גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חנות בגדים / צילום: Shutterstock
חנות בגדים / צילום: Shutterstock

מקרה ההתאבדות הטרגי של איש העסקים בכיר בעולם האופנה הותיר את התעשייה בתדהמה. החברה, שניהלה בעבר למעלה מ־100 סניפים ברחבי המדינה, נקלעה בשנים האחרונות לחובות כבדים, ופעילותה הצטמצמה משמעותית ככל שעבר הזמן. בסוף שנת 2025 דווח כי החברה הייתה במגעים עם גורמים שונים בשוק באשר לרכישתה.

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף
הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות
המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

בעשורים האחרונים תעשיית האופנה הישראלית, בדגש על העסקים הקטנים, מתמודדת עם שורת אתגרים מכיוונים שונים. המכה האחרונה הייתה העלאת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־150 דולר, מהלך שעורר מאבק ציבורי מצד בעלי עסקים קטנים בתחום האופנה ואף לקמפיין בהובלת איגוד לשכות המסחר.

אבל זה רק קצה הקרחון. הרשתות הגדולות שולטות על השוק בצורה די ריכוזית, רכישות האונליין מחו"ל מזנקות ונוגסות לאט־לאט בנתח השוק הפיזי, וההעדפות של הדור הצעיר משתנות בקצב מסחרר.

השוק נשלט באופן ריכוזי יחסית

שוק האופנה הישראלי מנוהל כיום ברובו על-ידי קמעונאיות גדולות כמו קבוצת אירני, פוקס, קסטרו־הוד'יס, בריל וגולף. זאת, לצד רשתות זרות מובילות כמו זארה.

"אין המון מקום לשחקניות ישראליות עצמאיות, ואלה שרוצות לשרוד לאורך זמן, במיוחד בימים שלנו, צריכות לשים יהבן על אחת מהקבוצות הגדולות", אומר לגלובס גורם בכיר בתעשיית האופנה המקומית.

על־פי נתוני הפדיונות של הרשתות הגדולות בישראל ושקלול המתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שוק ההלבשה וההנעלה בישראל מגלגל כ־25 מיליארד שקל בכל שנה.

מתוך כך, העסקים הקטנים מהווים כחמישית מהשוק, בעוד שקבוצת פוקס לבדה שולטת על כ־25% ממנו. מיד אחריה מגיעה קבוצת זארה־גוטקס של ג'ואי שוויבל, שחולשת על כ־14% מהשוק; קסטרו־הודי'ס על כ־9%; רנואר ופקטורי 54 על 5% כל אחת; והיתר מתפזר בין חברת דלתא ליתר החברות.

לדברי אילן בז'ה, לשעבר סמנכ"ל הסחר של H&O וחברות אופנה נוספות, "כשאין לך גב חזק מרשת גדולה כמו פוקס או קסטרו, אתה יכול למצוא את עצמך בקשיים כלכליים משמעותיים".

30% מהרכישות הן באונליין

בז'ה מתייחס לאתגר נוסף - הביקוש לרכישות באונליין. על־פי הערכות, ההוצאה הישראלית על קניות באונליין עומדת על כ־30% מנתח השוק. "זאת, לצד הקלות הרבה שבה ישראלים יכולים לנסוע לחו"ל בימינו, למלא את העגלה שלהם בפריימארק או כל רשת כלבו זרה אחרת, ולחזור עם מזוודה מלאה", מוסיף בז'ה.

אינדיקטור להשלכות משתקף בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד מחירי ההלבשה וההנעלה בעשור האחרון ירד ביותר מ־34%, בין השאר בגלל צמיחת האונליין. לשם השוואה, מדד המחירים לצרכן עלה בקרוב ל־19%.

דוגמאות לא חסר. בשנת 2018 למשל חברת הוניגמן הישראלית הגישה בקשה לפירוק, לאחר שצברה חובות בגובה של כ־240 מיליון שקל. הרשת, שכללה 137 סניפים בשעתו והחזיקה מספר מותגים כמו TNT ו־VIRUS, העסיקה בשיאה למעלה מ־1,000 עובדים. בענף מעריכים כי לצד התנהלות כלכלית לא נכונה, החברה התפרקה בגלל הקושי להחזיק את הראש מעל המים.

עם זאת, תמיר בן שחר, יועץ אסטרטגי ושיווקי, מסביר כי רוב התחרות בעולם האופנה עדיין נמצאת בחנויות הפיזיות. "שוק הקניות באופליין הוא עדיין 70% מסך הקניות של ביגוד והנעלה, ו־30% נמצא באונליין. הבעיה המרכזית היא שהדורות הצעירים, דור ה־Z ודור האלפא, פחות מתעניינים באופנה, והם מחפשים יותר להוציא כסף על ריגושים וחוויות".

קושי לעמוד בהסכמי השכירות

רוני אינסאז, מנכ"ל ובעלים משותף של רשת הנעליים סקופ, מצביע על בעיה נוספת שאיתה מתמודדת תעשיית האופנה. לדבריו, חלק ניכר מהמצוקה של בעלי רשתות אופנה נובעת מהסכמי השכירות עם חלק מרשתות הקניונים.

לדברי אינסאז, מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים לאורך השנים רק על דמי השכירות של החנויות. עם זאת, הוא מציין כי רשתות מסוימות בשוק מאוד מתחשבות בשוכרים שמתקשים לשלם.

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?