עידן עופר / צילום: סיון פרג'
מניית צים זינקה בעשרות אחוזים עם פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק (יום ג') על רקע ההסכם שנחתם למכירת חברת התובלה הימית לידי חברת הספנות הפג־לויד וקרן פימי הישראלית ב־4.2 מיליארד דולר. מדובר בשווי המשקף פרמיה נדיבה במיוחד של כ־58% על מחיר השוק.
● מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"
● "השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?
● ניתוח | מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה
העסקה עדיין רחוקה מהשלמה ובפניה מכשולים לא קטנים (אישורים מטעם המדינה והתנגדות העובדים), אך בהנחה שתושלם - מי שלא ייקח בה חלק הוא המיליארדר עידן עופר, שבאמצעות חברת ההחזקות קנון שלט בצים בעבר. בסוף 2024 נפרד עופר סופית מהחזקתו בצים, לאחר מספר מימושים.
בזמן הנפקת צים בניו יורק, בשנת 2021, קנון החזיקה ב־32% ממניות החברה, והיא ירדה לאחר ההנפקה להחזקה של 27.8%. בשנת 2022 היא מכרה נתח מהמניות במחירי שיא הגבוהים משמעותית ממחיר המכירה הנוכחי של צים, ובסוף 2024 מימשה את היתרה (16.5%), הפעם במחיר נמוך משמעותית מזה שנקבע כעת בעסקה למכירת החברה (סביב 20 דולר למניה).
בסך הכול, לפי נתוני קנון, היא מכרה מניות צים ונהנתה מחלוקת דיבידנדים ממנה בהיקף כולל של 2.1 מיליארד דולר מאז ההנפקה. מדובר בערך מצטבר ממוצע (כולל הדיבידנדים שקיבלה) של כ־65.6 דולר למניית צים, הגבוה מהמחיר שבו צפויות המניות להימכר בעסקה הנוכחית (35 דולר). עם זאת, קנון יכולה הייתה להרוויח יותר אם הייתה ממתינה עם מכירת המניות של 2024 (בהנחה שהעסקה הנוכחית תושלם).
הסדרי חוב, הנפקה ותנודתיות במניה
עידן עופר היה בעל מניות דומיננטי בצים במשך למעלה משני עשורים, בחלק מהתקופה אף בעלי 100% יחד עם משפחתו, באמצעות החברה לישראל. בתקופה זו צים עברה שני הסדרי חוב, הנפקה, תנודתיות חדה במחיר המניה וכאמור, חלוקה נדיבה של רווחים לבעלי המניות. מאז ההנפקה צים חילקה דיבידנדים בגובה כ־47.5 דולר למניה, ובמצטבר למעלה מ־5.6 מיליארד דולר, כאשר קנון נהנתה מרוב החלוקות הגדולות שבוצעו.
משפחת עופר רכשה את השליטה בחברה לישראל מידי משפחת אייזנברג בשנת 1998, ובשנת 2004 רכשה באמצעותה את יתרת מניות המדינה בצים, בעסקה שנויה במחלוקת תמורת 115 מיליון דולר והפכה לבעלת 100% מהחברה.
ב־2008 מכרה משפחת עופר לצים אוניות ב־820 מיליון דולר בעסקת בעלי עניין ענקית. באותה שנה גם פרץ משבר כלכלי עולמי, וצים רשמה הפסדים ופיטרה עובדים. דירוג החוב של צים נחתך לרמת "אג"ח זבל" והיקף החובות שלה נאמד ב־3.2 מיליארד דולר לבנקים ולמספנות ועוד מעל מיליארד שקל למחזיקי אג"ח, רובם מוסדיים מישראל.
בסוף 2009 נחתם הסדר החוב הראשון של צים, ובמסגרתו החברה לישראל של משפחת עופר הזרימה לחברה 450 מיליון דולר, והעמידה רשת ביטחון בסך 50 מיליון דולר נוספים. ההסדר כלל מחיקת חלק מהחוב ופריסת יתרת החוב בתנאים נוחים יותר. בדיעבד התברר שזו הייתה רק ההתחלה: כעבור חמש שנים הגיע צים להסדר חוב נוסף, גדול הרבה יותר שכלל גם "תספורת" של 1.5 מיליארד דולר לנושים (כמחצית מהחוב).
ההסדר כלל המרת חוב למניות צים (וחלקן לחוב חדש), כך שהחברה לישראל ירדה מהחזקה של 100% בצים ל־32%. במקביל, החברה לישראל מחקה לצים חוב של 238 מיליון דולר והזרימה לה 200 מיליון דולר נוספים. זמן קצר לאחר מכן, הועברו מניות החברה לישראל בצים לחברה האחות קנון שפוצלה ממנה.
ב־2017 נכנס אלי גליקמן לתפקיד מנכ"ל צים, והוביל את החברה להנפקה בניו יורק על רקע השיפור בתוצאות העסקיות. צים הונפקה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר.
החברה הישראלית הכי הרווחית בעת הקורונה
על רקע מגפת הקורונה, שבמהלכה נוצר משבר עולמי בשרשראות האספקה הגלובליות, צים נהנתה מביקושים גבוהים ומחירי תובלה ימית (מכולות) עולים - והפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר - עם רווח שנתי נקי של מעל 4.6 מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2021 ו־2022. באותה תקופה צים הגיעה לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר, וקנון של עופר (ושאר בעלי המניות) נהנו מדיבידנדים נדיבים במיוחד.
היציאה מהמגפה ושחרור צוואר הבקבוק בנמלים, העבירו את צים להפסד שנתי של 2.7 מיליארד דולר ב־2023, אך דווקא האיומים מצד החות'ים החל מסוף אותה שנה - שוב הקפיצו את התוצאות והמניה. זאת משום שחברות התובלה הימית לא שטו בים האדום וכתוצאה מכך האריכו את הקווים שלהן, והירידה בהיצע האוניות הובילה שוב לעלייה במחירים.