מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi
דיקסון נגווירה (3) היה שקוע בשנת צוהריים בלומזי, זמביה. אלא שאז חצי תריסר פילים, שהשתמשו בחדקיהם כאתי חפירה, חצבו חור ברוחב מטר וחצי בקיר הלבנים שליד מיטתו.
אמו מטילדה בנדה (23) הייתה מחוץ לבית. היא לא הצליחה להגיע אל דיקסון, והתחבאה בשיחים בשעה שהחיות הרסו את ביתה וזללו את אספקת התירס של המשפחה. היא דמיינה את בנה נרמס למוות. לא היה קשה לעשות זאת. פילים מחצו את בן דודה בשנה שלפני כן.
● בלון החובות שבלב האימפריה של פטריק דרהי
● קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב
דיקסון שרד את ההסתערות בנובמבר כשהסתתר מתחת לערימת סלים. מאז הוא סובל מהתקפי בכי בלתי נשלטים וסיוטים בלתי פוסקים. "הוא כבר לא אותו ילד קטן ומאושר", אמרה בנדה.
כאן, על הגבול בין זמביה למלאווי, פילים רומסים חקלאים וחקלאים יורים בפילים במסגרת פרויקט שימור שהשתבש קשות. עשרות בני אדם מתו. יבולים הנחוצים כדי למנוע רעב הושמדו. הציד הבלתי חוקי מרים את ראשו.
זה סיפור שמזהיר מפני הסכנות שעלולות להתלוות לכוונות טובות. ב־2022 הקרן הבינלאומית לרווחת בעלי חיים (IFAW), ארגון שימור והגנה על הטבע שבסיסו בהולנד, סייע לממשלת מלאווי להעביר במשאיות 263 פילים מהפארק הלאומי ליוונדה בדרום המדינה, שבו היו יותר מדי פילים, לפארק הלאומי קסונגו במרכז מלאווי, שבו היו הרבה פחות. העברתם למרחק של כ־400 ק"מ הייתה חלק ממאמצי השימור הרחבים יותר של המדינה.
עבור שוחרי איכות הסביבה ההכרח היה ברור. באזורים מסוימים של אפריקה, כמו קניה וזימבבואה, אוכלוסיות הפילים גדלו, בעיקר הודות לירידה בציד בלתי חוקי. אך ההתאוששות הזאת רחוקה מלפצות על האובדן הכבד של העשורים הקודמים. בשנות השמונים היו 1.3 מיליון פילים באפריקה. כיום ישנם 415 אלף על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN). "המטרה הייתה להקל את הלחץ על ליוונדה ולסייע בבנייה מחדש של אוכלוסיית פילים בת־קיימה בקסונגו", אמר דובר IFAW.
המהלך מ־2022 שילש את אוכלוסיית הפילים בפארק, וכך חיזק את תעשיית התיירות של מלאווי. IFAW אף השתמשה בתמונות של פילים שמורמים בידי מנופים כדי לגייס כסף לפרויקטים נוספים להגנת חיות הבר.
בתוך 24 שעות מרגע שחרורם פילים יצאו מהפארק, חצו את הגבול לזמביה ורמסו למוות שני חקלאים. בתוך זמן קצר המצב הידרדר לכדי אחד הסכסוכים הקטלניים ביותר בין בני אדם לחיות בר באפריקה הדרומית בעשורים האחרונים.
"קריאת השכמה"
הפרויקט גבה מבני האדם מחיר גבוה בשלוש השנים האחרונות: 26 תושבי כפרים נהרגו, עשרות נפצעו, גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר נהרסו ומאות בתים ניזוקו - כך על פי יוזמת הלב החם, עמותה מזמביה המספקת תמיכה חברתית ומקדמת את זכויות המקומיים.
מצדם של הפילים ייתכן שכמחצית מאלה שהועברו לקסונגו כבר נהרגו, בעיקר בידי חקלאים כנקמה על נזק ליבולים, כך על פי יוזמת הלב החם. בסוף 2024 פקחים מצאו חמישה פילים שנורו בזמביה ומתו לאחר שצלעו חזרה למלאווי.
"פילים הם חיות חכמות מאוד. הם עושים פחות או יותר את מה שהם רוצים בכל עת", אמר אדם הארט, מדען שימור באוניברסיטת גלוסטרשייר באנגליה. "מסוכן מאוד להעביר אותם ממקום למקום".
IFAW וגורמים מלאוויים גידרו את רוב הפארק, אך לא את החלק של השוליים לאורך הגבול בין מלאווי לזמביה. מחלקת הפארקים הלאומיים וחיות הבר של מלאווי אמרה כי שתי המדינות הסכימו שהגבול צריך להישאר ללא גדר, כדי לאפשר לחיות בר לחצות בחופשיות.
"ההעברות לקסונגו לא תוכננו היטב", אמר הארט וציין כי לא התייעצו עם המקומיים ולא הזהירו אותם או אימנו אותם כראוי כיצד להתמודד עם אוכלוסיית פילים גדלה. "השלכות הפרויקט ישמשו קריאת השכמה לארגונים אחרים המתכננים העברת חיות בר".
IFAW מסר כי רשויות חיות הבר במלאווי הן שהחליטו להעביר את העדרים; אנשי הארגון סיפקו כסף ותמיכה טכנית. משרד המשפטים של מלאווי סירב להגיב.
כאשר פלישות הפילים לזמביה התרבו, החקלאי אוגוסטין קומנגה (78) התארגן עם תושבים אחרים כדי להגן על האדמות. הטייס הצבאי בדימוס נהג להוביל את ההסתערות כששכניו ניסו לגרש את החיות מאדמות חקלאיות, והיה מכה בתופים וצועק.
באחת הגיחות ב־2023 קומנגה נפל ושבר את זרועו וצלעותיו כשניסה להימלט מהפילים. זו הייתה פציעתו השלישית הקשורה לפילים, והיא הובילה למותו.
קומנגה עבד עם קבוצת מתנדבים מקומית שנלחמת בציד בלתי חוקי בפארק הלאומי, על פי מקורבים ובני משפחה. "הוא אהב חיות בר ושימור, אבל כשמת הוא כבר שנא פילים", אמרה אלמנתו, דורותי מטונגה.
מותו הביא להתפרצות הזעם שבעבע כלפי הפילים. שכניו הבריחו את החיות בחזרה למלאווי בעזרת רובים וחניתות. כמה פילים נהרגו מאז בעימותים, לדברי אנשי שימור מקומיים.
לכעס מתווספת הבצורת הממושכת באזור, שמאלצת פילים ובני אדם להתחרות על משאבים. יותר מ־6 מיליון איש במלאווי ובזמביה מתמודדים עם רעב, לאחר שיבולים נבלו ובקר גווע ברעב, על פי האו"ם. פיל בודד מסוגל לאכול עד 280 ק"ג של צמחייה ולשתות יותר מ־220 ליטר של מים ביום. הפילים שהובאו אינם מצליחים למצוא מספיק משניהם בקסונגו, ולכן הם פושטים על אדמות חקלאיות וכפרים, לדברי בנסון זימבה, איש שימור מהעמותה המקומית Green Nature Zambia.
פתרונות חמקמקים
בוניפאס נקומה (48), חקלאי מהאזור הסמוך לגבול במלאווי, רכב על אופניו הביתה מהשוק עם שק תירס, כאשר דרכו הצטלבה בדרכם של ארבעה פילים. אחד מהם הרים אותו בעזרת החדק, השליך אותו אל צמחייה עבותה והרג אותו, על פי אלמנתו, דיליסה צ'ירווה, שהייתה עדה למתקפה ב־2024.
"הוא ניסה לברוח, אבל זה היה מאוחר מדי", אמרה צ'ירווה. "אחרי שהפילים תקפו אותו, הם אכלו את התירס".
קולות נחירה גרמו לחקלאי מקנדה, נקהטה (75), לצאת מביתו יום אחד ב־2024. כשהגיע לעצי הפרי שלו, הוא מצא את עצמו פנים אל פנים מול עדר פילים. אחד הזכרים הסתער עליו וגרם לו לאבד הכרה, ואז דרך עליו. שכניו פינו אותו במהירות לבית חולים עם פגיעת ראש וצלעות שבורות.
"אני עוסק בחקלאות מאז שנות השמונים, ופילים מעולם לא היו בעיה עבורי", אמר נקהטה, שעדיין משלם על הטיפול הרפואי, שעלה 100 דולר. "כל הבעיות האלה התחילו ב־2022".
לפני עשר שנים רק 50 פילים חיו בקסונגו - ירידה מ־1,200 בשנות השבעים, על פי אנשים העוסקים בשימור. עד אמצע 2022 אוכלוסיית הפארק גדלה ל־120 פילים, שנשארו ברובם באזור המוגן. ההעברה הביאה את המספר הכולל ל־383.
קייט אוונס, מייסדת עמותת המחקר והחינוך Elephants for Africa שבסיסה בבוטסואנה, אמרה שהפילים שעברו לקסונגו התקשו להסתגל.
"המבוגרים תמיד ינסו להוביל אחרים לחפש מקורות מזון חדשים או לחזור למקום שממנו הועברו", אמרה אוונס. "מאחר שיש כפרים שנמצאים קרוב כל כך לפארק, הסכסוך הזה אינו מפתיע".
IFAW עבד עם ממשלת מלאווי כדי למנוע עימותים בין פילים לשכניהם, אמר דובר הארגון. צוותי תגובה מהירה - מקומיים הרכובים על אופנועים וחמושים בזיקוקים ובמכשירים המרססים תמציות פלפל חריף - מנסים להוביל פילים משוטטים בחזרה אל האזורים המוגנים. הותקנה גם גדר סולארית. יש אפליקציה שמסייעת במעקב אחר הפילים.
