גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר
מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

נתוני מועצת החלב חושפים שינוי מגמה בהרגלי הצריכה בישראל: צריכת החלב הניגר נמצאת בנסיגה הדרגתית, בעוד הביקוש לגבינות קשות ולמוצרי פרימיום נמצא בעלייה מתמדת - למרות המחיר הגבוה. המגמה מוסברת בשילוב בין זינוק בפופולריות של תחליפי החלב הצמחיים לבין המחסורים התכופים בחלב המפוקח שנרשם ברשתות השיווק בשנה האחרונה.

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?
רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים

לצד השינוי בטעמים, העלייה ברמת החיים בישראל מביאה לעלייה בביקוש לגבינות קשות, שתהליך יבואן נחשב לפשוט לוגיסטית אך נותר מוגבל וריכוזי. כמענה לכך, הרפורמה המתוכננת בענף כוללת פתיחה נרחבת של היבוא לגבינות, לצד מהלך להסטת עודפי החלב המקומי לייצור חלב ניגר.

לאן נעלם החלב?

למרות שהחלב הניגר נותר המק"ט (מוצר בודד) הנמכר ביותר ברשתות השיווק, מעמדו האסטרטגי בסל הקניות הישראלי הולך ונשחק. מבט על נתוני העשור האחרון חושף פער דרמטי: ב־2015 צרכו הישראלים 439 מיליון ליטר חלב מפוסטר, נתון שטיפס עד ל־451 מיליון ליטר בלבד ב־2024 - עלייה צנועה של 2.6%. אלא שבתקופה זו האוכלוסייה בישראל רשמה זינוק משמעותי, מ־8.4 מיליון נפש לכמעט 10 מיליון איש. בחישוב לנפש, צריכת החלב למעשה ירדה ב־13.8%. הנתונים הללו מבהירים כי המוצר שנחשב בעבר לעוגן בסיסי בכל מקרר ביתי, הופך להרבה פחות מובן מאליו בתפריט הישראלי הנוכחי.

אחד המנועים המרכזיים מאחורי השחיקה בצריכת החלב הוא הזינוק בפופולריות של תחליפי החלב הצמחיים. נתח השוק של התחליפים, שעמד על 31% בלבד ב־2018, זינק ל־46% ב־2024. בקצב הזה, ייתכן כי בשנים הקרובות נראה לראשונה שוק שרובו אינו מבוסס על חלב פרה.

המגמה הזו, שמועצת החלב מגדירה ככלל־עולמית, מקבלת בישראל רוח גבית משילוב של גורמים: החל מעלייה במודעות לטבעונות ולרגישות ללקטוז, ועד ליתרונות הכשרות שמאפשרים צריכת "חלב" בסיום ארוחה בשרית.

אולם לצד העדפות הטעם, נראה כי גם המחסורים התכופים ברשתות השיווק דוחפים את הצרכנים לחפש אלטרנטיבות. מחסורים אלה הועצמו בתקופה האחרונה על רקע מאבקי הרפורמה בענף ושביתת הרפתנים, שהפכו את מציאת קרטון החלב המפוקח למשימה מורכבת עבור הצרכן הממוצע.

קמבבר יקרה ב־200%

משק החלב הישראלי פועל במודל ריכוזי שבו משרד החקלאות ומועצת החלב קובעים מכסות ייצור שנתיות. הגבלה זו, האוסרת על ייצור מעבר למכסה שנקבעה, מצמצמת את ההיצע ומובילה לעלייה במחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להגן כלכלית על היצרנים ולהבטיח את רווחיותם.

על־פי נתוני מועצת החלב, מחיר ליטר חלב גולמי בישראל עומד על כ־2.4 שקלים, לעומת ממוצע של כ־1.8 שקלים באיחוד האירופי. אומנם חלק מהפער נובע מהטבות מע"מ שמהן נהנים מוצרי המזון באירופה, אך אין בכך כדי להסביר את מלוא הפער, העומד על כשליש ממחיר המוצר. מנגד, מוצרי החלב הבסיסיים בישראל נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי המגביל את המחיר לצרכן.

המרווח המצומצם שנוצר בין המחיר המפוקח ליצרן לבין המחיר לצרכן מוביל למחסורים תקופתיים עם כל תנודה בביקוש, כפי שקורה לעתים קרובות סביב חגי תשרי. במוצרים שאינם תחת פיקוח, העלויות הגבוהות מגולגלות ישירות אל הצרכנים, כאשר נתוני האוצר מצביעים על פער מחירים של 48% בין מוצרי החלב בישראל לממוצע ה־OECD.

הפער במחירי מוצרי החלב בולט במיוחד בגזרת הגבינות הקשות. לפי משרד האוצר, מחירי גבינות כמו אמנטל, ברי וקממבר בישראל גבוהים בכ־200% בהשוואה לעולם.

למרות המחיר המאמיר, העלייה ברמת החיים מביאה לגידול עקבי בביקוש: בעשור שבין 2015 ל־2024 זינקה צריכת הגבינות הקשות ב־32% והגיעה ל־46 אלף טון - עלייה של 11% לנפש.

מבחינה לוגיסטית, הגבינות הקשות נחשבות לסחורה נוחה ליבוא בשל חיי המדף הארוכים, בניגוד לחלב הניגר שזמן המדף הקצר שלו הופך את יבואו למורכב ומסוכן כלכלית. עובדה זו הוכחה בניסיון היבוא האחרון, כאשר רק ויליפוד העבירה משלוחי חלב, וגם הם הגיעו באיחור ולא נתנו מענה למחסורי ראש השנה. בגבינות הקשות, החסם הוא רגולטורי: מכסים גבוהים במיוחד, שנועדו להגן על הייצור המקומי.

במקור, פתיחת השוק והורדת המכסים תוכננו כשלב האחרון ברפורמה, שנועד לצאת לפועל רק ב־2027 לאחר הסרת החסמים על הייצור המקומי והפיצויים לרפתנים. אולם בשל מאבק הרפתנים, הוחלט באוצר להקדים את המהלך ולשלש את המכסות הפטורות ממכס. כיום, העתיד תלוי בתוצאות המשא־ומתן המתנהל בין משרדי האוצר והחקלאות לבין נציגי הענף במטרה להביא לרפורמה; כך שעוד לא ברור אם נהנה מגבינות כאלה בקרוב, או שהגבינות המיובאות יישארו כלי מיקוח על שולחן הדיונים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נתוני מועצת החלב מצביעים על כך שהציבור הישראלי צורך יותר גבינות קשות. כאשר מחירי הגבינות הללו בישראל יקרים פי שניים בהשוואה לאירופה, המשמעות היא שהצרכן הישראלי נאלץ לשלם יותר ויותר כדי לממן את פער המחירים הזה.

"על רקע זה, רפורמת החלב צפויה להזניק את צריכת הגבינות הקשות ולהפוך אותן לנגישות יותר. להערכת המשרד, ההוזלה תאפשר גם לאוכלוסיות שאינן יכולות להרשות לעצמן את המוצרים הללו כיום, להתחיל ולצרוך אותם".

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש; טראמפ: המנהיגים החדשים של איראן רוצים לדבר - והסכמתי

עשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים, 6 בני אדם מנותקי קשר ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● מסינוואר, דרך נסראללה ועד חמינאי: צה"ל הודיע - השלמנו את חיסול צמרת בכירי ציר הטרור האיראני במזרח התיכון ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● עדכונים שוטפים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי