גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון, שהחלה כזיהום נקודתי במספר קטן של אצוות תרכובות המזון לתינוקות, הולכת ומסתבכת. ביום חמישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי תינוק בן ארבעה שבועות נפטר שבוע לפני כן בבית החולים אסותא מכשל נשימתי, ורק בדיעבד הסתבר כי צרך נוטרילון. למרות שהתינוק לא סבל מתסמיני מעיים המאפיינים זיהום בצרוליד, ובדיקות שכבר ערך המשרד העלו כי אין קשר בין המוות לנוטרילון, הוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת, הן כדי לוודא ממה מת התינוק, וגם כדי להבין מדוע חל עיכוב בדיווח.

מחדל נוטרילון: ההורים מאיימים בתביעה, בבתי החולים ממשיכים לספק כרגיל
בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו

בשבועות האחרונים עקבו הורים לתינוקות בחשש אחרי הפרשה בארץ ובעולם. תחילה דווח כאמור על זיהום נקודתי, אחר כך הורחב הריקול לאצוות מזוהמות נוספות, ואחר כך לסדרות גדולות יותר של המוצר. התרחבות הבעיה עוררה בחלק מן ההורים תחושה כי האירוע לא בשליטה, לא של טבע המשווקת את המוצר ולא של משרד הבריאות. עם פטירת התינוק, החשש אפילו החמיר, ולכך הצטרפה אליו תביעה ייצוגית של כ-3,000 הורים, שדרשו ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשה כולה.

האם משרד הבריאות אכן יכול לפעול אחרת ולמנוע את הזיהום או לפחות את הריקול המתגלגל? מה אומרת הפרשה על הנהלים הקיימים לבדיקת תרכובות מזון לתינוקות? ומדוע חוששים המומחים כי הבעיות בתחום הזה צפויות רק להחמיר? גלובס עושה סדר.

מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק עד הדיווח?

מותו של התינוק בן הארבעה שבועות נקבע בבית חולים אסותא, אך הדיווח על כך נמסר רק כמה ימים מאוחר יותר ורק בהדרגה התברר כי הוא צרך נוטרילון. משרד הבריאות דיווח על כך ביום חמישי, על פי הצהרותיו - ביום בו הדבר נודע לו. מאסותא נמסר כי הנושא נמצא בבדיקת משרד הבריאות.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, "בתחילת הדרך משרד הבריאות פעל כאילו מדובר בעניין טכני, ולא לקח בעלות תקשורתית על האירוע כפי שהוא יודע לעשות". משרד הבריאות ערך מספר תדרוכים לתקשורת עם פרוץ הפרשה, אך התייחס בשלב זה לאירוע כזיהום נקודתי, וזה אכן מה שהיה ידוע על המקרה באותו הזמן. "בהמשך, זה כבר יצא חלקית משליטתם. אני לא מנסה לחפש אשמים, אבל אם הדיווח היה מגיע בזמן, והיה אפשר כבר ביום שישי לבצע נתיחה ותחקיר מסודר לתינוק באסותא, זה היה חוסך הרבה פאניקה, שמועות וצער".

על פי משרד הבריאות כמה עשרות תינוקות הגיעו לבתי החולים עם תסמינים לאחר צריכת הנוטרילון המזוהם. מספר חד-ספרתי של תינוקות אושפזו, אך בדיעבד לא נמצא קשר בין האשפוזים לצריכת הנוטרילון.

לכאורה, כרגע אין עוד צורך במעקב אחר הפרשה בבתי החולים, משום שמקור הרעלן זוהה וכל המוצרים הרלוונטיים הוסרו מהמדפים. הזיהום מופיע רק שעות ספורות אחרי צריכת התרכובת המזהמת. אולם, מה אם הייתה טעות? כרגע משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לדווח על כל תחלואת מעיים חריגה, ספציפית עם מודעות לצריכת נוטרילון, אך עדיין אין ודאות שהפרשה מאחורינו.

האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר, ומה קרה לנוהל שהוטמע אחרי פרשת רמדיה?

הצרוליד זוהה בתרכובות המזון לתינוקות בישראל ובעולם כבר באמצע ינואר, אך האחזור היה מוגבל, ובמשך מעל שבוע המשיכו תינוקות לצרוך תרכובות מאצוות שבסופו של דבר אוחזרו. משרד הבריאות אימץ במהירות את התקן האירי בנושא, וכאשר הגיע תקן כלל אירופאי וההבנה מה מקור הבעיה, פעל המשרד במהירות גם בהתאם למידע החדש, אך התוצאה הייתה הריקול המתגלגל. משרד הבריאות הדגיש בפרסומיו כי מדובר באירוע כלל עולמי וכי הוא פעל בתיאום עם מדינות נוספות ובדומה להן. כמו כן, נעשה דיגום לחיפוש הרעלן במוצרים של חברות אחרות, והוא לא נמצא שם.