דובר IFAW אמר שעימותים התרחשו עוד לפני שהעדרים החדשים הגיעו. "סכסוך בין בני אדם לפילים הוא למרבה הצער בלתי נמנע, כמו בכל מקום שבו בני אדם וחיות בר מתקיימים יחד", אמר.
במאי זוג נמרים פלש לחווה בבוטסואנה, הרג שני רועים ותקף עז. כמה שבועות לאחר מכן תנינים הרגו דייג לאורך נהר הזמבזי בזימבבואה, על פי הרשויות המקומיות.
גורמי שימור, כולל סוכנויות עצמאיות וממשלתיות, מנסים בדרך כלל להפחית מתחים באמצעות אספקת מקומות עבודה, בתי ספר, שירותי בריאות והטבות אחרות לאלה המתגוררים ליד אזורים שהוקצו לחיות בר. לעתים קרובות הם מפצים את הכפריים כאשר חיות טרף הורגות את בעלי החיים שלהם או אוכלי עשב אוכלים את יבולם. הרועים משבט מסאי שבקניה ובטנזניה מקבלים כ־600 דולר עבור כל פרה שטורפים הורגים, בתנאי שלא יהרגו טורפים כנקמה, לדברי אנשי שימור.
בפרויקט ההעברה לקסונגו לא נעשה עד כה שימוש בפתרונות מוצלחים כאלה.
סיכונים חדשים
עובד לשעבר של IFAW, מייקל לבושיין, מוביל את המאבק נגד הפרויקט. לבושיין, חייל לשעבר בקומנדו הדרום־אפריקאי, ייסד את יוזמת הלב החם בתגובה לעימותים שבאו בעקבות ההעברה. הוא אומר שכאשר עמד בראש מאמצי אכיפת החוק של IFAW בדרום אפריקה, הזהיר את הארגון כי פילים שיועברו יברחו מביתם החדש, שלא יהיו בו מספיק מים וצמחייה עבור העדרים שילכו ויגדלו.
"הדגשתי בפני IFAW את הסיכון הטמון בסכסוך בין בני אדם לפילים בקסונגו, והוא לא הצליח לטפל כראוי בסיכון הידוע הזה לפני ההעברה", אמר.
הוא מתאר את הפרויקט כדוגמה ל"אימפריאליזם של שימור", שבו קהילות עניות נושאות במחיר פעולותיהם של פעילי איכות הסביבה הזרים. לבושיין גם כתב לקונגרס האמריקאי בנוגע ל־IFAW, שפועל גם ממשרדים בוושינגטון הבירה, ואמר כי יש להטיל על הארגון את האחריות על מקרי המוות והנזקים לגידולים.
גורמי שימור ובכירים בממשלה אומרים כי המקומיים - וחיות הבר - ירוויחו בסופו של דבר מן ההעברות וממאמצי שימור אחרים, שמספקים יתרון לתעשיות התיירות של זמביה ומלאווי. הכנסות התיירות של זמביה זינקו ב־60% בשנת 2024 ל־2.5 מיליארד דולר, לפי נתוני הממשלה. מלאווי הכניסה 230 מיליון דולר מתיירות בשנת 2024, זינוק של 19% לעומת שנה קודם לכן.
אך לכעס שנוצר בעקבות כך, לדברי תושבי הכפרים, היו השלכות רחבות יותר על שימור הטבע במדינות. מקומיים רבים חדלו לדווח על ציידים לרשויות חיות הבר. במקום זאת הם צדים והורגים פילים משוטטים, כך לדברי מתנדבי שימור.
"ציד בלתי חוקי שב ומופיע, התושבים מתוסכלים", אמר אנדרסון סוקו מזמביה, שצד באופן בלתי חוקי בתוך קסונגו בשנות התשעים, אך מאז הצ טרף ליוזמות נגד ציד בלתי חוקי.
בינתיים קורבנות התקיפות איימו לתבוע את IFAW, כך על פי משרד עורכי הדין הבריטי לי דיי, המייצג תובעים פוטנציאליים. ביוזמת הלב החם מתעדים ראיות עבור הקורבנות.
IFAW כינה את האיום המשפטי אופורטוניסטי, ואמר כי כל פיצוי שהקורבנות מבקשים לתבוע, יש לתבוע אותו מממשלת מלאווי. משרד המשפטים של מלאווי סירב להגיב.
עורכי דין מקווים לגייס את מטילדה בנדה, שבנה ניצל בנס מרמיסה במהלך שנת הצוהריים, כדי להצטרף לתביעה אפשרית בבריטניה.
בנדה אמרה שהיא רוצה פיצוי על ההפסדים שספגה. לאחר שהפילים בזזו את ביתה ואכלו את התירס שלה, הם גם השתינו על מה שנותר מאספקת הדגנים שלה.
"מעולם לא הייתי כל כך קרובה לפילים", היא אמרה. "זה היה רגע מפחיד מאוד".