מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בעוד שמהפכת ה־AI מטלטלת את השווקים הגלובליים, מדדי הדגל של תל אביב דווקא מזנקים בשיעורים דו-ספרתיים מתחילת השנה. עם זאת, החשש מה"שיבוש" שיוצרת הבינה המלאכותית לא פוסח על הבורסה המקומית.
● אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל
● שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות
סקטור ה-IT והתוכנה הוא שסופג את המכה העיקרית, ושורת מניות בענף צוללת בחדות בתוך שבועות ספורים.
כך, מניות ספקיות שירותי התוכנה וה-IT מג'יק ומטריקס , הניצבות בפני מיזוג בתקופה הקרובה, ירדו בחודש האחרון בכ-37%. ירידה דומה נרשמה גם בקרב חברות ה-IT והתוכנה הנוספות: מלם תים (35%), ווואן טכנולוגיות (36%), מיחשוב ישיר (38%) וחילן (22%).
"החברות יוכלו לעשות חלק מהדברים עצמאית"
למעשה, מתחילת השנה, מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע היה היחיד שהשיא תשואה שלילית, עם ירידה של כ-13.5%, על רקע החשש מפני השפעות הבינה המלאכותית. מה עומד מאחורי הנפילה במניות, שעד לא מזמן נחשבו לדפנסיביות?
"חברות ה-IT נחשבות לכאלו שנמצאות בליבת העסקים של כל החברות במשק בכל מה שנוגע לפתרונות טכנולוגיים, כמו שירותי ענן ו-AI", אומר ליאור שילה, אנליסט טכנולוגיות, אי.בי.אי בית השקעות. "הן יושבות באיזושהי נקודת צומת בין טכנולוגיה חדשה ובין החברות המקומיות בארץ שעוד לא אימצו אותה ורוצות להגדיל את סט הכלים הטכנולוגיים שלהן".
ואכן, החברות הישראליות הבולטות בתחום מספקות מגוון שירותים טכנולוגיים לחברות ממגוון סקטורים במשק ולמשרדי ממשלה. הללו כוללים בין היתר שירותי ייעוץ טכנולוגי ואינטגרציה של מערכות ליבה, כמו גם רכישת מערכות ותוכנות של חברות מחו"ל (דוגמת ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט וסיילספורס אבל גם מאנדיי הישראלית), שאותן הן מטמיעות בארגונים שעימם הן עובדות. נוסף על כך, חלק מהחברות מספקות גם ציוד מחשובי וציוד תקשורת, וחלקן פועלות גם בתחום שירותי השכר (מלם תים וחילן).
"באופן היסטורי התייחסו לחברות הללו כיותר דפנסיביות מאשר חברות תוכנה גלובלית, בגלל אופי הפעילות שלהן", מוסיף יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת המסחר בבורסה. "אלו חברות שבמהות שלהן, הן מטמיעות של תוכנות גלובליות בכל מיני ארגונים ופחות נמצאות בעולמות של הפיתוח".
חוששים מצמצום וביטול הסכמים
על רקע זה, נהנו מניות הסקטור מהצפי לפריחה במשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה. "כל המשק הישראלי היה, וחלקו עדיין, באיזושהי אופוריה שהתחילה אחרי המלחמה עם איראן, ונמשכה עם סיום המלחמה בעזה וההתפתחויות הגיאופוליטיות. גם חברות IT היו חלק מהאופטימיות סביב המשק הישראלי, מתוך הנחה שהן צפויות לפרוח יחד עם הכלכלה הישראלית. כל הדבר הזה גרם גם לעלייה במניות ולהתרחבות של מכפילים שהיו גבוהים משל המתחרות שלהן בארה"ב ובאירופה", מסביר שילה.
אלא שדי מהר המציאות טפחה על פניהן של החברות הציבוריות בתחום. הללו, רשמו ירידות של יותר מ-30% במחיר מניותיהן מתחילת השנה, חרף המגמה החיובית בשוק. עיקר הירידה נרשמה בתחילת החודש האחרון, על רקע השקת כלי של חברת אנת'רופיק, המפתחת את מודל הבינה המלאכותית קלוד. על אף שהכלי מיועד בכלל לתחום המשפטי, הוא הצליח לעורר בהלה בקרב מניות התוכנה בוול סטריט, שהשילו קרוב ל-300 מיליארד דולר משוויין, ביום שלאחר השקת הכלי.
ברקע עומד החשש בשוק, כי מדובר רק בקצה הקרחון, וכי הטכנולוגיה המתפתחת עשויה לייתר כבר בטווח הקרוב את הצורך בחברות תוכנה. התוצאה היא שמשתמשים וחברות ישאלו מדוע לשלם לחברות תוכנה חיצוניות סכומים אדירים עבור פתרונות שניתן לפתח בקלות עם עוזרי בינה מלאכותית אישיים.
גלי ההדף מוול סטריט הגיעו גם לשוק המקומי, שאומנם אינו משופע בחברות טכנולוגיה בכלל ובחברות תוכנה בפרט, אך כולל כמה חברות בתחום ה-IT (טכנולוגיות מידע). הללו ירדו למוחרת נפילת מניות התוכנה האמריקאיות בשיעור של עד 15%, תוך שהן מוחקות כ-5.6 מיליארד שקל ביום אחד.
"כל ההתפתחויות של ה-AI והאפשרות ליצור סוכנים חכמים, ובמיוחד הפיתוח האחרון של אנת'רופיק, גרמו למשקיעים לתהות אולי הלקוחות של החברות יוכלו לעשות חלק מהדברים באופן עצמאי בעזרת סוכנים או פתרונות שהן יפתחו בעצמן", מסביר שילה מאי.בי.אי. "הפיתוח של הסוכנים פוגע בצורה ישירה בחלק מהמוצרים שהחברות האלה משווקות. לדוגמה התוכנות של וויקס ומאנדיי עשויות להיפגע מכך שחלק מהחברות יעסיקו פחות עובדים". סוכנים אלו מסוגלים לבצע משימות אינטגרציה ותמיכה שבעבר דרשו שעות עבודה ארוכות של אנשי IT.
בנוסף, הוא מעריך, ייתכן שהלקוחות ידרשו מחברות ה-IT לצמצם את היקף ההסכמים מולם. "בדרך כלל הן מתבססות על הסכמים מראש, שבהם הן גובות תשלום לפי שעות עבודה או כמות אנשים שנדרשת לטובת הפרויקט. כך, שיכול להיות שהחיסכון בזמן שה-AI מייצר, בעצם זה שהוא מאפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, יביא את הלקוחות לדרוש לשלם פחות על אותם השירותים".
המוסדיים אחראים למהלך האגרסיבי
לפחות בינתיים נראה שהחברות מתקשות לעצור את הסחף במחיר המניות, שהמשיכו לרדת בשיעור משמעותי מאז החלו הירידות בתחילת החודש.
לדברי פגוט מהבורסה, באופן מעט מפתיע מי שהיו אחראים למהלך האגרסיבי הם דווקא הגופים המוסדיים. "זה מקרה קלאסי של משקיעים מוסדיים שהתנהגו באגרסיביות, ולא של הציבור הרחב שמכר מתוך בהלה", הוא אומר. "אין כמעט החזקה של הציבור במניות האלו, שהיו אהובות מאוד על ידי המוסדיים הישראלים. אין אפילו קרנות סל שאפשר לבוא ולטעון שהייתה פה מכירה נרחבת של הציבור הרחב. כך שיכול להיות שבגלל האירוע של אנת'רופיק המוסדיים אמרו לעצמם 'אוקיי, החברות האלו נסחרות במכפילים יחסית גבוהים'".
להערכתו, הדוחות הקרובים של החברות ישפרו את התמונה ויעזרו להפיג את חששות המשקיעים. גם שילה מאי.בי.אי "מזהה אפסייד גדול בכל אחת מהן. אני חושב שהשוק היום מחפש ודאות תזרימית, והחברות האלה הן כמו אי של יציבות, שיודע לספק את התזרים, הדיבידנד והוודאות קדימה".
ההבדל מהעובדים בחברות התוכנה
אם התרחיש הפסימי בשוק יתממש, ויוביל לצמצום והתייעלות בחברות, עשרות אלפי עובדי הסקטור עלולים לשלם את המחיר. הצורך בהתייעלות נובע הן מרצון החברות עצמן לשלב AI, והן מהתאמות שידרשו הלקוחות. עם זאת, ההערכות הן שהדבר יתבצע בהדרגה, משום שהחברות כבר מתמודדות כיום עם מחסור בגיוס עובדים חדשים.
בנוסף, הפגיעה בשכרם של העובדים הישראלים עשויה להיות פחות משמעותית, לפחות בשלב הראשון. זאת משום שבניגוד למקובל בחברות תוכנה ו-IT בארה"ב, ובחלק מחברות ההייטק המקומיות, העובדים בישראל מתוגמלים בעיקר בשכר ישיר ולא בתגמול הוני (אופציות). האחרונים, ראו בחודש האחרון כיצד ערך האופציות שלהם נשחק בצילו של ירידת מחירי המניות.