בשנת 2004, ישראל טולטלה על ידי פרשת רמדיה, במסגרתה רכיב חסר בתמ"ל הוביל לתמותה ונכות של עשרות תינוקות. שר הבריאות דאז, דני נוה, קבע כי כל אצווה של מזון לתינוקות תעבור סדרת בדיקות מקיפה על ידי משרד הבריאות עצמו, אולם כבר ב-2006 הוחלט להקל מעט בנוהל.

כיום משרד הבריאות בודק כל אצווה של תמ"ל חדש, וכן את הרכב החומרים בכל אצווה שלישית. כל אצווה נבדקת לנוכחות מיקרוביולוגית, כלומר זיהום חיידקי או פטרייתי. במקרה הזה, החיידק כנראה התרבה במפעל של חברת CaBio הסינית, הפריש רעלן לתוך רכיב בשם ARA שהוסף למספר רב של סוגי תמ"ל ברחבי העולם, אבל עד שהאצוות נבדקו, לא היה בהן החיידק אלא הרעלן בלבד, כלומר לא הייתה נוכחות של חומר חי.

רעלן ללא חיידק המצטבר בכמות גדולה במזון לתינוקות הוא ללא ספק אירוע נדיר, אך זיהומי תמ"ל מסוגים שונים עלולים להפוך נפוצים יותר בעתיד, אומרת דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תרכובות מזון לתינוקות מורכבת מהמון רכיבים. דווקא ככל שמנסים להתקרב יותר למקור, חלב האם, מכניסים יותר רכיבים שמייבאים מכל מיני מקומות בעולם. כמות הזיהומים שיכולה להיווצר היא אינסופית. אי אפשר לבדוק את הכל, וגם אם אפשר היה העלות הייתה אסטרונומית". מעכשיו יחוייבו כל החברות בישראל לדאוג כי ספקי חומרי הגלם שלהן ישללו נוכחות של צרוליד, אך ייתכן שזו התחמשות לקראת המלחמה הקודמת.

דוידוביץ' מסכים עם אדלר שאי אפשר לבדוק הכל, אבל מוסיף: "זה גם עניין של תקציב. חסר המון כוח אדם בתחום בדיקת המזון, וישנן בדיקות חדשות ומהירות יותר שלא הוטמעו בארץ, ורמת המחשוב צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. כבר הרבה שנים מדברים על שדרוג מעבדות הזיהומים וריכוז שלהם במקום אחד. זו לא אשמת משרד הבריאות - אין להם תקציב לזה".

אז מה עושים לגבי הסיכון העתידי?

כאמור, אי אפשר לבדוק את כל הרעלנים האפשריים בתרכובות המזון לתינוקות. דוידוביץ': "מדובר בניהול סיכונים שצריך להיעשות בצורה דומה יותר לניהול של זיהומים נרכשים בבתי חולים, תחום שגם בו ישראל נמצאת מאחור, אבל לפחות במגמת שיפור. במקום ליצור נוהל חדש כל כמה שנים, זה צריך להיות גוף מומחים חי ונושם, שנמצא בקשר עם המדע ועם העולם".

אדלר: "קיבלנו כאן כרטיס צהוב, וכדאי שנהיה מוכנים לכך שגם הכרטיס האדום יגיע. אנחנו נמצאים גם בתקופה של משברים גיאופוליטיים, שבהם פתאום אספקה של רכיב מסוים מופסקת באבחה וצריך להשיג רכיב חלופי במהירות.

"ישראל אפשרה את המכירה של חברת מטרנה לאסם-נסטלה שהיא חלק מתאגיד בינלאומי, כך שכעת אין באמת יצרן מזון תינוקות ישראלי לגמרי. אנחנו צריכים להתייחס לביטחון מזון לתינוקות כאחד הרכיבים הכי חשובים באסטרטגיית ביטחון המזון של המדינה. בארה"ב בתקופת הקורונה היה מחסור בתרכובות מזון לתינוקות. כאשר תינוק שאינו יונק לא יכול לקבל את התרכובות הללו - אין לו מה לאכול".

כל המומחים עמם שוחחנו מאמינים שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגיה היא עידוד הנקה, בעוד בפועל ישראל הולכת לכיוון ההפוך - ירידה בהנקה, בעיקר במגזרים החלשים סוציו-אקונומית. 76.7% מהתינוקות בישראל צורכים תמ"ל, אם באופן בלעדי ואם כהשלמה להנקה.

דוידוביץ': "חברות התמ"ל נמצאות בכל בתי החולים ובמדיה עם שיווק אגרסיבי. לעומת זאת, לא בכל בתי החולים יש יועצות הנקה. מלכתחילה מדובר באירוע מורכב, נשים רבות רוצות להניק אבל מרגישות שהן נכשלות ואת ההתערבות של יועצות ההנקה או אחיות טיפת החלב כפולשנית ואגרסיבית.

"רופאי הילדים כמעט ולא עוסקים בזה, ולווקום נכנסו גורמים שהם גם קיצוניים מידי, על גבול הרפואה האלטרנטיבית. יוקר המחיה מוביל ללחץ לקיצור חופשות הלידה, גם על חשבון ההנקה, בעיקר בעשירונים העניים יותר. הטיפול בנושא הזה דחוף, והוא צריך להיות רב מערכתי".

תגובת משרד הבריאות: "אירוע הריקול בישראל הוא חלק מריקול גלובלי בעשרות מדינות, בעקבות זיהוי רעלן שלגביו לא הייתה רגולציה מחייבת בעולם. משרד הבריאות פעל מיד עם קבלת המידע, פרסם הנחיות לציבור והרחיב את האיסוף מעבר לדיווח הראשוני, מתוך גישת זהירות מחמירה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהרחיבו את הריקול בהתאם לערכי הסף החדשים שקבעה European Food Safety Authority. נהלי הבדיקות בישראל תואמים את אלו המקובלים במדינות המתקדמות ואף מחמירים יותר. מערך הפיקוח על תמ״ל בישראל כולל בדיקות לאצוות ראשונות, בדיקות מיקרוביולוגיות לכל אצווה ובדיקות מחזוריות. בעקבות האירוע עודכנו הדרישות כך שכל אצווה תיבדק גם לאי-נוכחות הרעלן הספציפי. המשרד ממשיך בדיגום ובניטור ויעדכן בשקיפות.

"בנוגע לתינוק שנפטר לאחר שצרך מוצרי נוטרילון - בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת מוצרי הנוטרילון לבין התמותה, הן על ידי הגורמים המטפלים והן בעקבות הממצאים הראשוניים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך במטרה לבחון נושא זה לעומק יערכו בדיקות נוספות. ועדת הבדיקה החיצונית תבחן נושא זה וכן את הדיווח המאוחר של בית החולים אסותא אשדוד".

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

ישראלים מתמגנים בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מספר פצועים קל בנפילה בבאר שבע; אזעקות בקפריסין

ראש ממשלת לבנון: מודיעים על איסור הפעילות הצבאית של חיזבאללה ● צה"ל תקף מחבל בכיר בביירות לאחר שחיזבאללה הצטרף למערכה ● כ"ץ: "נעים קאסם מעכשיו הוא מטרה" • דובר צה"ל על כניסה קרקעית ללבנון: "כל האפשרויות על השולחן" • מפקד פיקוד הצפון: לא נפנה שוב את התושבים ● קפריסין: מתקפת כטב"מים מאיראן על נמל התעופה בפאפוס ● איראן תקפה את מתקני הנפט של סעודיה ● טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד 5 שבועות ● עדכונים שוטפים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אבו דאבי / צילום: Shutterstock, Saleh Al Tamimi

צעד נדיר במפרץ: האמירויות משביתות את הבורסות על רקע המתקפות האיראניות

בצעד חריג, איחוד האמירויות מבקש למנוע אפשרות של קריסה בשל המתקפות האיראניות ● ביתר הבורסות באזור מתקיים מסחר חרף הסנטימנט השלילי: בבורסות בכווית, קטאר, סעודיה, קפריסין וטורקיה נרשמות ירידות שערים

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות חדות באירופה; מניות התעופה נופלות, מניות הביטחון מזנקות

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

שוק ההימורים הפופולרי: הפסקת אש עם איראן? לא בקרוב

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמגייסת מיליוני דולרים על תוצאות המערכה, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע,והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

המומחה שמסביר: למה חיזבאללה "לא יכל להרשות לעצמו לשבת בצד"

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני