מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock
יוקר המחיה מורגש כמעט בכל התחומים בישראל ומשפיע על איכות החיים של רבים. התסכול הגדול ביותר הוא ממחירי המזון, ולאחר מכן הדיור, ריביות על הלוואות, יוקר הבילויים והפנאי ומחירי הדלק - כך עולה מסקר של מועדון הצרכנות הוט, באמצעות גיאוקרטוגרפיה. מדובר בסקר אינטרנט שבו לקחו חלק 600 משתתפים בגילאי 25 ומעלה, כולל החברה הערבית, ואשר בחן את השפעת יוקר המחיה על הישראלים.
● המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים
● ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"
לפי הסקר, 87% מרגישים שיוקר המחיה משפיע על איכות חייהם, ומתוך זה 45% מרגישים שההשפעה מהותית. לתחושת הציבור, המחירים עלו השנה הכי הרבה בתחומי המזון, מסעדות ובתי קפה, רכב ודלק, בילויים, אופנה ונסיעות לחו"ל. בהתאמה, הפגיעה המשמעותית ביותר בתמורה למחיר הורגשה במזון (רכישות סופרמרקט), מסעדות, אופנה ובילויים.
"המקום הכי כואב"
שני נושאים השפיעו הכי הרבה על הצריכה של הישראלים השנה: עלייה ביוקר המחיה באופן כללי, והתייקרות של מוצרי מזון והסל הכולל בסופרים וברשתות המזון. המצב הבטחוני נמצא רק במקום השלישי, ובמרחק רב מהם (7% לעומת 37% ו-33%).
"המזון זה המקום הכי כואב, והקנייה הכי תדירה שיש", מסבירה גנית הראל, מנכ"לית מועדון הצרכנות הוט. "צרכנים מגיעים לסופר כמעט כל שבוע, אז ברור שכולם מרגישים את זה ומדברים על צמצום סלי הקנייה. זו הבטן הכי רגישה של כולנו".
תמונת המצב של השנה החולפת הובילה לכך ש-91% שינו את התנהלותם הכלכלית. בשיעור הגבוה ביותר (57%) הישראלים הפסיקו או צמצמו רכישת מוצרים שנחשבים בעיניהם לא חיוניים. במקום השני נמצאת הפחתת כמות הקניות, ולאחר מכן מעבר למותגים חלופיים במחיר נמוך יותר, תכנון מראש של הקניות, ונתון מטריד - שימוש בחסכונות כדי להתמודד כלכלית (20%).
הסקר שם זרקור על נושא המותגים החלופיים, ובחן באופן ספציפי את היחס למותג הפרטי של קמעונאיות המזון. הישראלים אומנם ידועים כחובבים של מוצרי מזון ממותגים ומוכרים, אולם מהסקר עולה בבירור כי המותג הפרטי מחזק את כוחו - ככל הנראה הודות לשיפור באיכות ולמחיר, שנתפס נמוך יותר. 30% מהמשיבים מעידים כי הם קונים מוצרי מותג פרטי בתדירות גבוהה, 54% רוכשים מדי פעם, ורק 16% קונים מעט או בכלל לא.
כאשר נשאלו המשיבים מה הדבר החשוב להם ביותר בקניות היומיומיות של מותגים בסופרמרקט, במוצרי פארם, מוצרים לבית וכו', הפרמטר הראשון במעלה היה מחיר זול (או תמורה למחיר). כל יתר הפרמטרים הוזכרו בשיעורים נמוכים מהותית - אמינות ועמידות לאורך זמן, היותו של המותג מוכר ומוצרים תוצרת הארץ (למרות זאת, 65% מעידים כי חשוב להם במידה כזו או אחרת לקנות כחול-לבן).
"אובדן אמון במערכת"
למרות התסכולים ותחושת הצורך בצמצום, כשליש מהמשיבים תופסים את מצבם כטוב או מצוין. מחצית מעידים כי מצבם "סביר", והיתר אומרים כי מצבם לא טוב או אף גרוע. "כאן צריך לשים לב לעניין הגיל", מציינת הראל. "בני 55 ומעלה פחות חושבים שיוקר המחיה משפיע עליהם, בעוד שמשיבים עד גיל 35-40 סבורים כי יוקר המחיה משפיע עליהם באופן שוטף. הם חווים לחץ כלכלי גבוה יותר, והשחיקה אצלם הרבה יותר גבוהה".
לדברי הראל, "הצרכנים אמרו שהם צמצמו ומצמצמים, אבל בפועל הם לא בהכרח קונים פחות ולא מוותרים על תענוגות, פנאי וחיים טובים, אלא קונים אחרת - למשל, מבצעים יותר רכישות קטנות לאורך החודש או משתמשים בדרכי תשלום כמו הטבות. מבוגרים מוותרים יותר על טיסות לחו"ל, צעירים - על בתי קפה".
מה עשוי לשפר את המצב בשנה הקרובה? הבחירה הראשונה היא שכר גבוה יותר, ואילו הוזלת מזון ומוצרי בסיס נמצאת רק במקום השני. "זה מצביע על כך שצרכנים קצת איבדו אמון במערכת", אומרת הראל. "מי שאמור להוביל מהלכים זה הרגולטור ומי שיושב למעלה, לצרכן יש כוח מוגבל בתחום הזה - ולכן המחשבה היא שאם ירוויחו יותר כסף, יוכלו לשנות לעצמם את התמונה".
בהוט משתמשים במונח "כלי חיסכון" כדי לתאר קנייה דרך מועדונים, הטבות כרטיסי אשראי, קופונים, השוואות מחירים באפליקציות, קודי קופון של משפיענים ועוד, ומהסקר עולה כי השימוש בהם גובר. "בפועל, אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים בשימוש בהטבות המועדון, והסטה של סלים לפי ההטבות, בעיקר בסופרמרקטים, רשתות אופנה, מסעדות, פנאי ואטרקציות", אומרת הראל. "לעומת זאת, בתחומים כמו תיירות ורכב אין עלייה דרמטית כמו בענפים האחרים".
איזו מסקנה מותגים וחברות צרכנות צריכים להפיק מהנתונים?
"קמעונאים מכל הסוגים מבינים שכדי להניע קהל צריך לייצר אינסנטיב של הטבות. גם לפני חמש-עשר שנים זה היה, אבל לא כמו בעוצמות של עכשיו. אנחנו בטלטלה מתמשכת, שמשנה את תרבות הצריכה. הצרכן הישראלי של 2026 מתכנן, משווה ומשתמש יותר בהטבות, מבלי לוותר על תענוגות החיים".