם תמחור מסודר ולאפשר לכל שחקן לרוץ. תנו לשוק להיות חכם".

עוד כתבות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה