מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu
תוכנית החומש לחברה הערבית בישראל הייתה אמורה להביא בשורה משמעותית, שתאיץ את השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בכלכלה ובחברה בישראל. במובנים רבים היא הצליחה לקצור הישגים דרמטיים בתחומי החינוך, התשתיות והתעסוקה. אך בשנים האחרונות היא הולכת ו"מתמלאת חורים" - מקיצוץ של מיליארדים בזמן המלחמה ועד קיצוץ נוסף במאות מיליונים כעת לטובת המשטרה והשב"כ - בזמן שמאות מיליונים שנועדו למימוש דרך התוכנית נותרו מיותמים. נוסף על כך, לפני יותר מחצי שנה פרש הממונה על התוכנית חסאן טואפרה על רקע מחלוקות מול השרה מאי גולן - וטרם נמצא מחליף.
● עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?
● האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?
● מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית
תוכנית תקאדום ("התקדמות") אמורה כעת להיות בישורת האחרונה שלה. התוכנית, שהקדישה תקציבים דרמטיים לפיתוח תשתיות תחבורה, חינוך, בריאות ותעסוקה בחברה הערבית, הראתה הישגים משמעותיים. אך במקום לעסוק בתוכנית המשך, עוסקים בקיצוצים. החלטת ממשלה 550 שיזמה הממשלה הקודמת בהמשך להחלטת ממשלה 922 מתקופת ממשלת נתניהו, דיללה את תקצוב התוכנית והמשכיות הישגיה והטיפול בנושא הפשיעה עומדים בסימן שאלה.
בינתיים, הרצח בחברה הערבית שובר שיאים: אם ב־2022 נרצחו בחברה הערבית 116 אנשים (פי שניים בהשוואה ל־2015), ב־2023 מספר זה זינק ביותר מפי שניים ל־244 וב־2025 עלה ל־252. השנה המצב מידרדר עוד יותר, ובחודש וחצי מתחילת 2026 נרצחו לא פחות מ־51 אזרחים מהחברה הערבית. על הרקע הזה קוצצו מאות מיליונים מתוכנית החומש לטובת המשטרה והשב"כ, אך אלו מתקשים להכיל את גל האלימות הקטלני.
חילוקי דעות והתפטרות
חסאן טואפרה, שעמד בראשות הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי - המרכזת את תוכנית החומש, התראיין לגלובס עם פרישתו ביוני 2025. הוא סיפר על הישגים משמעותיים שהתוכנית הספיקה להשיג: שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית עלה מ־45% ל־76%, ובכך סגר כמעט את כל הפער מול האוכלוסייה היהודית (77%). מספר הסטודנטים בחברה הערבית עלה מ־25 אלף ל־60 אלף, ושיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מ־30% לכמעט 50% ברבעון הראשון של 2025 - שיא של כל הזמנים. "כמעט השגנו את היעד שלנו ל־2026, שהוא 52%", סיפר. בנוסף, מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן גם מראה על עלייה משמעותית בהכנסה מעבודה.
טואפרה פירט על הפעולות שנעשו, לרבות הקמת מגמות הייטק בתיכונים הערביים, הקמת אקסלרטורים ומרכזי חדשנות, סלילת כבישים אסטרטגיים, הקמת אזורי תעסוקה ותעשייה שיסייעו הן לתעסוקה והן לצבירת ארנונה עסקית עבור הרשויות הערביות ("דווקא ברשויות הערביות שבהן התושבים חזקים יחסית, העיריות עצמן עניות מאוד", הוסיף); כמו כן, הוא ציין את קידום הקמת שכונות מגורים חדשות והתשתית הנדרשת, טיפול בנחלים ובפסולת, הקמת צוות שמוודא את יישום התוכנית, הסרת חסמים ופיקוח על הוצאת הכסף.
לדבריו, זו הייתה "תוכנית מקיפה, עם יעדים רציניים, שכללה עשרות משרדי ממשלה". אך באוגוסט האחרון, על רקע חילוקי דעות משמעותיים מול השרה גולן, הוא נאלץ להתפטר.
ד"ר ח'דר סואעד, ראש תוכנית החברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר שגם בחוויה האישית שלו "תקציבי התחבורה נוצלו ורואים את התוצאות בשטח: אם בעבר הייתי צריך להסיע את הילדים שלי לכל מקום בשפרעם, ולא הייתה תדירות מספקת בקווי האוטובוס, היום יש אוטובוס או מיניבוס כל חצי שעה".
קיצוצים דרמטיים
אך כאמור, בשנים האחרונות התוכנית חווה קיצוצים דרמטיים: ב־2024, כחלק ממימון הוצאות המלחמה, היא קוצצה ב־15%, שהם כ־4.5 מיליארד שקל. לאחרונה, הציעה השרה גולן קיצוץ נרחב נוסף של 2.9 מיליארד שקל לצורך העברתם למשטרה ולשב"כ, אך לאחר התנגדות של שרים אחרים וגורמי מקצוע, הוחלט על קיצוץ של 220 מיליון שקל "בלבד".
זאת בזמן שע"פ ד"ר סואעד "יש 752 מיליון שקל של תקציבי החלטה 549 (למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ע"א) שלא מומשו". עוד הוא מספר כי הקיצוצים "משפיעים בעיקר על אוכלוסיות קצה, בעיקר צעירים. היום יש לא מעט צעירים חסרי מעש שנפלטים לעולם הפשיעה והאלימות. קיצצו במרכזי תעסוקה ושילוב אזרחים ותיקים, ומוסדות תרבות", זה חלק מהסיבה ש"בדיון שהייתי בו בכנסת, הדרגים המקצועיים הביעו התנגדות לקיצוץ, ובדיון בממשלה הייתה התנגדות של חלק מהשרים כמו חיים כץ ומיקי זוהר".
אך בסופו של דבר, התוכנית נבלמת בשנה האחרונה. גורם בכיר לשעבר מספר שכעת "אין מנכ"ל במשרד לשוויון חברתי, שאמור לעמוד בראשות ועדת האיתור לממונה הבא על תוכנית החומש, ולכן הכול מוקפא. מבחינת השרה גולן, היא מתכננת לא להעביר בכלל את הכספים למימוש שאר התוכנית. אומנם היא זוכה להתנגדות, אבל ממשיכה עם המאמצים.
"לדבריה, התקציבים של תוכנית החומש מגיעים לארגוני פשיעה, אבל זה רחוק מלהיות נכון: דווקא התחומים הבעייתיים, כמו ניקיון, שמירה ותחזוקה ברשויות המקומיות, לא מתוקצבים. במקום זה יש תקציבים דווקא לחינוך, בריאות, הכשרות לתעסוקה, ואפילו הבינוי עובר דרך חברות ממשלתיות ולא דרך הרשויות המקומיות, כי שם יש פחות חשיפה לגורמים בעייתיים".
מבחינת אותו גורם בכיר לשעבר "אם יש מידע מודיעיני, צריך להביא אותו לגורמי אכיפת החוק. אי אפשר לסגור את כל התוכנית רק בגלל אמירה כללית כזאת". לדבריו "המצב היום לא טוב. יש לחץ על גורמי מקצוע לא ליישם תוכניות". וחמור מכך: "אנחנו נמצאים בשנה האחרונה של תוכנית החומש, וצריך כבר להתחיל לחשוב מה הלאה: להקים צוותים מקצועיים וליצור שיח מול ראשי הרשויות. אבל זה לא קורה, כי השרה לא מאשרת לקדם את זה".
בעבר "היה המון גיבוי"
גם עימאד ג'ראיסי, מנכ"ל מרכז אינג'אז לקידום מקצועי של הרשויות המקומיות הערביות, מעיד כי "התוכנית פעלה מצוין עד שנכנסה השרה גולן. הוועדה שהייתה אמורה להעביר כסף למשרדי הממשלה לא נפגשה פעם אחת. היום אין מחליף לראש הרשות ולא ברור מתי יהיה".
גורם נוסף שהיה במשרדי הממשלה מעיד כי "בזמן תוכנית 922 בממשלת נתניהו 2019-2015 היה המון גיבוי: מצד שר האוצר כחלון, השרה לשוויון חברתי דאז גילה גמליאל ושר הפנים אריה דרעי. וראו גם תוצאות: רואים הרבה יותר ערבים באוניברסיטאות, בהייטק, בהשתלבות של נשים ערביות, וזה משפיע גם חברתית - למרות שאיפת חמאס, ערבים בישראל לא הצטרפו לטבח 7 באוקטובר. אבל היום לא רואים את זה. במקום להבין שהם קטליזטור לכלכלה הישראלית, כמו שהחרדים יכולים להיות, היום מתייחסים אליהם כאויב ולא ברור בכלל מה עושה כרגע השרה לשוויון חברתי מאי גולן".
מהמשרד לשוויון חברתי לא נמסרה תגובה עד להורדת הגיליון לדפוס.