הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס. "בנימיני וגואטה", כאן ב', 11.2.26 / צילום: דוברות הכנסת
כל העולם ממתין בציפייה דרוכה להתפתחויות במגעים בין ארה"ב לאיראן. הקו הישראלי הוא שהסוגיה האיראנית היא לא בעיה מקומית או אזורית בלבד - אלא מדובר באיום גלובלי שמסוגל לסכן גם את מדינות המערב. כשהקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, התראיין לכאן ב', הוא נתן המחשה: "יש להם יכולות שיגור טילים בין־יבשתיים שמכוונים גם לארה"ב ולאירופה", הוא אמר. האם זה נכון?
● הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט
● 8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון
ראשית למרחקים הגאוגרפיים. איראן מרוחקת כ־8,500 ק"מ מארה"ב ו־3,000 ק"מ ממרכז אירופה. מדינות שנמצאות בדרום או מזרח אירופה הן כמובן קרובות יותר לאיראן, כשבחלקן המרחק קטן מ־2,500 ק"מ. זה, למשל, המצב ביוון (מרחק של 1,700 ק"מ), בולגריה ומולדובה (1,500 ק"מ לכל אחת) ואוקראינה (1,000 ק"מ).
האם אלה מרחקים שהטילים האיראנים יכולים להגיע אליהם? את התשובה קיבלנו בעזרת טל ענבר, מומחה לתוכנית הטילים האיראנית ועמית מחקר בכיר בארגון MDAA (Missile Defense Advocacy Alliance) - ואריה אבירם, מהדנס מערכת ומנהל פרויקטים באחד ממפעלי התעשיות הביטחוניות.
הטיל בעל הטווח הארוך ביותר הוא הטיל הבליסטי ח'וראמשהר, שיכול להגיע לטווח של 2,500 ק"מ. לפי ענבר, עם הקטנה ניכרת של משקל הגוף החודר והרש"ק (ראש קרב) זה יכול להגיע ל־3,000 ק"מ. אך לאיראן יש "רק" עשרות טילים כאלה, ואמינותם לא ידועה. טיל בעל טווח דומה הוא טיל השיוט סומאר שטווחו מוערך בכ־2,000־2,500 ק"מ. טיל זה נחשף לראשונה ב־2015 והוא מבוסס על טיל רוסי, כשסביר להניח שמנועו הוא העתק של מנוע צרפתי או רוסי.
טילים נוספים שכדאי להזכיר הם הטילים הבליטסיים עימאד (טווח של כ־1900 ק"מ) וסג'יל (טווח פוטנציאלי של כ־2000 ק"מ) וטילי השיוט פאווה (כ־1,650 ק"מ) והובייזה (כ־1,650 ק"מ).
אם כן, ניתן לראות שהטילים בעלי הטווח הארוך ביותר שאיראן מצוידת בהם רחוקים מאוד מלהגיע לארה"ב - והם יכולים להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה.
"אין לאיראן אף טיל בליסטי בעל היכולת להגיע לארה"ב, הקביעה של אקוניס אינה נסמכת על שום מקור מידע מוכר", אומר ענבר. ולגבי אירופה הוא מציין כי אומנם מבחינה טכנית "איראן מסוגלת לשגר טילים על מדינות באירופה", אך לדבריו "זה לא איום סביר, מסיבות מדיניות".
ועדיין, ההערכת יכולות הטילאות האיראנית היא עניין מורכב יותר מהשוואה פשוטה של טווחים. ענבר מסביר: "הדבר שמאפשר שיפורים עתידיים הוא תוכנית משגרי לוויינים המונעים בהודף (דלק) מוצק, המופעלת בנפרד מפעילות סוכנות החלל האיראנית. זאת תוכנית של משמרות המהפכה. יש להם מנועים מתקדמים בקוטר גדול, ולמעשה אלה אבני בניין לתוכנית טילית לטווח של כ־5,000 ק"מ. יש לאיראנים את כל אבני הבניין לפתח טילים לטווח ארוך מאוד".
מטעם הקונסול הכללי בניו יורק אופיר אקוניס לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי אקוניס לא מדויקים.
תחקיר: עדין קליין