גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי
שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

הכנסות המדינה ממסי מקרקעין, בעיקר מס רכישה, הסתכמו בשנת 2025 ב-19.3 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 21% לעומת 2024. וזה עוד לפני הקופון הגדול שגוזרת המדינה גם ממע"מ, בשיעור 18%, מכל דירה חדשה שאנחנו קונים.

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס
פרשנות | תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

המספרים האדירים הללו צריכים להיות ברקע הוויכוח הסוער בנוגע למהימנות מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לאחר שהשבוע - אחרי מדד שני ברציפות שהציג עליית מחירים - פרסמנו כי לא רק אנליסטים וכלכלנים, אלא גם רשות ניירות ערך לא מאמינה ללמ"ס. הרשות דורשת מיזמי חברות ציבוריות לשקף טוב יותר בדוחות הכספיים את המחיר האמיתי, לאחר גילום המבצעים וההטבות.

המדינה ורשות המסים הן אלה שנמצאות בברוך

אבל אם מחיר המחירון הוא לא המחיר האמיתי, המדינה ורשות המסים הן אלה שנמצאות בברוך, ודאי לא פחות מהסטטיסטיקאים המרובעים. כמה זמן עוד נסכים לשלם מס רכישה או מע"מ על דירה בשווי 3 מיליון, אם בעצם אנחנו משלמים מחיר של 2.7 מיליון? ואיך בעצם נחליט ונתווכח עם רשות המסים לגבי פער מחירים?

רק השבוע, למשל, יצאה חברת גינדי במבצע שבו היא מבטיחה לקונים "6,000 שקל בחודש, למשך 5 שנים". האם כל כך פשוט להוריד 360 אלף שקל מהמחיר בחוזה (מכפלת ההחזרים), או שצריך למצוא נוסחה שתשקלל את פריסת התשלומים ואת היווני הריבית? ומה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים?

הציבור בעיקר המפנים עד כמה קל ללוש נתונים

ואחרי הפתיחה הזו, חשוב גם לשים את הביקורת בפרופורציה. אני פשוט מספיק זקן לזכור שכבר היינו בסרט הזה יותר מדי פעמים. שכבר הסבירו לנו המומחים שאין סיכוי שהלמ"ס צודקת, עד שהם קיפלו את הזנב ויישרו קו מול המחירים הדוהרים.

קחו למשל את השנים 2008-2010. בשנת 2008, בזמן שמשבר כלכלי היכה בעולם, דיווחה הלמ"ס שמחירי הדירות פה עלו ב-7.6%. במשרד האוצר חשבו שהלמ"ס השתגעה. בתחילת 2009 פרסם מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר כי מספר הדירות שנמכרו בישראל צנח ב-43% ברבעון האחרון של 2008, ושמחירי הדירות דווקא ירדו ב-7%. באוצר לא חששו לכתוב במפורש כי הנתונים שלהם סותרים את נתוני הלמ"ס. ובעוד זו האחרונה הביאה מחיר ממוצע, באוצר שלפו את המחיר החציוני. כשהלמ"ס שקללה את כלל העסקאות בשוק, בנוסחה מורכבת מאין כמותה שמנסה לנטרל הטיות כמו גודל, מיקום, שטח ועוד ועוד, באוצר העדיפו לייצר מדד חדשני שבדק מה קורה רק בדירות חדשות, בפרויקטים זהים, כדי לנטרל לכאורה הטיות שבלמ"ס פספסו.

בשנת 2009 העימות נמשך. לפי הלמ"ס, מחירי הדירות טסו באותה שנה ב-13.7%, חודש אחרי חודש. מנגד, בסוף 2009 הודיע משרד האוצר כי מחירי הדירות צנחו בנובמבר, בשיעור חד של 5.7%, וכי "באזור המרכז כולו נבלמה עליית המחירים". באוצר ציינו כי "הירידה תואמת את הירידה המשמעותית בביקושים בחודשים האחרונים. במיוחד ניכרת השפעת ההאטה בביקוש לדירות יוקרה, בהן שיעור ירידת המחירים חד עוד יותר. כך למשל, באחד מהפרויקטים הגדולים היוקרתיים במרכז הארץ נרשמה ירידה נומינלית בשיעור של כ-8% בחודש נובמבר".

