גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא
מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל הודיע היום (ב') על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי, על רמה של 4%, זאת לאחר שתי הורדות ריבית רצופות מאז נובמבר 2025.

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה
הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

בהצהרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל נמסר כי "אי־הוודאות הגאו־פוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן. האינפלציה הוסיפה להתמתן, והפעילות במשק ממשיכה להתרחב. שוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק במעט מול הדולר, בדומה למגמה העולמית, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט".

גם קצב הצמיחה היווה שיקול בהחלטה של הבנק המרכזי: "מהאומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של שנת 2025 עולה כי קצב הצמיחה הרבעונית עמד על 4% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות), מעל המגמה ארוכת־הטווח".

הוועדה המוניטרית התייחסה גם לעלייה במחירי השכרת הדירות, וציינה כי "קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה מ־2.6% במדד נובמבר ל־3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ־4.6% בדצמבר ל־6% בינואר. מחירי הדירות שבו לעלות בשני המדדים האחרונים".

עוד נמסר בהצהרה כי "במהלך התקופה הנסקרת, הוסיפו לעלות מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה־CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, עלתה מעט בימים האחרונים בעקבות ההתפתחויות הגאו־פוליטיות. האשראי העסקי ממשיך להתרחב בקצב גבוה מאוד, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי בית ממשיך לצמוח בקצב גבוה מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. נתוני סקר המגמות לחודש ינואר מציגים נגישות גבוהה יחסית לאשראי עבור עסקים קטנים וגדולים".

צילום: מקור: בנק ישראל (עיבוד לנתוני בלומברג)

בבנק ישראל ציינו כי "השכר במגזר העסקי עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור גבוה, של כ־5.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הדומה לעלייה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בחודשים אוקטובר-דצמבר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עמד על 3.4%, ירידה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על האפשרות שגם קצב גידול השכר העסקי יתמתן".

להערכת הוועדה, עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

בעקבות הותרת הריבית על כנה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צייץ ברשת X כי "ההחלטה של הנגיד להותיר את הריבית ברמה גבוהה היא החלטה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. השקל חזק, האינפלציה נחלשת, ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית".

צילום: מקור: בנק ישראל (עיבוד לנתוני בלומברג)

תגובות האנליסטים

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "הודעת בנק ישראל אוששה את התחושות מהימים האחרונים - המתיחות הביטחונית סביב עימות אפשרי מול איראן גברה על שיקולים אחרים - ובראשם ירידת האינפלציה ל־1.8%. מדובר בהסבר הראשון שמופיע ברשימת הנימוקים להחלטה, לאחר שבהודעה הקודמת לא נכלל ברשימה, ויותר מכך - להודעה אז צורפה תחזית כלכלית חדשה שהסתמכה על המשך הרגיעה הביטחונית באזור. הדבר מלמד על החשיבות הרבה שרוכש בנק ישראל לסוגיה, וסביר להניח כי התחזית האופטימית שלו על צמיחת המשק ב־2026 נסמכת על כך.

"בנק ישראל מציין כי מתיחות זו משתקפת גם בפרמיית הסיכון של ישראל, שעלתה מעט. למעשה, בנק ישראל מראה שאינו מתרשם יתר על המידה מירידת האינפלציה - לדבריו, היא תאמה את ההערכות ועדיין קרובה למרכז היעד. הדגש היה על כך, ולא על הימצאותה מתחתיו. נזכור כי חלק מירידת האינפלציה בחודש הקודם היה 'טכני'.

"אשר לצמיחת המשק, מאז הודעת הריבית הקודמת התווספו נתוני החשבונות הלאומיים לרבע האחרון של השנה - שהפתיעו לטובה והצביעו על צמיחה גבוהה מהמגמה ארוכת־הטווח. בהודעה הקודמת, בנק ישראל כתב שההתרחבות נמשכת סביב קו המגמה. להערכתנו, גם כאן מדובר בגורם שמאפשר לבנק ישראל להמתין עם הרחבה נוספת של המדיניות.

"שוק העבודה נותר הדוק, וגם כאן בוחר בנק ישראל התנסחות שפחות מתיישבת עם הורדת ריבית. הוא כותב שמגבלות ההיצע - המייצרות לחצי מחירים - עדיין משמעותיות. הוא לא מזכיר, בניגוד להודעה הקודמת, שיש אינדיקציה הקלה במגבלות הללו.

"להערכתנו, מחירי הדיור מהווים אף הם גורם שגורמים לבנק ישראל לנקוט מדיניות זהירה יותר. בפרט, בדברי ההסבר הודגש הפעם קצב העלייה השנתי הגבוה של תחלופת סוחר - אינדיקציה כלפי מעלה לסעיף הדיור בכללותו, וכן נכתב שמחירי הדירות שבו לעלות בחודשיים האחרונים. חשוב לציין כי בהודעה הקודמת הודגשה דווקא עליית צד ההיצע - פעילות גבוהה והתגברות של מחירי הדירות.

"אנו מעריכים בזהירות המתבקשת כי הריבית תישאר על כנה גם בפעם הבאה, ב־30 למרץ. עד אז יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שאמור להותיר את הקצב השנתי של האינפלציה ללא שינוי של ממש. עם זאת, בדומה להחלטה היום, יש גם תרחיש משני שהריבית תרד ברבע אחוז".

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, ציין כי "מעניין לראות שלמרות הירידה החדה יחסית בציפיות האינפלציה בשווקים, בבנק ישראל ממשיכים לציין כי 'להערכת הוועדה עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות. בשורה התחתונה - השוק מתמחר עתה הסתברות של כ־80% להורדת ריבית בחודש מרץ".

ההערכות בשוק התהפכו בתוך שבוע אחד

בתוך שבוע אחד בלבד התהפכו ההערכות בשוק לגבי החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל. בתחילת השבוע שעבר, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן שהפתיע לטובה (הרחבה בהמשך), גילמו השווקים הסתברות של כ־80% להפחתת ריבית נוספת. אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים סברו כי בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית על כנה.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, העריך בשבוע שעבר כי נתוני הצמיחה החזקים מהווים "תמרור עצור" להורדות הריבית. הוא הסביר כי הצמיחה האיתנה, לצד ההתעוררות המחודשת במחירי הדיור והשכירות ושוק העבודה ההדוק, הם שיקולים כבדי משקל נגד הקלה מוניטרית נוספת. כשמוסיפים לכך את הצהרות הנגיד על מדיניות "זהירה" ואת המתיחות הגאו־פוליטית, התמונה הופכת למורכבת. "אנו מעניקים הסתברות של 50:50 להחלטת הריבית הקרובה", העריך שפריר.

גישה דומה נקטו באגף הכלכלה והמחקר של הראל, שם ציינו כי "אנו סבורים כי בנק ישראל יבחר להמתין עם הורדת הריבית למרץ. זאת לאור התחזקות של כ־1.5% בלבד בשקל מול סל המטבעות מאז ההחלטה הקודמת, העלייה במתיחות הגאו־פוליטית והמשך העלייה המהירה בשכר".

מנגד, היו גם מי שהעריכו כי נתוני האינפלציה ידחפו את בנק ישראל לבצע הפחתת ריבית. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, ציין כי "במדד ינואר היו חדשות טובות וחדשות פחות טובות. החדשות הטובות: אינפלציית הליבה התמתנה ל־1.9% מ־2.6% בדצמבר, זאת עקב התמתנות חדה במחירי המוצרים (לאפס שנה אחורה). גם מחירי השירותים ללא דיור ונסיעות לחו"ל התמתנו ל־2.8% מ־3.1%. החדשות הפחות טובות: מחירי הדיור (גם שכירות וגם רכישה) מאיצים. בסך־הכול, המדד נמוך יחסית לציפיות וההתמתנות באינפלציית הליבה תומכים בהורדת ריבית".

מדד המחירים הפתיע לטובה

ההחלטה מגיעה כאמור לאחר שמדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הפתיע לחיוב והצביע על ירידה של 0.3% - ירידה חדה יותר מקונצנזוס הכלכלנים, שעמד על 0.2%. כך, קצב האינפלציה השנתי ירד ל־1.8%, מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל - והרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021.

הסיבה לירידה היא טכנית בחלקה: מדד ינואר 2025, שרשם בשנה החולפת עלייה חריגה בשל העלאת המע"מ שנכנסה אז לתוקף, נגרע מחישוב האינפלציה השנתית, מה שמשך את הממוצע כלפי מטה. אך גם ההתחזקות המתמשכת של השקל, ששבר לאחרונה שיא של 30 שנה ביחס לדולר, סייעה למתן את סביבת האינפלציה - ואנליסטים מעריכים כי המגמה צפויה להימשך.

לצד היחלשות הדולר בעולם, התחזקות השקל בחודשים האחרונים נרשמת על רקע גאות בבורסה בתל אביב, עסקאות ענק בהייטק ובתעשייה הביטחונית ומגמת מעבר של משקיעים ממסלולי חו"ל למסלולים מקומיים.

מוקדם יותר החודש, תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנה"ל אגף השקעות באיילון ביטוח, ציין כי "לאור הניסיון שלנו, ראינו כמה הכלכלה הישראלית והשקל יצאו מחוזקים מאירועים משמעותיים. לכן, מבחינתי, הכיוון ברור - מתחת ל־3 שקלים לדולר, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".

על אף נתוני האינפלציה המעודדים, ישנם מספר גורמים שתמכו בהותרת הריבית על כנה: צמיחת המשק ב־2025 עמדה על 3.1%, גבוה מההערכות המוקדמות; שוק העבודה נותר הדוק, עם אבטלה חיכוכית בלבד; הרכישות בכרטיסי אשראי צומחות בקצב שנתי של 4.5%; והכנסות המדינה ממסים בינואר שברו שיאים.

עוד כתבות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"