חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי - וזו סוגיה כלכלית
בעולם בו מעל 50% מהטיפולים הרפואיים הם בנשים, מהי בעצם בריאות האישה? דוח חדש של בנק ההשקעות UBS מנסה להפוך את החשיבה בנושא הזה ולהדגים עד כמה בריאות האישה היא בעצם בריאות בכלל של מעל 50% מהאוכלוסייה. לכך יש השלכות כלכליות משמעותיות שגם מי שלא מתעניין כלל בבריאות האישה, אך מתעניין בכלכלה או בהשקעות, עשוי להתעניין בהן.
● "אחד הרוכשים הוא איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל
● חזית המדע | מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות
● רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח
לרוב המונח "בריאות האישה" מתייחס למחלות או למצבים המערבים את מערכת הרבייה הנשית. מחלות אלה מהוות כ-5% מהעול הבריאותי על נשים. אולם ישנן מחלות המופיעות בצורה שונה אצל נשים מאצל גברים - אלה מהוות עוד 4% מהעול, ואילו מחלות שמשפיעות על נשים בשכיחות גבוהה יותר משמעותית, כמו מיגרנות, אלצהיימר או דיכאון, מהוות כ-47% מהעול הרפואי על נשים. ועדיין, הן נחקרות יותר בגברים. על-פי הדוח, רק 8% מהסכומים שהקצה ה-NIH, המכון הלאומי למחקר בארה"ב למחקרי בריאות, היו כאלה שלקחו בחשבון בצורה משמעותית את המגדר.
תחום מחלות הלב הוא התחום שבו הנושאים הללו כבר נמצאים במוקד הדיון, ואפשר ללמוד ממנו מה ככל הנראה קורה גם בתחומים אחרים. מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בנשים, ואילו בניסויים קליניים בתחום הלב, נשים מיוצגות בפחות מ-40%.
נשים בהריון וכאלה שילדו לאחרונה כמעט ולא נכללות בניסויים הקליניים, משום שהשינויים שהן עוברות בתקופות הללו "מלכלכות" את הניסויים, אבל דווקא השינויים הללו יכולים להגדיל סיכונים למחלות לב וכלי דם, באותה התקופה של ההריון והלידה - וגם אחר-כך.
התוצאה היא עגומה: לנשים יש סיכון מוגבר ב-50% לתמותה בשנה אחרים התקף לב. הסיכון לאבחון לקוי של מחלת לב אצל נשים גבוה פי 7. נראה כי מדובר בשילוב בין סטריאוטיפים מוטעים לגבי שכיחות התקפי הלב בנשים לעומת סיבות אחרות לאותם תסמינים, וכן חוסר הכשרה לרופאים בזיהוי תסמיני התקף לב אופייניים לנשים.
על-פי מידע שמובא בדוח, לנשים לוקח זמן רב יותר לקבל אבחון בעוד מגוון מחלות: 2.5 שנים יותר בממוצע לאבחון בסרטן ו-4.5% שנים יותר לאבחון בסוכרת, וזאת למרות שנשים הן, בממוצע, בקשר צמוד יותר עם מערכת הבריאות מאשר גברים. כאשר נשים וגברים מגיעים לחדר מיון עם כאבי בטן בחומרה דומה, גברים מחכים 49 דקות לטיפול, ונשים - 65 דקות.
באשר לתופעות הלוואי של תרופות, נשים סובלות מהן יותר מגברים, למשל יש להן סיכון מוגבר ב-34% ללקות בתופעות לוואי חמורות מכימותרפיה, כנראה משום שהתופעות הללו נחקרו יותר אצל גברים, והמינונים הותאמו להם.
למרות ש-66% מחולי האלצהיימר הן בעצם חולות, כ-70% מהניסויים בבעלי חיים בתחום האלצהיימר מבוצעים על זכרים בלבד. 70% מהמטופלות עבור כאב כרוני הן נשים, אך 80% מהניסויים בתחום הכאב בוצעו על חיות ממין זכר או על גברים.
איפה כל זה מעניין כלכלית? למשל, בעולם בו נשים פורשות מוקדם יותר לפנסיה מאשר גברים, חיות שנים רבות יותר על הפנסיה הזו, והשכר שלהן מלכתחילה נמוך יותר בממוצע - מסתבר כי גם שיעורי הנשים הפורסום מוקדם אף מן המתוכנן הוא גבוה יותר: 61% מהנשים בארה"ב פורשות מוקדם מן המתוכנן, לעומת 50% מהגברים, והסיבה המובילה לפרישה מוקדמת אצל נשים היא רפואית. בתקופת הפנסיה, נשים יוציאו כ-30% יותר על תרופות וטיפולים רפואיים מאשר גברים.
מכאן נראה כי בעולם שבו האוכלוסייה המבוגרת גדלה בקצב מהיר שהכלכלה מתקשה להתמודד איתו, בריאות האישה מהווה עול נוסף ומשמעותי, והטיפול בה יכול לעזור להתמודד עם ההוצאה המאמירה.
אחת מכל 10 נשים פורשות מוקדם בגלל בעיות רפואיות שנבעו מגיל המעבר. נתון כזה הוא מעניין מבחינת התועלת הכלכלית שיכולה לנבוע מהשקעה בטיפולים לגיל המעבר.
על-פי דוח בשם WHAM (Women’s Health Access Matters - ותודו שזה שם מושלם כדי לעורר עניין בקרב נשים מהגיל הרלוונטי), המצוטט בדוח של UBS, השקעה של 350 מיליון דולר במחקר הממוקד בבריאות האישה בהגדרתה הרחבה, יכול להניב החזר של 14 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית (ובשיעורים דומים גם במדינות אחרות).
ואיך מוודאים שזה יקרה? לא רק על-ידי מענקים ייעודיים אלא גם על-ידי עידוד נשים מדעניות וסטרטאפיסטיות בתחום הביומד, וכן חינוך והכשרה בנושא לכלל המגזר הרפואי-מדעי.
Scinai (ביונדווקס לשעבר) רוכשת את מפעל רציפארם השבדית ביבנה
חברת Scinai, ביונדווקס לשעבר, הודיעה על רכישת המפעל הישראלי של רציפארם השבדית, הממוקם ביבנה.
Scinai הוקמה לאחר שביונדווקס הפסיקה לפתח את המוצר המוביל שלה, חיסון אוניברסלי לשפעת, בעקבות כישלון בניסוי במוצר ב-2020. לחברה נותרו מפעל, צוות ומעט מזומן, והיא גייסה כמנכ"ל את אמיר רייכמן (שהגיע עם ניסיון בתחום החיסונים וניהול שרשרת אספקה מנוברטיס ו-GSK).
החל מ-2021, רייכמן הסיט את פעילות החברה למתן שירותי ייצור בקבלנות משנה (CDMO) עבור חברות ישראליות, בעוד החברה מפתחת מוצרים חדשים בתחום החיסוני, נוגדנים למחלות אוטואימוניות כמו פסוריאזיס, דלקת מפרקים ואסתמה, אשר את זכויות הפיתוח להם רכש ממכון מקס פלנק.
בשיחה עם גלובס היום מסביר רייסמן כי התוכנית הקדמה כפי שתכנן: "התחלנו לרשום הכנסות, המרנו את החוב שהיה לנו לאיחוד האירופי למניות בכורה, ואנחנו מפתחים את המוצרים העצמאיים שלנו.
"במקביל, רציפארם, שהיא אחת מחברות ה-CDMO הגדולות בעולם, נרכשה על-ידי קרן פרייבט אקוויטי שרצתה להתייעל. הם החליטו למכור 14 מפעלים ולהתמקד רק בייצור לשלב המסחרי וניסויים קליניים מאוחרים. המפעל שלהם בארץ ייצר לשלבי ניסוי מוקדמים, ולכן היה אמור להימכר, אבל בגלל כל הבלגן פה, הם לא הצליחו לשלוח לפה את השמאי שלהם. כל פעם שהוא אמור היה להגיע, היה איזה מנחוס. לכן הם החליטו פשוט לסגור את מפעל וזהו, אבל היו בדילמה, כי בכל זאת המפעל הזה מזרים אליהם לקוחות לשלבים המאוחרים".
רייכמן הציע לרציפארם להעביר ל-Scinai את המפעל תמורת אחוזים מההכנסות והפניית לקוחות לחברה השוויצרית, כאשר ללקוחות כדאי לעשות את המעבר, משום שהתהליכים בין שני המפעלים מסונכרנים. "אז בעקבות הרכישה, אנחנו קורצים לחברות ביוטק ישראליות צעירות הן בעקבות המחיר והגמישות והתרבות הישראלית, אבל הם יודעים שיהיה לנו קל להעלות אותם על הפסים של הייצור בסטנדרט בינלאומי בשלבים הבאים.
"כך התרחבנו אנחנו לשני מפעלים. בירושלים אנחנו מייצרים מוצרים ביולוגיים, וביבנה מולקולות קטנות".
הכול נשמע מצוין, ובכל זאת שווי השוק שלך הוא 2.5 מיליון דולר.
"שווי השוק לא משקף את ערך החברה, בטח לא את ערך העסקה. הצלחנו להביא הכנסות למרות המלחמה: כ-1.3 מיליון דולר ב-2025, והשנה אנחנו מצפים שנגיע ל-3 מיליון דולר".
Starget Pharma גייסה 18 מיליון דולר עבור התחום החם של הרדיותרפיה
חברת Starget Pharma הודיעה על גיוס 18 מיליון דולר לקידום תרופה רדיואקטיבית, אחד התחומים הנחשבים למבטיחים בטיפול בסרטן. הגיוס צפוי לתמוך בכניסת החברה לניסויים קליניים, בשיתוף עם מרכז הסרטן האמריקאי המוביל MD Andeson, ובהרחבת תשתיות הפיתוח והייצור של החברה בארה"ב.
מוצרי רדיותרפיה משלבים בין חומרים רדיואקטיביים שיודעים להגיע למקום של הגידולים הסרטניים, יחד עם תרופות שיודעות להגיע ולפעול במקום שסומן על-ידי החומר הרדיואקטיבי.
מהחברה נמסר כי אחד היתרונות המרכזיים בגישה הוא שאותה מולקולה משמשת תחילה לאבחון באמצעות הדמיה, ורק אם ההדמיה מראה קליטה ברורה בגידול, משתמשים באותה מולקולה עם איזוטופ חזק יותר כטיפול.
סטארגט פארמה מזהה, באמצעות פלטפורמת גילוי מבוססת בינה מלאכותית, תרופות רדיותרפיה חדשות שיכולות להיות יעילות.
בגיוס הנוכחי השתתפו חברת אילקס מדיקל הנסחרת בתל אביב, שכבר הובילה ב-2021 סבב גיוס בחברה, יחד עם משקיעים אמריקאים, בהם Louisiana Growth Fund ,Cancer Focus Fund BRF ומשקיעים נוספים.
במקביל לגיוס, החברה הודיעה על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם מרכז CMIT (Center for Molecular Imaging and Therapy) בלואיזיאנה, לקידום תהליכי פיתוח וייצור של דור חדש של התרופות.
מוצר זה מבוסס על רישיון בלעדי מ-ARC זרוע החדשנות של שיבא, על בסיס פיתוח מהמרכז לטכנולוגיות מתקדמות (מט"מ) בשיבא בראשות פרופ' אריה אורנשטיין וציוותו. כמו כן, תרופה חדשנית נוספת, המבוססת על פלטפורמה של בינה מלאכותית של החברה, לסרטן השד והערמונית תכנס במהלך השנה הקרובה לניסוי באוסטרליה.
סיגל קלמנסון-קושניר, מנכ"לית סטארגט פארמה, מסרה: "אנחנו משלבים את החוזקה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית עם פריצות דרך ברפואה גרעינית. פלטפורמת ה-AI שפיתחנו מאפשרת לנו לגלות ולפתח תרופות רדיואקטיביות מדויקות בקצב מהיר יותר מהמקובל בתעשייה, על-מנת להביא את ההבטחה בתחום לסוגי סרטן שונים".
אתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים
אתר bio4bio שהושק השבוע מרכז משרות פוטנציאליות במדעי החיים. לדברי שני מדינה, מקימת האתר, "תעשיית מדעי החיים בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר במשק, אך באופן פרדוקסלי, תהליכי הגיוס בה נותרו מבוזרים ומבוססים על 'כלכלת וואטסאפ' מתישה".
מדינה היא מייסדת ומנכ"לית חברת MESH Executive ומתמחה בגיוס משרות בכירות. היא מסבירה כי "עד היום, מועמדים בתחום נאלצו לשוטט שעות בין עשרות קבוצות וואטסאפ וקהילות סגורות לפי תתי-התמחויות. bio4bio נועד להחליף את הפיזור ב-One Stop Shop, המאפשר סינון מדויק לפי תת-תעשייה, דרגת בכירות ומיקום גאוגרפי.
"גם עבור החברות הצעירות והסטארט-אפים, שמשאביהם מופנים בראש ובראשונה למחקר ופיתוח קריטי, האתר נועד לאפשר חשיפה מקסימלית לטאלנט רלוונטי ללא עלויות הפרסום הגבוהות של הרשתות החברתיות הכלליות. האתר מאפשר גם למגייסים עצמאיים, להד-האנטרים ולחברות עצמאיות להנגיש משרות לקהל זה באופן ממוקד. המטרה היא להאיץ את תהליכי הגיוס בתעשייה".
יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים
משלחת מומחי גנומיקה וביו-דאטה ביקרה לפני כמה שבועות בבריטניה, במטרה לחזק שיתופי-פעולה במחקר ובחדשנות. שגרירות בריטניה בישראל הובילה את המשלחת, בה השתתפו עשרה מומחים ישראלים בתחומי הגנומיקה והביו-דאטה, שכללה חוקרים בכירים, ראשי מעבדות גנומיות מאוניברסיטאות ומבתי חולים, יזמים ונציגי קרנות הון סיכון.
בין המשתתפים היו פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן ומהסטארט-אפ Promise Bio; פרופ' נועם שומרון מאוניברסיטת תל אביב ומהסטארט-אפים Variantyx, Gotsho, IdentifAI genetics, Everly Bio ו-4nZOK; פרופ' איל הנדל מאוניברסיטת בר-אילן ומהסטארט-אפ Cassidy Bio; פרופ' רונית סאצ'י-פיינרו, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב; ד"ר ליאת לינדה, ראש המרכז הגנומי בטכניון; ד"ר נופר מור, ראש יחידת הטיפול ב-RNA במכון לסרטן בשיבא; ועוד.
בתחילת מרץ צפויה משלחת נוספת, הפעם משלחת של סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש. משלחת זו היא חלק מהמחזור השני של תוכנית לסטארט-אפים בתחום הבריאות The Dangoor Healthtech Academy ביוזמת מעבדת החדשנות UK-Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל בתמיכת קרן דנגור (The Dangoor Foundation), כאשר המחזור השני כולו מתמקד בבריאות הנפש.
הסטארט-אפים המשתתפים הם Solid, שפיתחה מודל בינה מלאכותית שיכול לבצע במהירות התערבות למניעת טראומה בנפגעות תקיפה מינית; Dive Health, המציעה ניתוח של התרחשויות בפגישה טיפולית, סיכום והצעת נקודות למחשבה ופעולה למטפל, בנוסף לאוטומציה של האדמיניסטרציה והטיפול (קצת בדומה להצעה של חברת Eleos Health המצליחה); MindTension, שפיתחה כלי אבחון ומעקב אחר מצבים נפשיים שונים באמצעות מדדים פיזיולוגיים; IntoSleep, שפיתחה חיישן אצבע למדידת סטרס ומתן משוב בצורת אודיו ורטט, לשם שיפור איכות השינה; TailorPath, שפיתחה פלטפורמת בריאות דיגיטלית מבוססת AI המציעה תוכנית הוליסטית להתערבות וטיפול בבריאות הנפש, כולל ניטור רציף, בניית מסלולי טיפול מותאמים ותמיכה 24/7 למטופלים, למשפחות ולצוותים מקצועיים;. Buzzy, שמזהה סימני סטרס באמצעות מדדים פיזיולוגיים עבור מטופלים שאינם תקשורתיים, כמו תינוקות במעון או מטופלים במוסדות; Neuro‑Joy, שיוצרת גירוי חשמלי ממוקד של שרירי הפנים כדי לדמות חיוך, בעקבות מחקרים שהראו שגם חיוך מלאכותי משפר את מצב-הרוח; ו-Vivid Health, שמנטרת בסיסי נתונים של אוכלוסיות בסיכון ומזהה מקרים בהם קיים סיכון מוגבר להידרדרות במצב המטופל.