בדיעבד, לאחר שבשנת 2010 בלמ"ס כבר דיווחו על עלייה נוספת של 17.6% ונסיקת המחירים הייתה ברורה למדי לכל מי שחי פה, באוצר החליטו לרדת מהעץ ולא להמשיך לשלוף נתונים הפוכים. גם הם הבינו שהציבור בעיקר מבולבל ומפנים עד כמה קל ללוש נתונים.

בשני הצדדים יש הרבה מאוד אינטרסים

כל זה לא אומר שאנחנו בתסריט דומה. אף שגם אני מתקשה להבין איך במציאות של היצע דירות בשיא וריבית בשמיים (עדיין), הספינה שוב שינתה כיוון. אבל ההיסטוריה הלא מאוד רחוקה מחייבת את כולנו - כולל אותי - ליותר סבלנות וצניעות. בין השאר, כי יש מסביב המון ישראלים - מתעשרי הייטק, מתעשרי בורסה ואחרים - שדווקא כן יכולים לקנות דירה גם בצוק העיתים. הגשמת חלום או סתם מימוש רווחים. ואולי איכשהו ההיצע פוגש ביקוש.

ובעיקר, תזכרו שבשני הצדדים יש הרבה מאוד אינטרסים. או לכל הפחות, שכולם מפוזיציה - מה שאומר שהם עלולים להיות מוטים, אפילו בלי להרגיש. גם אנשי האוצר, שמבטיחים שוב ושוב שהם יוזילו מחירים. גם אנשי שוק ההון, שמוכרחים לשכנע אותנו שהשקעה במניות עולה עשרות מונים על השקעה בארבעה קירות.

גם אם ישנו חשש שאולי מדובר בעיקר בנבואה שמגשימה את עצמה. שאולי אי אפשר לנצח את הלמ"ס. כשהיא אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - וממילא הביקושים והמחירים עולים.

כוכבי השבוע

מצוין: מכירת צים - שוב המומחים לא זיהו

שישה אנליסטים, לפי בדיקת וול סטריט ג'ורנל, סיקרו את מניית צים, ענקית הספנות הישראלית שנמכרה השבוע. שלושה מתוכם היו ניטרליים ועוד שלושה היו שליליים בנוגע לאופק המניה. אף אחד מהם לא המליץ לקנות.

מחיר היעד הממוצע שבו נקבו האנליסטים הללו היה נמוך ב-25% ממחיר הנעילה של מניית צים בסוף השבוע האחרון. מחיר שהיה נמוך ב-60% מזה שבו נמכרה החברה לענקית הגרמנית הפג לויד ולקרן פימי, ממש לא קוטלות קנים פראייריות, לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר. למעשה, המחיר שנקבע בעסקה גבוה ביותר מפי 2 ממחיר היעד הממוצע של האנליסטים, אלה שכביכול הכירו טוב כל כך את החברה שסיקרו.

תזכורת חשובה, עוד אחת, עד כמה המומחים והכלכלנים טובים בעיקר בניתוח בדיעבד. כמה הם אוהבים להיות חלק ממקהלה שמשמיעה צלילים דומים.

בלתי מספיק: עוד חברת נדל"ן "מובילה" שקעה בחובות

במציאות של כסף זמין ונדיב - אינספור חברות אשראי שרק מחפשות לווים, לצד אינספור משקיעים רעבים שרק מחפשים הזדמנויות - מבהיל עד כמה פשוט להקים חברות שמתהדרות במהירות בהיקפי פעילות של עשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים. כמו קבוצת חכם התל אביבית, שסיפרה על עצמה השנה שהיא "קבוצה יזמית מובילה בתחום הנדל"ן, המתמחה בזיהוי עסקאות בעלות פוטנציאל גבוה וביצירת השקעות איכותיות בלוקיישנים הטובים ביותר".

השבוע החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו עיכוב הליכים זמני וכינוס אספת נושים. זאת לאחר שצברה חוב כולל של 136 מיליון שקל (מתוכו 67 מיליון שקל שגויסו מהציבור הרחב). וכמו שציינה בבקשה: "עליית הריבית בשנים האחרונות ובמקביל האטה עד עצירה של פעילות שיווק הקרקעות הכניסו אותה לסחרור". מחזור והכנסות הם לא חזות הכול.

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע