בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה היום (ג') לקריאות שנייה ולשלישית הצעת חוק המאפשרת לבתי דין דתיים לעסוק בבוררות בעניינים אזרחיים. על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך.
● מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב
● רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות
עוד נוסף סעיף משמעותי - שנכנס היום בדיון לנוסח החוק - והוא: שלא צריך אישור של בית המשפט המחוזי כדי להוציא את פסק הבוררות וניתן יהיה ללכת איתו ישירות להוצאה לפועל.
הצעת החוק אינה מפרטת רשימה של נושאים שבתי הדין יוכלו לעסוק בהם, אך נקבעו חריגים שלא ידונו על ידי בתי הדין כמו עניינים פליליים, מינהליים, או כל הליך שהמדינה או רשות מקומית צד לו.
עוד הוחרגו עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או שהיו נשואים כדי למנוע בלבול בין הסמכויות של בתי הדין הדתיים בנושאי נישואים וגירושים. בנושא בוררות בדיני עבודה, הוחרגה האפשרות לדון בסכסוכים בהם עדיין מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים, למעט בעניין שיזם העובד. במקרה כזה, בית הדין יצטרך לוודא שאכן מדובר ביוזמה של העובד, שניתנה בהסכמתו החופשית.
בתי הדין הרבניים של המדינה מוסמכים בחוק לדון בענייני אישות ובסכסוכים שנלווים אליהם. אבל בעבר הם ישבו גם כבוררים בסכסוכי ממון בלי חוק שהסמיך אותם. זאת, פשוט על סמך ההנחה שזה דבר שבתי דין רבניים עושים.
ב-2006 קבע בג"ץ שבית דין רבני אינו יכול לקיים דיונים בלי הסמכה בחוק, והחקיקה שאושרה היום תאפשר זאת. ח"כ גפני מיוזמי הצעת החוק בירך: "מדובר על חוק שהוא נותן שירות לאנשים שמבקשים את השירות הזה, כאשר יש ויכוח ממוני בין אנשים והם חותמים על זה שהם רוצים שזה יהיה על פי דין תורה. אם שניהם מבקשים את זה ושניהם רוצים את זה למה לא לתת את זה, גם בג"ץ אמר שאפשר לעשות אבל תעשו חקיקה?". ח"כ גפני הסביר שמדובר בחוק טכני. ח"כ טלי גוטליב אמרה בדיון: "החוק הזה נותן תוקף להסכמות הצדדים, דיין הוא לא פחות מעורך דין".
מתנגדי החוק העלו חשש מפני פגיעה בזכויות באופן כללי ובזכויות נשים כאשר מדובר במערכת דתית ולא ליברלית. אחד הקשיים המשפטיים שהועלו במסגרת דיוני הוועדה הוא הדרישה ששני הצדדים יסכימו להתדיין בבית הדין הרבני והטענה כי דרישה זו מורכבת. שכן יש קושי אמיתי לוודא שהצדדים המעורבים מבינים את משמעות הסכמתם, ולוודא שמדובר בהסכמה אמיתית וחופשית שלא נובעת מלחצים חברתיים.
ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט אמר "מדובר בצעד חשוב מאוד לחיזוק התורה, בצעד חשוב לחיזוק המאפיין היהודי של מדינת ישראל. לא מדובר בצעד טכני בלבד, המציאות מתחבאה בתוך ההליך הטכני".
לדבריו, בית המשפט בעצמו אמר "שזה יוצר מצב לא הגיוני שכשאתה הולך לבית דין רבני אתה צריך לאשר את פסק הדין בבית משפט, ועכשיו אנחנו מתקנים שלא צריך ללכת לבית משפט".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ הצטרף לדיון והצהיר "זהו חוק ליברלי שיוויוני, מאפשר, ולצערי הרב מתנגדיו הם הכי פחות ליברליים והכי פחות סובלניים. החוק מאפשר לאנשים מבחינה חופשית מוחלטת לדון בבית הדין הרבני בהתאם לדין תורה. עוד לא כולם חזרו בתשובה בעם ישראל, אבל תכבדו קצת מסורת של אלפי שנים רגע לפני שמאמצים שיטות משפט אחרות.
"אנשים לא רוצים ללכת למערכת משפט מעוותת מסולפת, שנשענת על ערכים מעותים, ורוצים ללכת למערכת אחרת. קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה".
ח"כ יואב סגלוביץ': "שר האוצר הגיע לפה רק כדי לעשות את הסיבוב הפוליטי שלו. החוק גרוע, בתי הדין הרבניים לא מתנהלים בצורה שוויונית כלפי נשים, ועל מה שאתם מכנים 'הסכמה', היו ויש יכוחים גדולים"