מטוס אל על / צילום: עידו וכטל
פחות מחודש לאחר הקנס הקודם, חברת התעופה אל על ניצבת בפני עיצום כספי נוסף מרשות התחרות - הפעם בגין חשד לניצול מעמדה כמונופול בתחום ההאנגרים לתחזוקת מטוסים, וסירוב בלתי סביר לאפשר לארקיע להשתמש בהם. בכוונת רשות התחרות להטיל על אל על, בכפוף לשימוע, עיצום כספי של כ-109.6 מיליון שקל. בנוסף נשקלת הטלת עיצומים אישיים על שני נושאי משרה בכירים בחברה, בין כ-449 אלף לכ-548 אלף שקל לכל אחד.
● המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים
● פרשנות | מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על
● כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה
בתחילת החודש הודיעה הממונה על התחרות מיכל כהן כי בכוונתה לקבוע שאל על גבתה רמת מחירים מופרזת על טיסותיה במהלך המלחמה, ולהטיל עליה עיצום כספי בגובה של עד 121 מיליון שקל - הסכום המרבי שמאפשר החוק, זאת לאחר שהחברה גרפה רווחי שיא במהלך המלחמה.
שני הקנסות יחד, בגובה מצטבר של 232 מיליון שקל, יסתכמו ב-6.7% מרווחי אל על במלחמה (מהרבעון הרביעי של 2023 עד הרבעון השלישי של 2025). אל על הרוויחה 950 מיליון דולר (כ-3.45 מיליארד שקל) מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בחודש אוקטובר 2023 ועד הרבעון השלישי של שנת 2025.
על מה הקנס?
רשות התחרות מבקשת להטיל קנס על אל על, לאחר שקבעה כי החברה ניצלה את מעמדה כמונופול בתחום ההאנגרים לתחזוקת מטוסים בישראל, וסירבה, שלא כדין, לאפשר לארקיע להשתמש בהם לצורך טיפול במטוסיה. בין החברות קיים זה שנים הסכם שלפיו ארקיע שוכרת מאל על האנגרים לצורך תחזוקת צי המטוסים שלה.
לפי ממצאי הרשות, החל מאוגוסט 2024, במהלך המלחמה, אל על דחתה באופן עקבי בקשות של ארקיע לשכור האנגר, ללא קשר לשאלה אם היו האנגרים זמינים, בניגוד להסכם בין החברות.
מאחר שגישה להאנגר היא תנאי הכרחי לתחזוקת מטוסים ולשמירה על כשירותם, מניעת השירות עלולה הייתה לגרום עיכובים וביטולי טיסות, לפגוע בפעילות ארקיע וביכולתה להתחרות, ולהשליך גם על ציבור הנוסעים.
מהם טיעוני אל על, ולמה הוחלט שהם טיעוני שווא?
בין אל על לארקיע קיים הסכם שלפיו אל על מעניקה שירותי האנגר בהתאם לצרכיה ולזמינות בפועל. אלא שלטענת רשות התחרות, אל על החלה לסרב לבקשות של ארקיע גם במקרים שלא היה קשר לזמינות ההאנגרים, ובכל פעם נמסר נימוק אחר. ברשות סבורים כי מדובר בתירוצים שלא שיקפו את המצב בפועל, ולכן הוגדרו כצידוקי שווא.
אל על היא מונופול בתחום ההאנגרים. ההערכה היא שאל על צפויה לטעון בשימוע כי המדיניות שלה הייתה סבירה.
מסקנת הרשות - כך טוענים גורמים המעורים בנושא - לא נשענה רק על בדיקה נקודתית, אלא על מידע וחומרים שהתקבלו גם מאל על עצמה, לצד אינדיקציות נוספות שהובילו לאיסוף חומרים נוספים ולהערכה כי מדובר בדפוס התנהלות.
באל על ידעו שלארקיע אין פתרון חלופי זמין להאנגרים, במיוחד בתקופה הרגישה, ולכן ארקיע נאלצה לחפש פתרונות תחזוקה בהתראה קצרה ולעתים ללא מענה מיידי. אותם גורמים טוענים כי אל על פעלה בדרכים עקלקלות כדי להקשות על ארקיע לקבל גישה להאנגרים, כאשר מכלול ההתנהלות והסירובים הובילו למסקנה שמדובר בהתנהלות בלתי סבירה.
מה המשמעות של שני קנסות בחודשיים?
גובה הקנסות החריג נובע מאופן חישוב העיצומים בדיני התחרות, כאשר הקנס נקבע לפי הגבוה מבין שני מדדים: עד 8% ממחזור המכירות של החברה - או העיצום המקסימלי הקבוע בחוק, שמתעדכן לפי המדד ועומד כיום סביב 121 מיליון שקל.
בשל היקף הפעילות של אל על, בשני המקרים החישוב הביא אותה למעשה לרף העליון של העיצומים. בתיק הנוכחי הסכום אומנם גבוה מאוד ומתקרב למקסימום, אך עדיין נמוך ממנו במעט.
מבחינת השלכות רחבות יותר, עבור אל על מדובר גם במכה תדמיתית משמעותית, במיוחד על רקע קשיי תדמית שחוותה מאז תחילת המלחמה.
האם צפויים עוד קנסות?
בשלב זה לא צפויים קנסות נוספים, שכן מדובר בשני תיקים גדולים במיוחד, ומקרים בהיקף כזה אינם שכיחים, ולכן לא סביר שייפתח תיק נוסף דומה בקרוב.
בתיקי הפרת דיני תחרות הקנס מוטל על הצד המפר, והצד שנפגע אינו מקבל פיצוי ישיר במסגרת ההליך של רשות התחרות.
עם זאת, אם לאחר השימוע תתקבל קביעה סופית נגד אל על, היא עשויה לשמש ראיה לכאורה בכל הליך מינהלי או משפטי עתידי. במצב כזה ארקיע תוכל להגיש תביעה נגד אל על ולהסתמך על קביעת רשות התחרות, אם וכאשר תתקבל.
עד כמה חריג שבכירים מקבלים קנס?
ברשות התחרות נוהגים להטיל קנסות על בכירים כאשר עולה חשש לפגיעה בתחרות, ובמיוחד כאשר מהראיות עולה מעורבות ישירה שלהם בהפרה. לכן במקרה זה נשקלת הטלת עיצומים על שני נושאי משרה בחברה.
לפי הערכות, שני נושאי המשרה שעל הפרק הם מנכ"לית החברה היוצאת דינה בן-טל גננסיה וסמנכ"ל התחזוקה שלומי קרקו, וזאת כאשר מזוהה מעורבות ישירה שלהם בנושא ההפרה. מעבר לסכום עצמו, יש גם פגיעה במוניטין של הבכירים, המהווה "כתם" מקצועי.
כיצד ההפרה השפיעה על ארקיע?
לפי רשות התחרות, מאחר שארקיע משתמשת בהאנגרים של אל על לצורך תיקון תקלות וביצוע טיפולי תחזוקה חובה, מניעת הגישה להאנגרים עלולה הייתה לעכב טיפול במטוסים, לגרום לביטולים ולעיכובים משמעותיים בטיסות ואף להוציא מטוסים מכשירות. מצב כזה היה חושף את ארקיע לסיכונים כלכליים, תדמיתיים ובטיחותיים, וכן לאפשרות של תביעות מצד נוסעים.
ברשות סבורים כי הפגיעה האפשרית בארקיע הייתה עלולה לצמצם את התחרות בענף ולהחליש את אחת המתחרות המרכזיות של אל על.
אל על בתגובה: לא נפל דופי
מחברת אל על נמסר בתגובה: "אל על חולקת על האמור במכתב הממונה. החברה מקפידה לפעול תמיד בהתאם לכל הוראות החוק, לרבות הוראות דיני התחרות. אנו משוכנעים כי לא נפל כל דופי במעשי החברה.
"לאורך כל תקופת המלחמה, פעלה אל על לסייע לחברות תעופה ישראליות הרבה מעבר לנדרש על-פי הדין, מתוך תחושת סולידריות ומחויבות לציבור הנוסעים בישראל. אל על סיפקה וממשיכה לספק לארקיע שירותים שונים וגם האנגרים, ככל שבאפשרותה לעשות כן".