גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל
חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מאז שפרצה המלחמה, ישראלים רבים התגייסו למילואים, כשהם משרתים את המדינה ושומרים על ביטחון אזרחיה אל מול האיומים הרבים. אולם, אחרי מעל לשנתיים של לחימה, נראה שלמעסיקים נגמרה הסבלנות, ואולי גם האמפתיה.

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט
המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

כך, נתונים חדשים של משרד הביטחון חושפים כי מעטפת ההגנה שאמורה לשמור על המילואימניקים בשוק העבודה חווה קריסה משמעותית. לפי הנתונים, בכ־60% מהמקרים שבהם מעסיקים ביקשו לפטר אנשי מילואים מוקדם יותר מהמועד המתאפשר בחוק, ועדת התעסוקה באגף לחיילי משוחררים ומילואים במשרד הביטחון אישרה זאת.

שכפ"ץ תעסוקתי?

על הנייר, החוק הישראלי אמור לספק למילואימניקים הגנה תעסוקתית. הוא אוסר על אפליה על בסיס השירות, מגן על בנות הזוג, וקובע תקופה מוגנת שאפילו הוארכה בזמן המלחמה מ־30 ל־60 יום מרגע החזרה מהשירות. משמעות המנגנון היא שמעסיק שרוצה לפטר עובד שנמצא בצו מילואים או חזר ממנו, חייב לעבור דרך ועדת התעסוקה של משרד הביטחון - גוף עם סמכויות של בית דין לעבודה. צה"ל מצמיד למשרת ייצוג משפטי.

כשצוללים למספרים של 2025 שפרסם משרד הביטחון, התמונה הופכת למטרידה יותר. בשנה החולפת נרשמה עלייה בפניות לוועדה -1,267 פניות. מתוך כלל הבקשות של מעסיקים לפטר מילואימניקים, הוועדה אישרה 746 מהן. מדובר בעלייה של 11% מהשנה הקודמת, בה אושרו 673 - כך שב־2025, כ־60% מהבקשות לפטר משרתים בתקופה המוגנת קיבלו אור ירוק.

מבין הבקשות שאושרו, כ־37% נומקו בסיום העסקה, סיום פרויקט, צמצום או הפסקת פעילות של המעסיק, וכ־47% מהן אושרו בהסכמה בין הצדדים. בנוסף, 143 בקשות נדחו, 197 נמחקו, 105 הסתיימו בפשרה, וב־63 מקרים נוספים נקבע דיון נוסף.

כך נסדקה ההגנה

העלייה באישור בבקשות הפיטורים בשנת 2025 נראית, לפחות על הנייר, כפרדוקס. הרי עצימות המלחמה ירדה, המאסה הגדולה של המילואימניקים כבר לא מגויסת בצו 8 רציף, והתחושה הציבורית היא של חזרה מסוימת לשגרה. אז למה הוועדה אומרת 'כן' לעיתים קרובות כל כך?

מאחורי ההחלטה של ועדות התעסוקה לאשר את פיטורי המילואימניקים עומדות שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא מצוקתם של עסקים שסחבו את מצבם הכלכלי במשך שנתיים, וכעת נאלצים לבצע סגירת מחלקות והתייעלות. במקרים אלו, לוועדה קשה להכריח מעסיק להשאיר עובד אל מול ראיות לצורך עסקי־אסטרטגי, או במצבים שבהם הסירוב עלול להוביל לקריסה כלכלית של העסק כולו.

הסיבה השנייה טמונה בפיטורים המבוצעים בהסכמה, תמורת תשלום של מספר משכורות. כאן נחשפת פרצה המאפשרת למעסיקים להפעיל לחץ על העובד; שהרי מעטים המילואימניקים שיתעקשו להישאר במקום עבודה שמשדר להם שהם אינם רצויים בו. הבונוס הכספי אולי מעניק למשרת שקט כלכלי בטווח הקצר, אך הוא מגיע על חשבון הביטחון התעסוקתי ארוך הטווח: באותה תקופה שבה המילואימניק "נהנה" מהפיצוי, הוא אינו יכול להתמיין לעבודה חדשה - והחשש מפני העתיד רק גובר.

שנתיים של עול כלכלי

כאמור, נרשמה עלייה גם בבקשה לפטר מילואימניקים, ולא רק במספר הבקשות שאושרו בפועל. המעסיקים, במיוחד בעסקים הקטנים והבינוניים, החזיקו את הראש מעל המים במשך שנתיים ארוכות. הם התמודדו עם חוסר ודאות, עם עובדים שעוזבים לתקופות בלתי מוגבלות ועם חוסר יכולת ריאלית לגייס מחליפים למשרה זמנית־קבועה. אחרי שנתיים, האותות הכלכליים מתחילים לצוף. אמנם יש קושי להיאחז בהסבר זה, לאור הנתונים עצמם: רק 37% מאישורי הפיטורים השנה נומקו בצמצום, סיום פרויקט או הפסקת פעילות, זאת לעומת 53% מהבקשות בשנת 2024.

סיבה נוספת שהעלו גורמים בשוק היא היעדר שיפוי מהמדינה על הזכויות הסוציאליות שהמעסיקים נדרשים לשלם עבור העובד בזמן המילואים - סכומים שיכולים להגיע במצטבר לעשרות מיליוני שקלים בחודש לענף כולו. המדינה אמנם הודיעה לפני כשבוע שתשפה את המעסיקים בשיעור של 20% משכר העובד כדי לכסות את ההוצאות הללו, ולכאורה הבעיה אמורה להיפתר.

ואולם, אחרים סבורים שזו לא הסיבה העיקרית לעלייה בבקשות לפיטורים. לטענתם, אין באמת פתרון ש"מחוסן" מפני היעדרות של עובד לזמן בלתי ידוע. הקושי המבני להביא עובד מחליף, יחד עם הנטל הכלכלי הכרוך בספיגת שינוי כזה בעסק לאורך זמן, הם אלו שמכריעים בסופו של דבר את הכף.

עו"ד שבות רענן, מקימת צוות מיצוי זכויות ב"מילואים 360" וממובילות מפלגת המילואימניקים, הגיבה לנתונים ואמרה: "המלחמה לא באמת הסתיימה. בטח לא בשביל המילואימניקים שנקראים שוב ושוב בצל המחסור החמור בלוחמים אל מול האתגרים הביטחוניים שעומדים לפתחנו".

לדבריה, המעסיקים, צה"ל וממשלת ישראל חייבים להפנים שדווקא עכשיו, כשהמשק פועל תחת התחושה שהמלחמה כבר מאחורינו, הנטל על המשרתים רק גובר. "המילואימניקים ובנות זוגם חייבים גב יציב כדי להמשיך לחזק את אלונקת הביטחון שמאפשרת פה שגרת חיים ועסקים", סיכמה רענן.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?