פולימרקט על הכוונת של רשות המסים
"הרווחים מפלטפורמת החיזוי פולימרקט נחשבים כרווחים מהימורים לצרכי מס, וימוסו בשיעור של 35%. אם הפעילות עולה לכדי 'עסק' ולא מדובר בהימור חד־פעמי, הרווחים ימוסו במס שולי שיכול להגיע ל־50%. ואולם, למיסוי הרווחים בפלטפורמה קיים רובד נוסף: מאחר שההימורים מתבצעים במטבעות קריפטו, עליית ערך המטבע עצמו מהווה אירוע מס נפרד. אותה עליית ערך תמוסה בעת המימוש או המרת המטבע במס רווחי הון של 25%", כך מבהיר גורם בכיר ברשות המסים לגלובס.
● משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה
● הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט
אף שרשות המסים טרם פרסמה עמדה רשמית או חוזר המסדיר את הסוגיה, עמדתה בנושא ברורה: הרווחים שמפיקים ישראלים בפלטפורמה מחויבים בדיווח ומס. לדברי אותו גורם בכיר, הרשות "תאתר ותמסה את הרווחים שנגרפו, גם במקרים שבהם אלו הופקו באמצעות ביצוע עבירה, כגון שימוש במידע פנים לצרכי גריפת הרווחים".
הימור על ביטחון המדינה
פולימרקט היא פלטפורמת הימורים המבוססת על חוכמת ההמונים - ולעיתים גם על מידע פנים - המאפשרת למשתמשים מכל העולם לפעול תחת מעטה אנונימיות ולהשתמש במטבעות דיגיטליים. הפלטפורמה היא שחקן בולט בשוק זירות המסחר בחוזים, המאפשרים השקעה בחיזוי תוצאות של אירועים עתידיים במנעד רחב של תחומים: מפוליטיקה ובחירות, דרך כלכלה, ספורט ומזג אוויר, ועד לסוגיות צבאיות.
הפלטפורמה עלתה לכותרות בישראל בעקבות מעצרם של שני ישראלים - אזרח וחייל מילואים - בחשד לניהול הימורים על מבצעים צבאיים ב'פולימרקט'. נגד השניים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שעל פי החשד ניצלו גישה למידע מסווג מכוח תפקידם כדי להמר ברשת.
המעצר בוצע בשיתוף פעולה של שב"כ, ימ"ר ארזים במלמ"ב ומשטרת ישראל, אך כעת גם רשות המסים נכנסת לתמונה. הרשות בוחנת חשדות להעלמות מס במסגרת הפרשה, ובודקת באופן רוחבי את חבות המס של ישראלים הפועלים בפלטפורמה.
הכלכלה של עולם ההימורים
לדברי אותו גורם בכיר ברשות המסים, הפעילות בפולימרקט מייצרת חבות מס כפולה בישראל. ברובד הראשון, עצם הרווח מהחיזוי מסווג כזכייה מהימור ומחויב במס על הכנסה 'פירותית' בשיעור של 35%. ברובד השני, מאחר שהפעילות מתבצעת בקריפטו, המרת המטבעות לשקלים או למטבע אחר נחשבת כ'מכירת נכס' - אירוע מס המחויב במס רווחי הון או כהכנסה מעסק, בהתאם לאופי הפעילות.
רו"ח (משפטן) אייל סנדו ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס מסבירים כי פקודת מס הכנסה כוללת שלושה סעיפים מרכזיים המסדירים את התחום. "סעיף 2א קובע כי הכנסה מהימורים חייבת במס, אולם הוא נסוג בפני מקורות הכנסה אחרים", מסבירים השניים. "זהו דגש קריטי עבור מי שהופך את ההימור למקצוע: במקרים שבהם המהמר פועל כ'מקצוען' - בדומה לשחקן פוקר המשתתף בטורנירים באופן קבוע - ההכנסה תסווג כהכנסה מעסק. במצב כזה, חבות המס תהיה לפי מס שולי, וסעיף ההימורים הרגיל כבר לא יהיה רלוונטי".
רובד נוסף במיסוי נמצא בסעיף 9(28) לפקודה, המעניק פטור ממס על זכיות עד לתקרה של כ־34 אלף שקל. לדברי רו"ח סנדו, לאופן שבו מוגדר ההימור יש משמעות כלכלית אדירה: "התקנות קובעות כי הפטור ניתן 'פר הימור'. המשמעות היא שאדם המבצע מספר הימורים נפרדים ביום, עשוי להיות זכאי לפטור על כל אחד מהם בנפרד - ובכך לצבור פטור מצטבר הגבוה משמעותית מהתקרה הנקובה בסעיף".
ומה קורה כאשר הזכייה חוצה את רף הפטור? לדברי רו"ח ועו"ד אלמקייס, המנגנון הקיים מזכיר את מודל המיסוי על הכנסות משכירות למגורים: "ככל שחורגים מתקרת הפטור, הוא מצטמצם בסכום החריגה (הפטור הכפול). כך למשל, אם תקרת הפטור עומדת על כ־30 אלף שקל והרווח הגיע ל־40 אלף שקל, הפטור יקוצץ ב־10 אלף שקל ויינתן רק על 20 אלף שקל - כאשר היתרה תחויב במס מלא. המשמעות היא שבזכייה של כ־60 אלף שקל, הפטור נעלם כליל וכל הסכום הופך לחייב במס".
רובד נוסף מיסוי רווחי הימורים, וביניהם רווחים מפולימרקט, הוא שאין שום ניכוי או קיזוז של הוצאות שהובילו להכנסה מגובה המס. "גם עלות הטופס או ההימור לא באה בחישוב הרווח, ואם הפסדתי אין לי מה לעשות עם ההפסד ואני לא יכול לגרור אותו הלאה לשנים הבאות ואפילו להימור הבא", מסביר רו"ח סנדו.
הסעיף המשלים את התמונה הוא 124ב לפקודה, הקובע כי שיעור המס על זכייה מהימורים (מעבר לתקרת הפטור) עומד על 35%. אלא שכאן מסתתר הבדל קריטי בין הימורים מוסדרים בישראל לבין פעילות בפלטפורמות זרות.
"פולימרקט שונה מהותית ממסגרות כמו מפעל הפיס", מסבירים המומחים. "בזכייה מקומית, המס מנוכה במקור; אם אדם זוכה במיליון שקל בפיס, הגוף המפעיל מנכה את המס עבור המדינה והזוכה מקבל לבנק את הסכום נטו. לעומת זאת, בפולימרקט ובזירות זרות דומות, אין ניכוי במקור. המשמעות היא שהאחריות עוברת במלואה אל הזוכה: הוא מחויב להגיש דוח למס הכנסה, להצהיר על הרווח ולשלם את המס באופן אקטיבי".
מלכודת ההפסד הכפול של הקריפטו
כאמור, בנוסף למיסוי הזכייה עצמה, הפעילות בפולימרקט גוררת חבויות מס הנובעות מהשימוש במטבעות דיגיטליים. על פי עמדת רשות המסים, מטבעות אלו נחשבים ל"נכס", ומשקיעים מחויבים במס רווחי הון של 25% על מכירתם (כל עוד הפעילות אינה עולה לכדי עסק). המשמעות היא שלאחר שלב מיסוי הזכייה בחיזוי, מגיע שלב מיסוי נוסף: רווחי הקריפטו.
אלא שהעניין מסתבך אף יותר, כאשר מתברר שגם הפסד בהימור עלול ליצור חבות מס כבדה. רו"ח ועו"ד אלמקייס מסביר: "השימוש בקריפטו לצורך הימור מעלה שאלות דרמטיות שמשפיעות על הכיס. נניח שמשתמש מהמר בביטקוין שנרכש ב־100 דולר ושוויו כיום זינק ל־10,000 דולר. אם הוא מהמר ומפסיד, גישה אחת היא לטעון להפסד של 100 דולר בלבד - עלות הרכישה המקורית של הנכס שיצא מרשותו ללא תמורה".
מנגד, רשות המסים עשויה להציג עמדה מחמירה בהרבה. "הרשות עשויה לטעון כי השימוש בביטקוין לצורך ההימור מהווה 'מכירה' של הנכס בשווי השוק שלו - 10,000 דולר", מזהיר אלמקייס. "במצב כזה, המהמר יידרש קודם כל לשלם מס רווחי הון על עליית הערך (מה־100 דולר ל־10,000). העובדה שלאחר מכן הוא הפסיד את כל הסכום בהימור אינה מסייעת לו: זהו 'הפסד מהימורים' שאינו ברקיזוז, והוא פשוט 'הולך לפח'".
לדברי רו"ח סנדו ורו"ח ועו"ד אלמקייס, השילוב בין עולם החיזוי לתנודתיות של המטבעות הדיגיטליים עלול להתברר כטעות יקרה. "בשורה התחתונה, עבור מי שאוהב להמר, השימוש במטבעות קריפטו לצורך כך אינו בהכרח צעד נבון מבחינה כלכלית - בטח לא כשמדובר במטבעות שצברו עליית ערך משמעותית", הם מסכמים. "רשות המסים אמנם טרם פרסמה הבהרה רשמית בנוגע להימורים בקריפטו, אך בהחלט ניתן 'להמר' על העמדה שתציג בנושא".