גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

"הזמר במסכה" / צילום מסך מאתר קשת
"הזמר במסכה" / צילום מסך מאתר קשת

באיזו תוכנית טלוויזיה הכי משתלם לפרסם מבחינת האפקט במכירות ביום ובשבוע שאחרי? השאלה הזו מרתקת כמעט כל מפרסם, אבל לרוב התשובה הרבה פחות מדידה ומדויקת מאשר בדיגיטל.

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הפרסומות הזכורות והאהובות
העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

בחברת Animo, המתמחה במדידת פרסום אופליין באמצעות כלי תכנון מדיה מבוסס AI, בחנו במיוחד עבור גלובס את הפרסומות ששודרו במהלך 2025 בתוכניות השונות של ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, במטרה לייצר תמונה של אפקטיביות הפרסום.

איך זה עובד? המערכת של אנימו מנתחת מאות קמפיינים בזמן אמת ובוחנת את התרומה של כל פעילות במדיה לגידול במדדי ביצוע שונים: חיפושי מותג, כניסות לאתר, שיחות נכנסות, לידים, המרות ומכירות.

המדד משקלל את כלל הנתונים ויוצר ציון כולל. הניתוח שיוצג כאן מבוסס על כ-28 אלף תשדירים וחסויות ששודרו בשנת 2025 בקשת 12, ברשת 13, בכאן 11, בערוץ 14, ב-i24news ובערוצי הספורט, בתוכניות ששודרו לפחות 5 פעמים לאורך השנה. הבדיקה מבוססת על מחירי אמת של המדיה, כלומר נתונים של המפרסמים.

לא רק כסף ורייטינג

הניתוח של אנימו מפיק שני מדדים. הראשון הוא מדד העוצמה, שעונה על השאלה היכן כל פרסומת "עובדת חזק". כלומר, כמה השפעה מייצר מופע פרסומי ממוצע בתוכנית - בלי להתחשב בתקציב או במחיר המדיה. כאן יש יתרון טבעי לתוכניות עם חשיפה גבוהה, רייטינג רחב או קהל גדול, ולכן יש ייצוג גבוה לתוכניות בערוצי הברודקאסט והפריים.

עם זאת, לא כל תוכנית מובילה בהכרח מייצרת תגובתיות גבוהה. כלומר, ההוצאה הכספית או הרייטינג הם לא המדד היחיד המשפיע על גידול במעורבות של הקהל, אלא גם סוג התוכן. תוכניות חדשות ואקטואליה, למשל, לא בהכרח ייצרו מעורבות גבוהה ותגובתיות.

במקום הראשון נמצאת התוכנית "הזמר במסכה" של קשת 12, במקום השני "הפטריוטים" של ערוץ 14, ובמקום השלישי "אהבה חדשה" של רשת 13. "יש קורלציה בין רייטינג לעוצמת הגידול, חברות משלמות הרבה על פרסום בפריים, אבל מול התקציב זה לא תמיד אפקטיבי", אומר אופיר בן יהונתן, שייסד את אנימו יחד עם נועם גכטמן.

המדד השני הוא מדד האפקטיביות, שעונה על השאלה היכן הכי משתלם לפרסם, וכמה "ביצועים" מתקבלים מכל שקל שמושקע בפרסום - מכניסות לאתר ועד רכישות. המשמעות היא שתוכנית לא חייבת להיות בפריים-טיים או עם רייטינג גבוה כדי להיות אפקטיבית. לפעמים דווקא תוכניות זולות יותר, שבהן יש קשב גבוה לפרסומות, מספקות תמורה טובה יותר.

במקום הראשון בדירוג זה נמצא המשחק המרכזי של ליגת העל בערוץ הספורט (מבוסס על לפחות 5 משחקים שעליהם בוצע מעקב). לאחר מכן מגיעות התוכניות "כלוב הזהב" ברשת 13 ו"בנימיני ומועלם" בערוץ 11. שניים מהדירוג הראשון מתברגים גם כאן: "אהבה חדשה" במקום 6 ו"הזמר במסכה" במקום 10.

שלושה פרמטרים מרכזיים משפיעים על אפקטיביות הפרסום. הראשון הוא איכות החשיפה - במשדרי ספורט למשל לא ניתן "לברוח" מהפרסומת, ובדרך-כלל לא מזפזפים, ולכן יש חשיפה איכותית למסרים, וניתן להשפיע על תגובת הצופים כולל הנעה לפעולה.

הפרמטר השני הוא סוג התוכן - בשנת 2025 דווקא תוכניות ואירועים עם מעורבות רגשית נמוכה יחסית בזמן הצפייה ייצרו אפקטיביות גבוהה יותר. לעומת זאת, משדרי החדשות הובילו לכך שהפניות הרגשית של הקהל הפוטנציאלי הייתה נמוכה יותר להגיב לפרסומות.

הפרמטר השלישי הוא אורך הפסקת הפרסומות - בתוכניות שבהן הברייקים ארוכים, יש ירידה משמעותית בתגובה והשפעה על הנעה לפעולה.

"המסקנה היא שכדי להשתמש במדיה בצורה חכמה, צריך לחבר בין הדאטה שלי כמפרסם לבין מופעי הפרסום, ולפי זה להתמקם איפה שטוב לי - ולא איפה שהפיפל מיטר אמר", מסכם בן יהונתן.

עוד כתבות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הערכות: ההצעה על שולחן האוצר שתפטור את הבנקים ממס רווחי יתר

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע