קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
במשך עשורים, בתי המשפט בישראל היו מזוהים עם הררי נייר, הקלדה אינטנסיבית של קלדניות ועומס בירוקרטי שהוביל לדחיות חוזרות ונשנות של דיונים. אך מתחת לרדאר, מערכת בתי המשפט עוברת בימים אלה את אחת המהפכות הדרמטיות בתולדותיה - המעבר ל"אולם הדיגיטלי".
לא מדובר רק בשדרוג טכנולוגי, אלא בשינוי תפיסתי הוליסטי: רתימת הבינה המלאכותית לשיפור השירות לציבור ולייעול עבודת השופטים, מעבר לתמלול אוטומטי ואימוץ מערכות לניהול דיונים מרחוק.
● הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם
● 900 שופטים יקבלו בקרוב כלי חדש שיסייע לעבודתם, והתגובות נלהבות
עד חודש מאי הקרוב, 54 אולמות שיפוט ברחבי הארץ ישלבו באופן מלא מערכת היוועדות חזותית (VC), שמאפשרת להעלות את עורך הדין או את הלקוח מרחוק, ללא צורך להגיע לבית המשפט. היא מאפשרת גם הצגת ראיות באופן דיגיטלי על מסכים באולם, וכוללת מערכת בימוי שבאמצעותה המצלמה יודעת להתמקד בדובר. המעבר לדיון מרחוק יתבצע לאחר החלטה שיפוטית בנושא ולא כברירת מחדל.
שילוב המערכת נמצא בעיצומו בימים אלה, כאשר בסופו של דבר הטמעת המערכת צפויה להיות בפריסה מלאה בכלל האולמות בארץ.
היתרונות: הבירוקרטיה תצומצם, והעומס יופחת
זוהי לא הטכנולוגיה הראשונה שנכנסת לבתי המשפט בישראל. גלובס כבר דיווח על כלי הבינה המלאכותית "צ'אט המשפט", שנכנס כפיילוט ליותר מ־70 לשכות שופטים ונועד לקצר את זמן ההכנה לתיק ואת כתיבת פסק הדין. לצידו, באולמות הדיונים החל מעבר מתמלולים ידניים להקלטה ותמלול אוטומטיים, וכיום ב־450 אולמות (כמחצית מהאולמות) ישנו מכשיר הקלטה ותמלול.
היתרונות בשינויים הטכנולוגיים ברורים: צמצום הבירוקרטיה לעורכי הדין ולמתדיינים באמצעות קיום דיונים מרחוק; הפחתת העומס בבתי המשפט, הנובע בין היתר מבקשות של מתדיינים ובאי־כוחם לדחות דיונים; הפחתה דרמטית של דחיות הדיונים לאור האפשרות לקיים דיון מרחוק; וחיסכון מהותי בנייר לאור הצגת הראיות באופן דיגיטלי, שגם מאפשרת לכל האנשים באולם לצפות ולעקוב אחר המתרחש.
"השקת האולם הדיגיטלי היא צעד משמעותי, ומטרתה לשפר את אופן העבודה ולסייע לכל בעלי התפקידים לבצע את עבודתם באופן ממוקד ומהיר יותר", אומר מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל.
בעוד שקיימים יתרונות, ההתקדמות הטכנולוגית הזו העלתה חשש בדבר מקצועות שהפכו מיותרים, ובראשם הקלדניות. לגלובס נודע כי מערכת בתי המשפט לא תצא בעוד מכרזי גיוס קלדניות, שכן התפקיד הזה התייתר לאור התמלול האוטומטי.
לקלדניות שכבר עובדות במערכת נמצא פתרון: בחודשים האחרונים נחתם הסכם קיבוצי חדש שמגן עליהן מפיטורים ובו תפקיד חדש עבורן - מזכירה מינהלית. השינוי המהותי באופי העבודה, שתהפוך לבעלת פן מזכירותי וטכנולוגי, נמצא בראשיתו, וצפויים בו גם קשיים.
קלדנית ששוחחה עם גלובס מספרת כי לבית המשפט שבו היא עובדת טרם הוכנסה המערכת בשל קצב הדיונים הגבוה שיוצר קושי רב. טענה נוספת שעולה מהשטח היא שמדובר בהסבה מקצועית לא פשוטה עבור אוכלוסייה שהיא לעתים לא צעירה.
"יש עדיין אולמות שבהם מקלידים ידנית, אבל לאט־לאט התפקיד משתנה. במקום קלדנית, המזכירה המינהלית תהיה לצד השופט ותעזור בניהול הדיונים, על כל המשמעויות הטכנולוגיות שהפרויקט מביא", אומרת שירי לנג, סמנכ"לית חדשנות ברשות השופטת. "הקלדניות מרגישות שהטכנולוגיה העצימה אותן, ושהתפקיד שלהן נהיה יותר משמעותי. מישהי סיפרה לי שבזכות הפרויקט היא החליטה לא לצאת לפנסיה".
"זה קצת כמו מתמחה, רק שהוא תמיד איתי"
לצד האולם הדיגיטלי, כלי הבינה המלאכותית "צ'אט המשפט" נכנס גם הוא כאמור לשימוש בבתי המשפט. הכלי נמצא כיום בשימושם של 220 שופטים וצפוי בתוך שלושה חודשים להגיע לשימוש של 1,600 עוזרים משפטיים ושופטים בכלל המערכת. הצ'אט, שפותח על־ידי גוגל ומתבסס על ג'ימני, מסייע בהכנת התיק לדיון ובכתיבת פסק דין.
"לפי חמש שנים לא הייתי מעלה על דעתי התפתחות כזו", אומר לגלובס סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, השופט עמי קובו. "בהתחלה הייתי חשדן כלפי הכלי הזה, ושאלתי הרבה שאלות שנועדו לבדוק את אמינות המערכת. היום אני בתחושה שהוא חוסך לי זמן, ואני משתפר בעבודה שלי בעזרתו, אני כותב דברים יותר מדויקים. הצ'אט מייעל מאוד את העבודה שלי ואת העבודה של העוזרים המשפטיים, הפוטנציאל שלו אדיר".
מה הוא עושה למענך?
"אני יכול לבקש ממנו שיסכם לי את התיק, שיבליט לי נקודה מסוימת בעדות של עד א', ושירכז לי את הגרסאות של כל העדים בנוגע לנקודה הזו. אני גם מבקש שהוא יכין לי טבלאות עם כל חוות־הדעת בתיק עם השוואות לגבי טענות. זה קצת כמו סטודנט או מתמחה, רק שהוא תמיד איתי. גם בערב או ביום שישי כשאין לי עוזר משפטי, הוא נמצא שם. אני כמובן חייב לבדוק אותו, כי הוא עושה טעויות, ואני זה שחתום על פסק הדין. האחריות היא על הכתפיים שלי".
עיקרון הפומביות יעבור חשיבה מחדש
על אף שהדרך ליישום עוד ארוכה, אפשר לראות איתותים חיוביים לא רק בהיבט הטכנולוגי אלא גם בהיבט של עיקרון הפומביות. כיום לציבור יש אפשרות להגיע לאולם בית המשפט ולהקשיב לדיון, למעט דיונים חסויים כמו ענייני משפחה ואחרים. פרויקט האולם הדיגיטלי נבנה בין היתר כדי שתהיה גם אפשרות ויכולת לצפות בדיונים מרחוק, ולכן עולה השאלה אם אנחנו צפויים לראות יותר דיונים שישודרו בשידור חי - כאשר היום אלה בעיקר שמורים לדיונים חשובים בבג"ץ ובבית המשפט העליון.
במערכת בתי המשפט מסבירים כי היה פיילוט בנושא, והם בוחנים את הדרך לשלב את הפרויקט הדיגיטלי גם בשידורי החלטות בדיונים שונים בהתאם להחלטת שופט בתיק. גם כאן השינוי צפוי להיות מדוד ולקחת זמן, שכן מעורבים בתהליך זה סוגיות רבות בנוגע לפרטיות המתדיינים.