בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דוח על מוכנות משק החשמל למלחמה, הכולל בין השאר אמירה דרמטית לגבי פינוי בית זיקוק הנפט בחיפה (בזן), שצפוי להתפנות לטובת הרחבת העיר חיפה לתוך המפרץ.
על פי המבקר, יש צורך ב"בחינה נוספת של האיזון הרצוי בין התפיסה האסטרטגית הקיימת, שמתבססת על ייצור מקומי של דלקים, לבין ההתבססות על יבוא דלקים". כלומר, מבקר המדינה חושש שהסתמכות בעיקר על יבוא תעמיד את המשק הישראלי בסיכונים גאו-פוליטיים.
בזן בירכה על הדוח וכינתה אותו "פצצה אסטרטגית", אך ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שאחראי על הפרויקט, הרשויות המקומיות במפרץ חיפה וארגונים ירוקים זעמו ודורשים שלא לקבל המלצה זו.
● הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי
● איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח
בלילה שבין 14 ל-15 ביוני, במהלך מלחמת 12 הימים ("עם כלביא") מול איראן, פגעה איראן במתחם ייצור האנרגיה של בית זיקוק הנפט הגדול בישראל, היושב בחיפה. כתוצאה מהמתקפה נהרגו שלושה מעובדי בית הזיקוק. פעילות בזן נפגעה משמעותית, והיא נדרשה לחודשים רבים כדי לשוב לרוב יכולת הייצור שלה. השבתה זו התרחשה בתזמון גרוע במיוחד: זמן קצר לאחר מכן בית הזיקוק השני בחשיבותו, באשדוד (בז"א), קיבל משלוח נפט מזוהם שהשבית גם אותו. הדבר עורר חשש למחסור בדלקים, אך הוא נפתר בעיקר בזכות יבוא מאסיבי וייצור חלקי בבזן.
בעקבות אירוע זה, כתב מבקר המדינה בדוח שמתפרסם כעת כי "בתקופת מלחמת חרבות ברזל התחדדה החשיבות של פעילות בזן. הפגיעה בפעילות בזן בעקבות מתקניו במבצע עם כלביא המחישה את החשיבות שלו לעצמאות האנרגטית של המשק המקומי. מומלץ למועצה הלאומית לכלכלה, בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד האוצר, לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה (1231), בפרט בכל הנוגע למשמעויות סגירת בזן המתוכננת לסוף שנת 2029, ולמצוא דרכים שיבטיחו מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל וללקחים שעלו ממלחמת חרבות ברזל וממבצע עם כלביא". במילים פשוטות - יש סיכון בסגירת בזן, ובמבקר רואים בכך עדות לחשיבות בזיקוק מקומי של הנפט הגולמי, למרות שהאירוע ממחיש גם את הסיכון שבצבת מתקנים אסטרטגיים ריכוזיים במרכז עיר ובאזור תעשייה.
הדוח ספג ביקורת חריפה
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמשמש כיו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה - כלומר, הפרויקטור של פינוי בזן - הגיב בזעם רב להמלצת המבקר. לדעתו, המלחמה דווקא הוכיחה ש"מתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו, ובהיעדר הגנה מלאה, סופו שיפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. בזן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע במתחם והרג שלושה עובדים". כלומר, בעיניו האירוע שהתרחש הוא דווקא מסקנה בכיוון ההפוך, ויש לזרז את יישום החלטת הממשלה. הוא מציע כי במקום להסתמך על יבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות, עדיף לקדם יבוא דלקים ישיר, אחסון בהיקפים גדולים באתרים מוגנים, ונפקת דלקים לצרכנים בשגרה ובחירום.
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, טוען כי המבקר "כשל במסקנתו שיש לבחון שוב את סגירת בזן. לא רק שמדובר במסקנה תמוהה המנוגדת לצורך שהועלה, אלא שהיא מתעלמת מהסיכון הביטחוני שהמפעלים מהווים, נוכח מיקומם בלב מטרופולין אזרחי וחשיפתם לפגיעת טילים, כפי שאכן קרה במבצע ‘עם כלביא'". לדעתו, "מתקני זיקוק מרוכזים אינם נכס אסטרטגי, אלא נקודת תורפה מסוכנת, בניגוד לתזקיקים המאוחסנים במתקנים מבוזרים ובטוחים".
גם הארגון הסביבתי "מגמה ירוקה" מצטרף לעמדה זו, וטוען כי המלצת המבקר "מנוגדת להיגיון המקצועי" ו"כל עיכוב הוא פגיעה באינטרס הלאומי". מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, הוסיף כי "הפגיעה הישירה של טילים בליסטיים במתחם בזן בלב מטרופולין חיפה, המונה כמיליון תושבים, מדגישה את הצורך בפינוי המתחם המסוכן ובקידום פתרונות יבוא ואחסון התזקיקים בהתאם לצורכי המדינה". נוסף לכך, הוא מציין את ההיבט הסביבתי: "מתחם בזן הוא מוקד סכנה לאומי בימי חירום ובשגרה, גורם לזיהום אוויר חריג ומסוכן, ומוביל לתחלואה ומוות בטרם עת של מאות אנשים בשנה".
התוכנית שעל הפרק
בזן, באופן טבעי, בירכה על הדוח. מבחינתה, "דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה". לפי בזן, "על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן". הדוח מאשר את עמדת בזן, לפיה "החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום". עמדת בזן מתחדדת עוד יותר בעקבות אבחנה נוספת של המבקר, שלפיה כיום אין מספיק תשתיות יבוא לגז בישול, אירוע שמשרד האוצר ניסה לפתור באמצעות מס על היבואנים כדי להקים תשתיות נוספות, אך היוזמה פוצלה מחוק ההסדרים.
תוכנית נוספת, שנועדה לפשר בין תומכי פינוי בזן לבין מי שתומכים בשימור יכולת זיקוק מקומית, היא העברת בזן לאזור אחר בארץ. כפי שפורסם בגלובס, משרד האנרגיה מעוניין לתת הטבות מס ומענקים בתמורה להעברת בזן למישור רותם במזרח הנגב. בעבר כונתה תכנית זו "בדיחה" על ידי יו"ר בזן לשעבר, אך בשנים האחרונות היא נלקחת ברצינות רבה יותר. כעת נשאר לראות כיצד ישפיע דוח מבקר המדינה על התכנית, ואם לא - האם הוא יעכב את פינוי המתחם, המתוכנן להסתיים עד סוף שנת 2029.
מראש עיריית חיפה נמסר: "המלצת מבקר המדינה לבחון מחדש את סגירת בז"ן כל כך מנותקת מהמציאות וכל כך מסוכנת - במיוחד כשהוא מתעלם מהפגיעות הקטלניות של הטילים האיראניים בבז"ן, שגבו שלושה הרוגים, ושעלולות היו לפגוע בצורה קטסטרופלית בסביבה בה גרים תושבים. לכן אין לי אלא לחשוד שהדוח הזה נכתב מתוך אינטרס, ולא כשטובת הציבור על הכף. אני נלחם על הבריאות והביטחון של תושבי חיפה, ולא אתן לאף גורם לעצור את תהליך סגירת בז"ן".
ממשרד האנרגיה נמסר: "על אף תנאי הלחימה והאתגרים התפעוליים המורכבים שנלוו להם, משק הדלקים בישראל תפקד באופן רציף ומלא לאורך כל תקופת המלחמה, ללא מחסור בבנזין, סולר או גפ״מ לציבור ולמשק. אספקת הדלקים נשמרה כסדרה הודות להיערכות מוקדמת, ניהול שוטף של המלאים ותיאום הדוק עם כלל גורמי התשתית והאספקה, באופן שהבטיח רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי גם בתנאי חירום".
"עמידות המשק במבחן המציאות: משק החשמל הוכיח את חוסנו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ובמערכה "עם כלביא". למרות פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי, סיפק המשק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו".
לאחר פרסום הדוח נמסר ממבקר המדינה כי: "דוח זה הוא חלק אינטגרלי מכלל דוחות המבקר, כולל דוחות שמתחו ביקורת על פעולות הממשלה בכל הנוגע להיערכות הממשלתית לאירועי חומרים מסוכנים בסמוך לריכוזי אוכלוסיה צפופים, ואין ספק כי המיקום הנוכחי של בז"ן מסוכן. יצוין כי מרבית הליקויים שהעלתה ביקורת המדינה, כמו גם ההמלצות בדוח, תחת חיסיון שהטילה ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ולפיכך הציבור לא נחשף לממצאים ולהמלצות במלואם, לרבות בסוגיית בז"ן. הדוח שיפורסם היום נועד להבהיר שבעת יישום ההחלטה האסטרטגית שקיבלה הממשלה בדבר פיתוח מפרץ חיפה, תובטח הרציפות התפקודית של משק האנרגיה המקומי בדגש על מצבי חירום ועיתות מלחמה".